סיפור:
הכת והצלקת/ אבי גולדברג
פרוטוקול סיכום לחקירת רצח
זהו דו"ח מסכם של השופט החוקר בדימוס, אנדרה קלוד פרייר על תיק חקירת רצח אישה אנונימית בתאריך 24 לדצמבר במלון פלאזה אתנה שברחוב פריז [לפני ארבע שנים.]
הדו"ח נכתב בכתב יד נאה של השופט החוקר במסגרת השלמת דו"חות מסכמים לתיקים בהם טיפל לפני פרישתו לגמלאות, תיקים שהטיפול בהם הסתיים ומיועדים לגניזה לאחר קבלת דו"ח מסכם של השופט החוקר.
הוא נמצא על גבי המכתבה מעץ אגוז כהה בסגנון לואי ה 15 של השופט החוקר בדימוס בבית הכפר שלו בבלואה לצד גופתו, שעות ספורות לאחר שלקה בליבו ומת. השופט כתב את דוחות חקירות ורשימותיו בכלל בעט נובע בדיו כחול בכתב מעוגל ונאה על גיליונות נייר משובח, והגישן כל השנים בצורה זו בתוך מעטפות נאות שראשי התיבות של שמו מתנוססות עליהן עם סמל המשפחתי . כבר באותו בוקר בו הסתיימה כתיבת הדו"ח, הוא נעלם מעל המכתבה המעוצבת באותו בוקר אביבי ורק וילון מתבדר ברוח שעל חלון הרחב היוצא אל הגן היפה המקיף את הבית רמז על ביקור חשאי בו סולק הדו"ח מהמכתבה המגולפת הנמצאת שם כבר מאתים שנה . מנהלת משק ביתו ידעה לספר חוקרים כי ראתה דו"ח זה בעת הכנתו כבר ביום שלפני פטירתו, וכן את תיק המסמכים שנותר על המכתבה ובו נעזר השופט החוקר.
" החשוד היחיד בביצוע הרצח שנעצר, היה אזרח ישראלי, ששהה זמנית בפריז לצרכי מחקר אקדמי. ברור עם משטרת ישראל מעלה כי לא היה לחשוד כל עבר פלילי. לא הצלחנו למצוא קשר בין הנרצחת לחשוד, פרט להימצאם יחדיו בחדר מלון בבוקרו של יום ה 25 לדצמבר מספר דקות ולא יותר מעת נמסר דיווח טלפוני למשטרה על אירוע חירום מפקיד הקבלה המלון אל משטרת פריז.
מיד לאחר מעצר החשוד האמור שהיה בעל אזרחות ישראלית, דאגה שגרירות ישראל להעמיד לצרכי הגנתו של החשוד את שירותיו של עורך דין קלוד אפללו, עורך דין פלילי ידוע ומנוסה, שהסכים לקבל עצמו את הייצוג פרו בונו בשל קשריו המצוינים עם שגרירות ישראל בפריז. אישית אני סבור כי בין יתר מאמציו חפץ עורך הדין לרצות את מדינת ישראל או נכון יותר גורם פוליטי כלשהו. צורת טיפולו הנמרצת בעניין, העלתה אצלי את החשש כי המניע אותו היה לאו דווקא האינטרס של הלקוח אלא של גורם אחר במערכות הפוליטיות שרצו בהשתקת הפרשה. לא היו לי חוץ מתחושות בטן" כל הוכחות או ראיות ברורות או אפילו מרומזות לתחושתי זו. אולי תחושתי זו מתחזקת עתה בעת כתיבת הדו"ח ,בדיעבד ולא בעת החקירה עצמה. ואולי אני חש כך באשר עד כה לא זוהתה הקרבן ונשארה בגדר אלמונית ללא שם ללא גיל, ואם הייתי צעיר יותר הייתי פועל ומחפש ביתר שאת את משפחתה. אוךי לא בצרפת, אולי באחת מארצות המגרב. אבל כפי שאמרו לי הקולגות שלי והשוטרים, בימים אלו כשגבולות אירופה פרוצים ואירופה נאנסת שוב, הפעם לא עי ידי זאוס מקורנן אלא על ידי גלי מהגרים מאסיה ומהבלקן, פושעים רוסיים בתחפושת של אנשי עסקים, ברוני ומרקיזים של האבקות הלבנות מדרום אמריקה, של מבריחי נשים וילדים לרפובליקות האסלאמיות שבמזרח ,של לוחמים אוקראינים אכזריים ורוצחים צ'צ'ניים, איך תמצא מי היא האישה שצעירה שנמצאה ללא רוח חיים במלון מפואר בפריז.
