שיר:

אור בקצה/ זאב ליכטנזון

רוֹאֶה אֶת הַחוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה

וְיוֹדֵעַ זוֹ הָאֵשׁ הַמְּאִירָה

אֶת אֶפֶס קָצֵהוּ שֶׁל הַשִּׁיר הָרַע .

כָּזֶהוּ סֵדֶר הַבְּרִיאָה

כְּשֶׁאָמַר אוֹר

קָדַם לוֹ הַתֹּהוּ הַשָּׁחֹר.

מָה שֶׁהִתְחִיל

כְּצָר זְאֵב עַל כֶּבֶשׂ

וְנָמֵר בִּגְדִי יֶחְפָּץ

הוּאַר

בְּגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ

וְהַגְּדִי כְּבָר לֹא נֶחֱרָץ

הַנָּמֵר חֲבַרְבּוּרוֹתָיו הָפַךְ

וְעוֹרוֹ - אוֹר.

שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיַּמְנוּ וְהִגַּעְנוּ לַזְּמַן הַזֶּה

יֶה מֵן. אָמֵן.