על הספר שפגאט והשקתו/ חגית בת אליעזר
"שפגאט" זהו ספר שיריה הראשון של אילנה בוגומולני, מהנדסת מחשבים בהייטק, שעלתה בשנת 1973 מריגה, לטביה. אילנה חוגגת בשלוש השפות: עברית, רוסית ואנגלית, כותבת ומתרגמת בכל הכיוונים. "שפגאט" מכנס שירי 40 שנות כתיבה. זהו ספר רחב-יריעה ועתיר סגנונות. במרוצת השנים היו לאילנה מורים מצוינים. דן תורן ומאיר גולדברג לימדו אותה פזמונאות, יחזקאל רחמים, הנחה סדנאות שירה ודורי מנור ערך את הספר. שיריה אף הולחנו ובוצעו ע"י מוזיקאים בולטים, דוגמת ריקי גל, דנה ברגר, יהודה פוליקר.
"שפגאט" הוא ספר שירה של למעלה מ 150 עמודים, גדוש חוכמה ויופי. איך אסקור אותו? באה לעזרתי חגיגת ההשקה, שהתקיימה בספריית קריית אונו, עיר מגוריה של אילנה בוגומולני, ב-27.10.2024. באירוע באו לידי ביטוי המשפחתיות ההדוקה והחברתיות החמה של אילנה. שלושת ילדיה נשאו את האירוע על כתפיהם: הבת איילה הנחתה בתושייה ובחן, הבן דניאל ניהל את הצד הטכני של הקרנת שירים וקטעי וידאו, ואלעד הבן הצעיר, המוזיקאי, ניגן בפסנתר את המנגינה שהלחין לאחד השירים של אימו. בני משפחת גרומן – ההורים ו 4 ילדיהם הבוגרים, המרכיבים את להקת "קול המשפחה", חבריהם הקרובים של אילנה ובעלה איציק מאז הלימודים בטכניון, העניקו ליווי מוזיקלי עשיר להשקה.
בתחילת האירוע אילנה הציגה את ציוני הדרך במסלול היצירה שלה, שכלל כתיבה פזמונים שהולחנו וכתיבת שירה לירית, כשיצירות משתי הסוגות כונסו בספר.
ראובן שבת, המו"ל של הוצאת ארגמן-מיטב, ארש הוציא את "שפגאט" לאור, ציין את היסודיות ואת הדייקנות של אילנה, שבאו לידי ביטוי בעבודה על הפקת הספר, ושיבח את המלודיות והריתמיות של שירתה של אילנה, שצומחות מהדו-שורשיות של ההשפעות הפואטיות.
דורי מנור, העורך, שלח ברכה מצולמת ממקום מושבו בברלין, בה תיאר את הספר כהישג פואטי משמעותי, וקרא את השיר "עכשיו כשהפסנתר":
דצמבר 2020
עַכְשָׁו כְּשֶׁהַפְּסַנְתֵּר נָפַל לִי עַל הָרֹאשׁ,
אֲנִי כְּבָר לֹא חוֹלֶמֶת תָּכְנִיּוֹת לִטְוָח אָרֹךְ,
לֹא יְכוֹלָה לִדְרֹשׁ, לֹא מוּכָנָה לִפְרֹשׁ,
יוֹרֶקֶת אֵשׁ, עוֹלָה בַּלֶּהָבָה –
עַכְשָׁו כָּל יוֹם הוּא יוֹם חָדָשׁ שֶׁל אַהֲבָה.
עַכְשָׁו כְּשֶׁיֵּשׁ רֵיחוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם בָּאֲוִיר
וְהַחַזַּאי מוֹסֵר לְהִזָּהֵר מִשִּׁטְפוֹנוֹת –
אֲנִי דּוֹרֶכֶת בְּלִי מֵשִׂים עַל זְמַן שָׁבִיר,
נוֹבַעַת בֵּין סְדָקָיו בְּשֶׁצֶף שֶׁל תִּקְוָה –
עַכְשָׁו כָּל יוֹם הוּא יוֹם חָדָשׁ שֶׁל אַהֲבָה.
