על הרחבת המבט' עם חגית בת - אליעזר / ורדה שפין גרוס

חגית בת - אליעזר אומרת שהרחבת המבט זו דרך חיים. להיות ערים לסביבה, להביט  בבני אדם, בבעלי חיים,, צמחים, בנינים, ערים, שדות והרים. לצבור ידע, מידע ,ולעשות בו שימוש. חייבת להגיד שמאד מרשימה השכלתה הכללית הרחבה של חגית, ומסתבר אמנם שאחת ההנאות הצרופות שלה היא לקרוא יחד עם בתה הצעירה מאמרי מידע מגוונים בשיטוט ברשת וגם ויקיפדיה..  

חגית ילידת קייב אוקראינה, עלתה לארץ לפני 51  שנה. ועדיין היא ילדה של הוריה שהם בני למעלה מ 90 . לחגית 5 ילדים, בני  21.5 – 36. משוררת שהיא מהנדסת תוכנה, מתמטיקאית. אתאיסטית, רציונליסטית מוחלטת, מבקרת תיאטרון וקולנוע, חברה בפורום מבקרי הקולנוע, וגם יזמית אירועי שירה, אופטימית ובעלת מחשבות חיוביות לרוב.

שמונה שערים לספר. השער הראשון הוא "אתה ואני'', שזו בחירה נהדרת להתחיל עם שער שהוא סקסי ותמיד הקריצה הזאת, שחוזרת לאורך הספר, שובבה עליזה וחכמה.

כבר השיר הראשון "הַמְּרָאָה", עם חריזה קלילה ושובבית, מכניס אותנו לאוירה הנכונה.

"עלַי הגשר לא יקרוס / אני נוהגת יאריס קרוס / ג'יפון חדש, איך עוד לחרוז? / ש‎‎ש להמריא כמו אלבטרוס /...אתמול סרקתי רשתות / מעל התכתבויות בוטות / בלט קול עלם חמודות / גילה ענין שלח אותות / עכשיו בדרך לפגישה / הלב מאיץ על הדוושה / התלהבות- זו הגישה / כמה נפלא להיות אשה!"

כל דבר בעצם עושה לה את זה.

יאריס קרוס ואלבטרוס, זוג חסידות והשמיכה הקלה שתסוכך על אהבתם, (כן לאוהבים, עמ' 12), "לפגוש אדם לשעה קלה/כמו לקבל במסעדה צלחת מהבילה/ מקדירת הנזיד/ ..משאירה טעם-מה של עוד,/ ושמא יתעורר למחרת חשק לסלמון ורוד" (צבעים וטעמים עמ' 15), או כדורגל.."הכדורגלנים הצעירים בחצי הגמר/..הנועם שלךָ עולה לגמר /הנבחרת –לא" (אוהדים , עמ 16) או  בשרים (עמ' 17): חביון הירך הטרי/..הוא מובלעת ארוטית תמידית/ אני יורדת לסוף תשוקתך/ אל רעננות גופי הותיק ,ניתוח (עמ 19) "ומתי נסמן החלמה?..כשנצא מחדש/ בריקוד התשוקה, בסחרור החושים/ אז יהיה זה לגמרי ברור". אני הסתחררתי. מודה

או עמ' 24, פיתרון " זוגיות- מערכת משוואות/ ..מין- אחת מהן, נאותה/ בוא נפתור תחילה אותה" או השיר "קונצרט" שיר שובב. על המחשבות הנודדות של כולנו  "אני אוהבת את האשה עם המשולש/... ומביטה בשביעות רצון/ בציפורנַַי הבורקות אדום/..לטיול לילי על גופו של מי שממתין לי/ צייתנית בבית (עמ'25) או "שפע" (עמ' 26) נפיק מטעמים מהנתח הדשן/ אשר נקצב לנו באיטליז הזמן/..נתפלש בעומק החויה/ שאין לה מידה".

מודה ומתוודה. אני נשביתי

התחושה המלווה לאורך הספר היא של חיוך וקריצה, ואני מוחאת כפיים לחוכמה שבשירים.

השער השני ראיית האחר-יש בו  שירים של התבוננות באחר. כך למשל 'מונרכיה חוקתית'(עמ' 36) "אני נסיכת העם/ יורשת העצר/ מאבי קיבלתי אף מושלם/ ובבוא העת- הכתר"  צריך ראש אחר כך להתלהב מ...מלך הולנד (שהוא עצמו קיבל את המלוכה מאימו עודה בחייה, בהיותה בת 75 ומוריש עוד בחייו את הכתר. (בניגוד לממלכה הבריטית למשל) .

