השקת האנתולוגיה חול ואש /  אסתר א. קאפח

לאור פרסום האנתולוגיה "חול ואש – שירת השואה וזכרה" המתייחסת לתקופת מלה"ע השנייה בארצות ערב ובצפון אפריקה, אתן בסקירה זו רקע כללי שיכלול כמה נקודות מבט: התפקיד ששיחקה ממשלת וישי בצרפת ביחס ליהודים בצפון אפריקה. הגזרות שהוטלו על היהודים באלג'יריה, תוניס, לוב, עיראק, תימן ומרוקו תחת שלטון וישי. תפקידו של המופתי הירושלמי, חאג' אמין אל-חוסייני, ביחסים עם גרמניה הנאצית. קיומם של מחנות עבודה או מחנות ריכוז ליהודים בצפון אפריקה.

השתתפתי במעמד מרגש בספריית מגדל שלום בת"א בהשקת האנתולוגיה 'חול ואש' - שירת השואה וזיכרה בארצות ערב וצפון אפריקה, בהוצאת "אשכולות פואטיקה" בעריכתם של שוקי גוטמן ומלכה בן שטרית אבוקרט. את הערב הנעימו בשירה ונגינה חברי אנסמבל "אשירה" לימור עזריה ודורון שלום.  המשתתפים בערב היו- בלפור חקק. הרצל חקק. דויד תומר. יפה סבג. חגיי קמרט. נעמי תדהר. רם הרשטיין. מיקה בן שטרית. יעל גליס. מירה שליש.

גרמניה הנאצית ניסתה להשפיע על מדינות ערב, תימן וצפון אפריקה בדרכים שונות. היא חיזקה קשרים עם תנועות ערביות אנטי-קולוניאליסטיות והסתייעה בבעלי ברית כמו המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל-חוסייני, כדי לעורר תמיכה במדיניותה. בנוסף, היא ניסתה להרחיב את רשת ההשפעה שלה דרך שידורי רדיו בערבית, בהם הפיצה תעמולה אנטישמית ואנטי-בריטית. לאחר תבוסת צרפת לגרמניה ב-1940, המשטר הצרפתי של וישי שלט בצפון אפריקה, במרוקו, באלג'יריה ובתוניסיה. משטר זה יישם חוקים אנטישמיים בדומה לחוקי נירנברג, שכללו שלילת אזרחות מצרפתים יהודים (במיוחד באלג'יריה), החרמת רכושם, פיטוריהם ממשרות ממשלתיות והגבלת חינוך יהודי. בנוסף, ממשלת וישי שיתפה פעולה עם הנאצים בגירוש יהודים למחנות עבודה בכפייה. למרות שתימן לא הייתה תחת שליטת הנאצים או משטר וישי, האירועים שהתחוללו באירופה ובצפון אפריקה השפיעו על יהודי תימן, בעיקר דרך אנטישמיות גוברת, רדיפות, ופגיעה במעמדם החברתי והכלכלי.

השפעת גרמניה הנאצית על מדינות ערב, תימן, עיראק וצפון אפריקה במהלך מלה"ע השנייה

בצפון אפריקה הוקמו מחנות עבודה, בעיקר תחת ממשלת וישי והכיבוש הגרמני. מחנות אלו לא היו מחנות השמדה כמו באירופה, אך התנאים בהם היו קשים מאוד. מחנות העבודה באלג'יריה, בתוניס ובמרוקו שימשו לעבודות כפייה בבניית מסילות ברזל ובפרויקטים צבאיים. בתוניסיה, מחנות כמו גאבס וביזרטה היו ידועים בתנאים הקשים, שכללו מחסור במזון, עינויים, ומוות ממחלות או עבודת פרך. הוטלו גזרות על היהודים באלג'יריה, תוניסיה ומרוקו תחת שלטון וישי. באלג'יריה ממשלת וישי ביטלה את האזרחות הצרפתית של כ-110,000 יהודים, מנעה מהם ללמוד בבתי ספר צרפתיים והטילה עליהם מכסות מחמירות באוניברסיטאות. במרוקו אומנם המלך מוחמד החמישי ניסה להגן על יהודי מרוקו, אך בפועל חוקים אנטישמיים הופעלו – הוגבלו מקומות עבודה ליהודים, רכושם הוחרם, והם הופרדו ממוסדות חינוך.