עַכְשָׁו כְּשֶׁהַחַיִּים זוֹרְמִים בִּמְהֻפָּךְ,
וְאֵין לָדַעַת כַּמָּה עוֹד נִשְׁאָר לָנוּ לִזְרֹם –
רַק אֲחַבֵּק אוֹתְךָ, שָׂמֵחַ וְעֵירֹם,
נִבְעַר מִבְּלִי לְהִשָּׂרֵף, עַד סוֹף הַפַּךְ –
עַכְשָׁו כָּל יוֹם הוּא נֵס שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפָּךְ.
יחזקאל רחמים, גם הוא שלח קטע וידאו, בו ציין את מוזיקליות שירתה של אילנה, שאינה מוותרת על עומקים של משמעות, והדגים זאת בשיר "שמיטה אישית"
מאי 2020
גַּם אֲנִי זְקוּקָה לִשְׁנַת שְׁמִטָּה:
לִשְׁנַת פֻּרְקָן מִבְּלִי לָשֵׂאת בָּעֹל, מִבְּלִי לִמְשֹׁךְ בָּעֲגָלָה,
שִׁחְרוּר זְמַנִּי מִכֹּרַח לְהָנִיב
תּוֹצֶרֶת מוֹעִילָה.
שְׁמִטָּה –
הַחֹפֶשׁ לְהַפְתִּיעַ וְלִהְיוֹת מֻפְתָּע,
לִסְטוֹת, לִטְעוֹת, לִתְהוֹת, לְהִמָּתַח,
לִנְשֹׁם וּלְהִסָּחֵף בִּלְבָטִים,
לִבְרֹא פְּרָחִים, חֲזָזִיּוֹת אוֹ עֲשָׂבִים שׁוֹטִים –
לֹא רַק שִׁיפוֹן, חִטָּה אוֹ שְׂעוֹרָה.
לְהִתְעַבֵּר מִכָּל מָה שֶׁנִּזְרֶה בָּרוּחַ,
אוֹ נוֹשֵׁר מִכְּנַף צִפּוֹר נוֹדֶדֶת בְּעָבְרָהּ.
וּכְשֶׁיִּזְדַּמְּנוּ הַלַּקָּטִים – הֵם יִקְלְטוּ
אֶת גִּדּוּלֵי הַבַּר וַחֲצִיּוֹת הַגְּבוּל,
אֶת הַזְּרָעִים וְהַפֵּרוֹת שֶׁנִּשְׁמְטוּ,
אֶת כָּל מָה שֶׁצָּמַח חָפְשִׁי,
הִבְשִׁיל בְּלִי הַשְׁגָּחָה –
פֵּרוֹת הָרְוָחָה,
יְבוּל
שֶׁל חֲזָרָה לִבְרֵאשִׁית.
שֶׁל שְׁנַת שְׁמִטָּה
אִישִׁית.
באחד משיאי הערב יעל סרוסי בוגומולני, בשבוע ה- 35 של ההריון קראה שיר "שבוע 40", אותו אילנה כתבה בשנת 2019 לקראת לידת נכדה.
אַתָּה שָׁרוּי בְּבֶטֶן עֲגֻלָּה,
אֶפְרוֹחַ בַּבִּצָּה,
וְעוֹד מְעַט תֵּצֵא אֶל הָעוֹלָם,
עֵירֹם לְלֹא נוֹצָה.
אַתָּה תָּלוּי בֵּין קַרְקַע לָרָקִיעַ,
עָטוּף בְּרֶחֶם חַם
וּבְיָמֵינוּ בִּמְהֵרָה תַּגִּיעַ,
בְּיֶגַע וְשִׂמְחָה
אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה הַמְּיֹעָד
לְתִינוֹקוֹת רַכִּים,
שֶׁבּוֹ אַף פַּעַם לֹא תִּהְיֶה לְבַד –
אֲנַחְנוּ מְחַכִּים
שֶׁעוֹד מְעַט תֵּצֵא אֶל הָעוֹלָם,
נַכִּיר אוֹתְךָ סוֹף־סוֹף,
תָּבִיא אִתְּךָ בְּשׂוֹרָיה וּגְאֻלָּה
וְאֶת שִׁמְךָ הַטּוֹב.
