שיר:

להקשיב  / עידית גילאור

כְּשֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְשֶׁמֶשׁ,

אַל תִּקַּח אוֹתִי אֶל הַמִּדְבָּר,

כִּי לַהֲטוֹ יַהֲפֹךְ אוֹתָהּ

לִשְׂנוּאָתִי.

כְּשֶׁאֲנִי מְשַׁוַּעַת לְשַׁלְוָה

אַל תִּקַּח אוֹתִי אֶל הַנָּהָר,

כִּי שְׁתִיקָתוֹ תַּהֲפֹךְ אוֹתָהּ

לִירִיבָתִי.

כְּשֶׁאֲנִי מִתְאַוָּה לְחַיּוּת

אַל תִּקַּח אוֹתִי אֶל פֶּרֶא מְיֹעָר,

כִּי אֵימָתוֹ תַּהֲפֹךְ אוֹתָהּ

לְאוֹיַבְתִּי.

רַק שָׂא אִתִּי אֶת הָעוֹלָם

בְּלִי לִכְרֹעַ

תַּחַת מִשְׁקָלוֹ.

דַּע לְהַקְשִׁיב לִי בְּלִי אֹמֶר.

לְהַקְשִׁיב וְתוּ לֹא.