המשוררת מתבוננת בקו  9 בחיפה וב"נוהגת בוּּסית-שכונתית", בוַניה מאת צ'כוב בתאטרון הקאמרי, בארץ נוודים ו'כוכבת סרט תיעודי בגודל  משחקה', ובדובשנית בת 16.

השער 'אדם וטבע' יש בו אסופת שירים שנולדו מאהבת בעלי חיים וצמחים.

המשוררת כותבת על תנים, על פלישת המיינות ודחיקת הדרורים, על גמל שלמה ("במעלה עורי לכתף"), על סכנת הכחדה של דובה לבנה שלא אכלה כבר 5 חודשים בערבות השלג שם בוהק המוות, על קפיברה עמ' 51 "הייתי רוצה להיות קפיברה /ידידותית לכל הבריות/ כולל תנינים"..

קפיברה,מסבירה לי המשוררת, היא המכרסם הכי גדול שילדים קוראים לה 'קפי', כי היא ידידותית.

ובלי קריצה אי אפשר. השיר אחרון בשער "מחשבה בונה" ,"ואתה נוחת עם מטוסך בשלום/ היישר אל בין זרועותי".

השער "תמונות משפחה" –כשאמא מדברת על הילדים בקשת רגשות, בחוכמה ובהומור לפעמים בכאב. "מנגנון לקוי", עמ' 67,  " עובר מזרים את הפרשות גופו/ אל דם אימו/אך בני ממשיך/ ומנקז את דאבת נפשו דרכי/ ולי כבר אין הגנה/ בפני הפסולת הרעילה הזאת"

בשיר "נחלתי" (עמ' 60) היא מונה בהומור את רכושה: "כתוּת שדה השולח שורשים/ להאחז באדמה/כך מרחיבה הנחלה:/ מדירה אחת/ לעבר בתי ילדי/ וקבר בעלי"

השער "שנים", על עצב שעון החול והשחיקה (אין גיל בגיל/ רק עצב שעון החול), "אורב התהליך ומתקדם/ איבר איבר נשחק ומתגדם" (אבא, עמ' 73), או "עלי למהר/אני קטע בזמן...שנותי אצות אלי תהום/ אין כוח בעולם שיזהירן/ שיעמוד בדרכן (שאלת ילד חכם, עמ')79  )

ועדיין, "גם ללא איפור באור החומל של דמדומים/..תגיד שאני מזדקנת יפה/ושנינו נאמין בזה/ נתגרה/נסתער/ונרגע (במהרה עמ' 74) או "אני אתה והעולם/עם בָּלוּטים לא בבלותם/ נשכיל לשמוח בקיים/נשמור על חום הדם (בראש העץ, עמ' 75) ".

השער "שנת בלהה" , המשוררת מביטה סביבה ורואה את שנת המהפכה המשפטית,את הטעות התהומית של פתק אחד לבן שהופך להרה אסון,  ומסיימת ב"אבל מחרתיים/ תהיה פריחה אחרת/ נבחר נכון ונשגשג". אופטימיות כובשת !.

שער אחרון  "המלחמה הזאת ". שעדיין לא די לה. שבת הקריסה, נומרולוגיה (מאז השבעה באוקטובר/ יושבים שבעה/ שבעה מיליונים/ללא הפוגה" ), "איך את מחזיקה מעמד?", "אבא חייל", "חללים".

ועדיין בתוך כל הכאוס בכל זאת חיוך קטן וממזרי ,השיר "לא רק לדייג" ,גם לטייס שתי אהובות האחת היא הטיסה שידה על העליונה, והיא מסחררת ראשים/ מערפלת חושים.. והאהובה השניה "נחותה/ומתחננת לנחיתה" ...ותבינו מה שתבינו.  

הספר "הרחבת המבט" , מתפצל לשמונה שערים, כי המבט הוא רחב, מתבונן, מרגיש , מתכתב עם התוכן ומעוגן בהלך הרוח של השירים שיש בהם  גם מוזיקה וחריזה חכמה.

חייבת עוד מילה על המשוררת חגית בת - אליעזר, פעילת השירה הבלתי נלאית, שבין השאר מקיימת אירועי שירה במתחם הסלון הסיפרותי בדיזנגוף סנטר מאז 2014, ותורמת בכך למשוררים, מתחילים וותיקים, ומעודדת תרבות ואמנות.

אני רואה אותה תמיד מגיעה לסלון בסנטר, מלאת כוחות, אנרגיה ורוח טובה אחרי יום עבודה,  ממהרת לקנות כיבוד לאורחי מעגל השירה , ותמיד מחייכת את חיוכה הטוב.