אַתָּה תָּבוֹא עִם נְשָׁמָה צְרוּפָה
נָכוֹן לִפְעֻלָּה,
מוּכָן לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם בְּסוֹפָהּ,
לִשְׁמֹר עַל הָעוֹלָם,
וְהַנִּיצוֹץ שֶׁלְּךָ שֶׁכְּבָר נִדְלַק
יִזְהַר כְּמִגְדַּלּוֹר,
וְתִהְיֶה בֵּינֵינוּ כְּמוֹ מַלְאָךְ
כָּמֵהַּ וְטָהוֹר.
אַתָּה קָשׁוּב לִפְעִימוֹת לִבָּה
שֶׁל אֳנִיַּת הָאֵם,
בְּיֵשׁוּתְךָ אֵלֶיהָ מְחֻבָּר
וּבְתוֹכָהּ פּוֹעֵם,
וּכְשֶׁיַּגִּיעַ יוֹם הַהַכְרָעָה
תָּגִיחַ לָעוֹלָם
לְלֹא גְּלִימָה שֶׁל גִּבּוֹרֵי הָעָל –
תִּינוֹק קָטָן מֻשְׁלָם.
ועוד בנושא ילדות, נקרא "הילדה הנצחית" – שיר מורכב, תהליכי, השוזר במיומנות רבה את הספירה מאחת עד מאה, חורז בצורה יצירתית "מֵאָה" עם "קָמֵעַ", ואת המילים "בַּשַּׁלֶּכֶת" ו "אֵלֶיךָ".
שׁוּם דָּבָר כָּאן לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו,
לֹא רָגִיל, לֹא שָׁחוּק, לֹא נָדוֹשׁ.
כְּמוֹ יַלְדָּה נִבְלַעַת בִּזְרוֹעוֹתָיו
וְלוֹחֶשֶׁת: אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלוֹשׁ...
אֲנִי רָצָה כִּי אֵין לִי סִבָּה לִזְחֹל,
מְנַפְנֶפֶת בִּמְקוֹם לְטַשְׁטֵשׁ,
וְיוֹצֵאת בְּמָחוֹל וְסוֹפֶרֶת בְּקוֹל:
"וְאַרְבַּע וְחָמֵשׁ וָשֵׁשׁ!"
בְּכָל יוֹם לֹא שׁוֹכַחַת לִשְׂמֹחַ קְצָת
עַל פִּלְאֵי הַבְּרִיאָה רַק מִפְּנֵי שֶׁ־
זוֹ דַּרְכִּי לְהַמְשִׁיךְ וְלִצְמֹחַ קְצָת
כְּמוֹ שֶׁבַע, וּשְׁמוֹנֶה וְתֵשַׁע!
הַיַּלְדָּה הַנִּצְחִית שֶׁבָּרְחָה מֵהַבַּיִת –
אֲנִי כָּל הַזְּמַן מְחַפֶּשֶׂת
עוֹד מִלָּה, עוֹד עִלָּה, עוֹד מִלּוּי מִשְׁאָלָה
בְּדַרְכִּי מֵאַחַת עַד עֶשֶׂר.
מִתְלַהֶבֶת מִכָּל עִנְיָן וְדָבָר –
צוּרַת עָנָן, הֲדָרִים בַּפְּרִיחָה,
טְעָמִים שֶׁל עָבָר, שִׁיר אַהֲבָה,
וּמִמְּךָ יַקִּירִי, גַּם מִמְּךָ!
פּוֹקַחַת עֵינַי, מַפְשִׁיטָה אֶת לִבִּי,
מַצְמִיחָה לִי חוּשִׁים חֲדָשִׁים,
סַקְרָנוּת שֶׁל יַלְדָּה בְּרִבִּית דְּרִבִּית –
אַרְבָּעִים, חֲמִשִּׁים, שִׁשִּׁים!
