שיר:

ערפל/ פרננדו פסואה מפורטוגלית יורם מלצר 

לֹא מֶלֶךְ וְלֹא חֹק, לֹא שָׁלוֹם וְלֹא מִלְחָמָה,

מַגְדִּירִים בִּבְהִירוּת וּבְדִיּוּק

אֶת אֶרֶץ הַזֹּהַר הֶעָמוּם,

אֶת פּוֹרְטוּגָל הַנֶּעֱצֶבֶת -

בֹּהַק לְלֹא אוֹר אוֹ בְּעִירָה,

כָּזֶה הַכָּלוּא בְּאוֹר־הַתַּעְתּוּעִים.

אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה רְצוֹנוֹ.

אִישׁ אֵינוֹ מַכִּיר הַנְּשָׁמָה שֶׁבּוֹ.

וְגַם לֹא מָה רַע וּמָה טוֹב.

(אֵיזוֹ כְּמִיהָה רְחוֹקָה בּוֹכָה פֹּה קָרוֹב?)

הַכֹּל לֹא־בָּרוּר וְנִדְחָק אֶל הַסּוֹף.

הַכֹּל פָּזוּר, דָּבָר אֵינוֹ שָׁלֵם.

הוֹ פּוֹרְטוּגָל, הַיּוֹם אַתְּ עֲרָפֶל...

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה!