על ההצגה השוטר אזולאי בהיכל התרבות פתח תקוה / אירית זילברמן

הופעת הבכורה שהתקיימה בהיכל התרבות בפתח תקווה הייתה סולד אאוט למעלה מחודש לפני המועד.

האולם היה מלא מפה לפה. קהל שקט ותרבותי שהצטרף  לזמרים/שחקנים בשיר הסיום החגיגי, העצוב והבלתי נמנע.

ההפקה של התיאטרון העברי בבימויו של גדי צדקה הייתה מקצועית, ניצלה חוזקות של תיאטרון והתמודדה לא רע בכלל עם החסרונות בהעברת הדרמה. התפאורה נבנתה בחוכמה ואיפשרה החלפת אוירה בשניות ספורות, שחקני המשנה הצטיינו בזהויות מאוד ברורות ותפקידם בעלילה היה ברור מיד לצופים. יש לזכור כי יש פער בין זמן כתיבת ההצגה לעולמינו המשתנה במהירות..ולכן השפה הדרמתית של העלילה הייתה בעייתית להעברה לאנשים של המאה ה 21. ולכן ההישג העיקרי של ההצגה בכך שהצליחו להתאים אותה לקצב השינויים  של המאה ה 21.

תפקידו של השוטר אזולאי, בגילומו של שלום אסייג, בוצע בצורה מיטבית, בהתחשב במדיה התיאטרלית. כל זאת אם הנחת המוצא של הבמאי הייתה שהשוטר אזולאי הוא אדם מאופק. יתכן שבמאי אחר, עם שחקן אחר, שיש לו יכולות דרמטיות מוכחות, היה מוצא דרך להבליט את הצד הדרמטי.

כדאי לציין  2 קטעים מרשימים במיוחד שהעשירו את ההצגה: סצינת המסעדה עם המלצרים הערבים שיוצאים מגדרם כדי לרצות את הלקוחות, וקטעי ריקודי הבטן המרהיבים שהוסיפו צבעוניות וקסם בביצוע היפה של 4 הרקדניות. למרות אורכה של ההצגה, שעה וארבעים דקות ללא הפסקה, הזמן חלף מהר.

צפינו בהצגה עם 5 נכדים בגילאים 12-16. הם צפו בה בעניין ואהבו את השיר המסיים.