שיר:

 14 ביוני 1915/ גיום אפולינר מצרפתית עוזי בהר, יוסף שרון

אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כְּלוּם

כְּלוּם עַל מַה שֶּׁקּוֹרֶה

אֲבָל מְשַׁנִּים מָקוֹם

הֵא, נוֹסֵעַ תּוֹעֶה

אֵין מִכְתָּבִים

אֲבָל הַתִּקְוָה

וְהַז’וּרְנַאל שֶׁבַּיָּד

הָרֹמַח הָעַתִּיק שֶׁל הַמַּרְסֶלְיֵז שֶׁל רוּד

הוֹפֵךְ גַּלְגַּל־כּוֹכָבִים

הוּא נִלְחָם בִּשְׁבִילֵנוּ לְמַעְלָה

אֲבָל יוֹתֵר מִכֹּל בָּא לִרְמז

שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ בֶּן זְמַנּוֹ

אֵין רֹמַח עַתִּיק

אֵין רֹמַח

אֲבָל הַתִּקְוָה