הַיַּלְדוּת הִיא שְׁמוּרַת הַטֶּבַע
שָׁם דִּמְיוֹן הַבַּר מְשׁוֹטֵט חָפְשִׁי
וּמוֹשִׁיט כַּפּוֹתָיו הַשֶּׁבַע
וְנוֹהֵם בִּשְׁלוֹשָׁה רָאשִׁים.
שָׁם בֵּיתִי, שָׁם אֶפְסַע יְחֵפָה
בֵּין רִשְׁרוּשׁ הַדַּפִּים בַּשַּׁלֶּכֶת,
וְאֶקְטֹף עוֹד מִלָּה, זְקוּפָה וּבְשֵׁלָה
עַל הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל אֵלֶיךָ.
הַיַּלְדָּה הַנִּצְחִית שֶׁחָזְרָה לְבֵיתָהּ –
מַטְמִינָה בַּכִּיס, כְּמוֹ קָמֵעַ,
סִימָנֵי שְׁאֵלָה וְעִלָּה לִמְחִילָה
בְּדַרְכִּי מֵאַחַת עַד מֵאָה.
השיר הזה גם מתכתב עם הצילום המקסים של אמא עם ביתה התינוקת לפני כשישים שנה.
התינוקת גדלה לכתוב שירים והאמא האריכה ימים ונכחה בחגיגת בתה.
אילנה בוגומולני מוזיקלית לא רק בשירתה, אלא גם בקולה. לסיום ההשקה החגיגית אילנה שרה את שירהּ "נגמר הזמן לדיבורים", בהלחנתה של דנה ברגר, בליווי נגינת גיטרה של ירדן גרומן
דצמבר 2018
אַתָּה יוֹדֵעַ , עוֹד שָׁנָה נִגְמֶרֶת
הַלַּיְלָה בַּחֲצוֹת,
אֶת הַיָּמִים עִשַּׁנּוּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת
לַמְרוֹת הַהַמְלָצוֹת.
אַתָּה יוֹדֵעַ, אֲנִי לֹא מְוַתֶּרֶת
עָלֶיךָ וְעָלַי,
אֶצְלֵנוּ בַּחַיִּים לֹא כְּמוֹ בְּסֶרֶט –
יֵשׁ טֵיְק אֶחָד וְדַי.
אַתָּה יוֹדֵעַ, בֵּין אֶרֶץ הָאַשּׁוּחַ
לְאֶרֶץ הַבְּרוֹשִׁים
כְּבָר הִתְעוֹפַפְנוּ אַחֲרֵי הָרוּחַ,
נָפַלְנוּ לַקְּרָשִׁים.
אַתָּה יוֹדֵעַ, אֲנִי לֹא מִתְלוֹנֶנֶת –
אָסוּר לִי לְקַטֵּר,
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה נוֹתֵן אֶת
הַכֹּל וְגַם יוֹתֵר.
אַתָּה יוֹדֵעַ, עוֹד שָׁנָה חוֹלֶפֶת,
הַמִּסְפָּרִים רָצִים,
וּבַחֲצוֹת הֵם יַחְזְרוּ לְאֶפֶס
בְּכָל הָעֲרוּצִים,
וּכְשֶׁנִּפְרֹם בְּיַחַד אֶת הַקֶּשֶׁר,
נִפְתַּח תַּ'מַּתָּנָה
וְאִם עוֹד לֹא אִבַּדְנוּ אֶת הַקֶּסֶם,
נִמְצָא שָׁם עוֹד שָׁנָה.
אַתָּה יוֹדֵעַ וַאֲנִי יוֹדַעַת,
אֵיפֹה אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים וְנִגְמָרִים.
אַל תְּדַבֵּר עַכְשָׁו,
נַסֵּה לָגַעַת.
נִדְמֶה לִי שֶׁנִּגְמַר הַזְּמַן לְדִבּוּרִים.
הודות לצילום הווידאו המקצועי של איתן אלחדז ברק, התיעוד של ההשקה המרגשת זמין לצפייה ביוטיוב:
https://www.youtube.com/watch?v=Lvoc7y_75fw
