סיפור:

הלשון/ מדרש ויקרא רבה  פרשה לג

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְטָבִי עַבְדּוֹ: צֵא וְקַח לִי מַאֲכָל טוֹב מִן הַשּׁוּק;

יָצָא וְלָקַח לוֹ לָשׁוֹן.

אָמַר לוֹ: צֵא וְקַח לִי מַאֲכָל רַע מִן הַשּׁוּק;

יָצָא וְלָקַח לוֹ לָשׁוֹן.

אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מִפְּנֵי מָה, כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מַאֲכָל טוֹב לָקַחְתָּ לִי לָשׁוֹן,

וּכְשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מַאֲכָל רַע לָקַחְתָּ לִי לָשׁוֹן?

אָמַר לוֹ: מִמֶּנָּה הַטּוֹבָה וּמִמֶּנָּה הָרָעָה;

כְּשֶׁהִיא טוֹבָה אֵין טוֹבָה מִמֶּנָּה

וּכְשֶׁהִיא רָעָה אֵין רָעָה מִמֶּנָּה.