על סימני דרך בשירה עם ליאת סלע/ דין לביא
המשוררת והצלמת ליאת סלע, הוציאה לאחרונה את ספר שיריה השלישי-"סימני דרך חרוצים על דף לבן". ספר מיוחד מאוד, החושף בכנות מפתיעה פרקי חיים שלה ברגישות מפעימה ומיוחדת. הספר יצא לאור בהוצאת ארגמן מיטב.
ספרי מעט על עצמך ומדוע בחרת בכתיבה?
"ליאת סלע, ילידת 1979, משוררת, צלמת, מעצבת גרפית ואמנית בנשמתה.
אוהבת את הים, להביט בו וזה עושה לי טוב בנשמה.
התחלתי לכתוב מגיל קטן, התחלתי מברכות ימי הולדת וחתונות .בשנת 2010 התחלתי
ממש לכתוב שירה, כשהבנתי שלא אוכל לשחק יותר כדורסל, הייתי שחקנית כדורסל,
אומנם בליגות נמוכות פציעה בגב הובילה אותי להפסיק לשחק והתחלתי לכתוב. החלטתי שזאת תהיה שירה, כי שירה מדברת אליי הרבה כשפת ביטוי משמעותית.
מה מייחד את הספר הזה
"מה שמייחד את שני ספרי האחרונים הוא ששניהם מדברים על השקט שאני מחפשת. ובשני הספרים חוף הים הוא דומיננטי בחיי גם אם איני מרבה להגיע אליו. המסר או הנושא הים, בריזה שמביאה איתה הרוח הקרירה, המסר בעיני שלפעמים אנחנו מחפשים מקום מפלט להיות עם עצמנו
ולהרגיש שאנחנו נמצאים במקום בטוח שטוב לנו, להתנתק ממה שעושה לנו לא טוב או סתם להרגיש את הרוגע , השקט הזה כשאנחנו לבד. ואצלי הרבה פעמים זה הים כפי שמתואר בשני ספרי. כמו גם להתחבר אל הטבע באופן יפה ומזוכך ככל שניתן."
מי הם יוצרי הספרות הכי מוערכים בעינייך ומדוע?
שלמה אבס, סופר ילדים ונוער שאפשר לצאת איתו להרפתקה לחוויה עוצרת נשימה. כמו ספרו לדוגמה "ציפור הלבנה" שקראתי. הסופר והמשורר, ירון פז, "ששת הימים של יונתן יבוק" ספרו של ירון מדבר על ימי מלחמת כיפור. " שעלילתו אינה מתרחשת 1967 אלא דווקא ב 1973 - מספר את הסיפור חייל שנותר פצוע, לבדו, מאחורי הקווים המצריים. הסיפור שאין לדעת אם אמת היה או שמא בדיה, בוחן את המושגים אחריות ואשמה מקריות וגורל, תוך שהוא מעלה תהיות באשר ליחסים במתקיימים במשולש אדם-אלוהים-שטן ובאשר ליכולתו של האדם לשלוט בחייו, ולמעצר, גם במותו." למעשה ישנו כאן דיאלוג שהקורא יכול להבחין. מאוד התחברתי ליוצר בכתיבתו לתקופה לא פשוטה אז."
אם היית נקלעת לחצי שנה לבקתה בודדה, אלו ספריים היית לוקחת איתך ומדוע?
מספרי שלמה אבס שלוקחת אותי לחוויה שאי אפשר להפסיק לקרוא מספריו שאחד מהם "ציפור הלבנה".
ואת ספרו של ירון פז, סופר. להכנס לתוך חוויה של הסופר. סיפור חיים לא פשוטים בתקופת מלחמת כיפורים.
