שיר:

מְחוֹנָן/ יעקב ברזילי

מוֹדָעָה בְּעִתּוֹן שָׁבְתָה אֶת עֵינַי

''לִמְחוֹנָנִים בִּלְבַד" – הִירַשְׁמּוּ

נִרְשַׁמְתִּי

יֵשׁ צֹרֶךְ בְּמִבְחָנִים – אָמְרוּ

אֵין בְּעָיָה – נִבְחַנְתִּי    

שַׁרְתִּי בְּעַל פֶּה אֶת 'הַתִּקְוָה' בְּלִי לְזַיֵּף

לֹא הִתְבַּלְבַּלְתִּי בֵּין חֵי"ת לְחֵי"ת סוֹפִית

בַּמִּלָּה 'חְנוּן',

יָדַעְתִּי שֶׁאֶת הַתֹּאַר ''מַאְמִּי'

מַעֲנִיקִים לְאַבָּא, לֹא לְאִמָּא

לַשְּׁאֵלָה מִי הָיָה רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹן

עָנִיתִי בְּכֵנוּת שֶׁלֹּא זוֹכֵר

אֲבָל אֲנִי כֵּן זוֹכֵר שֶׁדָּוִד אַמְסַלֶם

לֹא הָיָה הָרִאשׁוֹן 

הַשְּׁאֵלָה הָאַחֲרוֹנָה הָיְתָה הֲכִי קָשָׁה

הָיָה עָלַי לְהַסְבִּיר

אֵיךְ עוֹלִים בְּמַדְרֵגוֹת יוֹרְדוֹת

הִסְבַּרְתִּי וְהֶחְלַקְתִּי

יעקב ברזילי