פרוזה שירית:
אלכוהול שירה/ אלי אביר
שירה זֶה לֹא בְּשַׁמַּיִים, זֶה לֹא בִּשְׁחָקִים, לֹא רַק לַאֲנָשִׁים מְלֻמָּדִים, בְּעָלֵי תְּאַרִים, שִׁירָה מטַּיֶּלֶת בִּרְחוֹבוֹת מְלֻכְלָכִים, אוֹכֶלֶת פאלפל בְּדוּכָנִים פְּתוּחִים, שירה מטפסת על קירות מתקלפים, תַּלְמִידִים בַּחֲטִיבוֹת הַבֵּינַיִם, בַּתִּיכוֹנִים, יְכוֹלִים לִשְׁתּוֹת אַלְכּוֹהוֹל שירה, לְהִשְׁתַּכֵּר מִמִּלִּים, הֲבוּ לָנוּ מוֹרִים משוררים, יָסִירוּ צְעִיפִים, יַחְשְׂפוּ פסיפסי מִלִּים, הִנֵּה חִיּוּכִים שֶׁל תְּבוּנָה מִתְפַּשְּׁטִים, עַל שִׂפְתֵי הַנְּעָרִים הַשִּׁכּוֹרִים, עַל לְחָיֵי הַנְּעָרוֹת, שׁוֹשַׁנִים אֲדֻמּוֹת, צִמָּאוֹן לָדַעַת, עוֹד וְאוֹת
* אלי אביר-משורר, מרצה לכתיבה יוצרת וספרות, מומחה בשילוב של הומור וכתיבה. תושב הצפון. פרסם שני ספרי שירה, ערך והגיש תוכניות רדיו. שיריו וביקורות של ספריו פורסמו בכתבי עת ספרותיים מובילים