בתוניסיה בעת הכיבוש הנאצי הישיר נכפו על היהודים עבודות כפייה, ורבים נשלחו למחנות עבודה, שם חלקם מתו מתנאים קשים. תוניסיה הייתה המדינה היחידה בצפון אפריקה שנכבשה ישירות על ידי הנאצים. בין נובמבר 1942 למאי 1943, הוטלו על היהודים גזרות קשות: נכפו עליהם עבודות כפייה, בעיקר בבניית ביצורים ובשירות הצבא הגרמני. רכושם נבזז, ומנהיגי הקהילה, כולל נשיא הקהילה, חביב בורגיבה, אולצו לשתף פעולה. כ-5,000 יהודים נשלחו למחנות עבודה בתנאים קשים, ומאות מתו כתוצאה מתנאי מחיה קשים והתעללות. אפשר לחוות קמעא מהמתרחש באמצעות שיריהן של שוש וייג ואסתר דגן קניאל.

בתימן הנאצים השפיעו על המתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה בעקיפין. למרות שתימן לא הייתה תחת כיבוש נאצי, האידיאולוגיה הנאצית והאנטישמיות הופצו גם שם. הנאצים השתמשו בתעמולה רדיופונית בערבית ששודרה מגרמניה וממדינות ערביות אחרות כמו עיראק כדי להסית נגד יהודים ולעודד תמיכה בגרמניה. חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי הירושלמי ואחד מבעלי הברית של היטלר, הפיץ תעמולה אנטישמית ברחבי העולם הערבי, כולל תימן. הוא טען שהיהודים הם אויבי האסלאם והציע לגרמניה הנאצית תוכניות להשמדת יהודי המזרח התיכון במקרה של ניצחון גרמני. הוא סייע בגיוס חיילים מוסלמים לשירות בוואפן אס אס (כגון הדיוויזיה ההררית ה-13 "חנדז'ר"), תמך בהפצת תעמולה אנטישמית בעולם הערבי, ולחץ על הגרמנים למנוע הגירת יהודים לארץ ישראל. הפרהוד בעיראק (1941) הפוגרום ביהודי בגדאד, שבו נרצחו ונפצעו מאות יהודים, שימש כאות אזהרה גם ליהודי תימן. ואכן בשנת 1947 החלו הפרעות וההרג בקהילת יהודי עדן ומשם התפשטו לשייך עות'מאן וליתר מחוזות תימן. דם יהודי נשפך כמים ואין פוצה פה. יהודי תימן חיו תחת חוקים מפלים עוד לפני מלחמת העולם השנייה, אך בתקופת המלחמה גבר הלחץ עליהם למשל, חוק היתומים  שחייב להעביר ילדים יהודים שהתייתמו ממשפחתם אל משפחות מוסלמיות ולגדלם כמוסלמים – החוק נאכף בקפדנות יתרה. הבלדה הלירית שכתבתי "היתום והדולב החלול" ע' 83 באנתולוגיה "חול ואש", מבטאת ארוע מקרה. בשנת 1679, תחת שלטון האימאם המוסלמי אל-מהדי אחמד בן אל-חסן, נגזר גירוש על כל יהודי תימן. הם נשלחו למסע מפרך למדבר תהאמה הצחיח לאחר שהלאים את רכושם, למקום שנקרא מוזע, בדרום תימן, סמוך לחוף הים האדום. אירוע זה נקרא "גלות מוזע" ונחשב לאחד מהאסונות הקשים ביותר שפקדו את יהדות תימן. קהילות שלמות נמחקו. מספר שירים ובתוכם שיר שלי "אל מדבר תהמה" הוקדשו לכך בשער "בכל גלגול וגלגול" של האנתולוגיה עמודים 75-91 המשוררת רונה רונית שור חושפת תיאור מקרה משפחתי בשיר "הגלות למוזע", למדבר המות.

בעיראק במהלך מלחמת העולם השנייה, יהודי עיראק חוו תקופה של מתחים גוברים והשפעות ישירות ועקיפות של אירועי השואה באירופה. עיראק, שנמצאה תחת השפעה בריטית, חוותה תהפוכות פוליטיות, כולל ההפיכה הפרו-נאצית של רשיד עאלי אל-כילאני בשנת 1941. אחד האירועים המרכזיים שהשפיעו על יהודי עיראק היה הפרהוד - פרעות שפרצו ביוני 1941, במהלכן נרצחו ונפצעו מאות יהודים, ורכוש רב נשדד. הפרעות היו תוצאה של תעמולה אנטישמית, שהוזנה בין היתר על ידי תעמולה נאצית אשר הופצה דרך נציגים גרמנים בעיראק. לאחר הדיכוי הבריטי של המרד, חזר השלטון המלוכני לעיראק, אך רגשות אנטי-יהודיים נותרו בעינם. עם הקמת מדינת ישראל ב-1948, גברו הרדיפות נגד הקהילה היהודית, דבר שהוביל להגירה המונית של יהודי עיראק למדינת ישראל במסגרת מבצע עזרא ונחמיה בראשית שנות ה-50. שירים אחדים באנתולוגיה "חול ואש" מתארים את הפרהוד שהתחולל בעיראק. היטיב לתאר המשורר יוסף עוזר את אשר ארע "בעיר ההריגה בבגדאד" סמוך להקדמה של הרצל ובלפור חקק אודות "שואת העם היהודי". המאבק של ערביי ארץ ישראל בציונות גרם להחרפת העוינות כלפי יהודים בעיראק כמו גם בתימן. אירועים אלו ממחישים את הקשר שבין האידיאולוגיה הנאצית לאנטישמיות בעיראק ואת ההשפעה הרחבה של מלחמת העולם השנייה על יהדות עיראק.

לוב, גם יהודי לוב חוו קשיים רבים במהלך המלחמה. לוב הייתה תחת שלטון איטלקי, ובשנת 1940, עם כניסת איטליה הפשיסטית למלחמה, החלה רדיפה שיטתית של היהודים. רבים מהם נשלחו למחנות ריכוז, כמו מחנה ג'אדו, שם מתו מאות יהודים כתוצאה מתנאי המחיה הקשים. בנוסף, חלקם נשלחו למחנות השמדה באירופה. לאחר המלחמה, עם כיבוש לוב על ידי הבריטים, חלה הקלה מסוימת במצב היהודים, אך הפרעות נמשכו גם בשנים שלאחר מכן. בשנת 1945 ובשנת 1948 התרחשו פוגרומים קשים נגד הקהילה היהודית, בהם נרצחו מאות יהודים ורכוש רב נהרס. בעקבות זאת, רוב יהודי לוב היגרו לישראל בין השנים 1949–1951. שירי המשוררות תמר דוד-כריספי, יפה סבג ולימור עזריה פותחות צוהר בשיריהן לשואת יהודי לוב.

מרוקו, יהודי מרוקו שהיו תחת שלטון צרפת של וישי, חוו אפליה חוקית, פגיעות כלכליות והגבלות על זכויותיהם. החוקים האנטי-יהודיים של משטר וישי, שנאכפו גם במרוקו, שללו מהיהודים זכויות אזרחיות, חינוכיות וכלכליות. יהודים רבים פוטרו ממשרותיהם הציבוריות ונאסר עליהם ללמוד בבתי ספר צרפתיים. כמו כן, ניסיונות להעביר יהודים למחנות עבודה ולגרש אותם היוו איום ממשי, אך בשל שליטתו הרופפת של משטר וישי בצפון אפריקה, יישום המדיניות היה מוגבל יותר בהשוואה לאירופה. לאחר סיום המלחמה והקמת מדינת ישראל, חלה עליה במתיחות בין היהודים לאוכלוסייה המוסלמית המקומית, דבר שהוביל לגלי הגירה נרחבים של יהודי מרוקו לישראל, בעיקר בשנות ה-50 וה-60. אפשר לקבל טעימה מאירועי מרוקו בשיריהן של נעמי אטיאס ומלכה בן שטרית אבוקרט.

אירועים אלו ממחישים את הקשר שבין האידיאולוגיה הנאצית לאנטישמיות הגואה בארצות ערב וצפון אפריקה ואת ההשפעה הרחבה של מלחמת העולם השנייה על קהילות יהודיות בצפון אפריקה, בעיראק, בתימן ובמזרח התיכון.