בבוקר יום 26 לדצמבר 2018 הוזעקתי מחופשת החג שלי, מבית הנופש המשפחתי שלנו בסמוך לעיר בלואה, באשר הייתי רשום כשופט חוקר- כונן.
כבר בשעות הבוקר המאוחרות כשהגעתי למשרדי, עברתי על תיק הממצאים הראשוניים שהוצג בפני על ידי המפקח שארל בודו והסכמתי להוציא לבקשתו צו למעצרו ללא הגבלה בזמן או עד הבאתו לדין באשמת רצח של החשוד .
הורתי למפקח שארל להביא את החשוד בפני בעוד שלושה ימים. בקשתי שטרם החקירה הראשונית של החשוד יוצגו בפני ממצאים פורנזיים שכבר יהיו בידי המפקח לקראת החקירה הראשונית. באותו יום חזרתי ברכבת המהירה מפריז אוסטרליץ לבלואה.
חקירת החשוד ביום 29 לדצמבר נערכה במשרדי בשעה 10:00- 11:00.
בדו"ח המקוצר נרשמו רק התשובות לשאלותיי לאחר שווידאתי כי החשוד הבין אותן בצרפתית ואינו נזקק למתורגמן. [הקלטות החקירה נמצאות ומאוכסנות על פי הוראות החלות על חומרי חקירה] במשרדי נכח גם המפקח שארל בודו. [בעת כתיבת דו"ח מסכם זה פרש כבר המפקח לגמלאות כמוני ]
'כשהתעורר, במיטת המלון הרחבה, [לשאלתי אמר שכלל לא ידע איזה מלון זה, אך על פי ריהוט החדר הבין כי הוא נמצא בבית מלון מפואר] זהרו ספרות השעון הדיגיטלי בירוק מתכתי, שבע ועשרים ושלוש דקות. בוקר. את השעה הוא זוכר. מעבר לווילונות הרכים עדיין שררה אפלת שחר חורף עצל. הוא סבב על צדו לאט והבחין בגבה. היא הייתה שרועה לידו, גופה מכורבל במקצת וכר צחור צמוד אל פניה, כאילו רצתה להבטיח את שנתה מכול הפרעה. הוא הסב את פניו ממנה וניסה להסדיר את מחשבותיו, שהחלו להתרוצץ בראשי, להבין היכן הוא ומי היא זו שלצידו.
המחשבות אינן מגיעות טיפין טיפין אלא בשטף הכרה המזעזע אותו. המעבר ליקיצה, תמיד כמו חללית השבה אל האטמוספירה גל של חום שוטף אותו וזיעה קרה מכסה את מצחו ופושטת אל בתי השחי.
הוא מיישר את עצמו ומניח את כפות רגליו על השטיח הרך. כפות ידיו על פניו כמו לסלק חלום. לא אין זה חלום אלא יקיצה ליום חורף בפריז, אמש התקיים טכס הנישואין באחד האולמות שבמלון, טכס נישואין את זה זכר. [הוא לא ידע בוודאות אם היה זה טקס של האישה שנמצאה לצדו, כי הוא לא העז להתבונן בפניה, אולי, השיב. ואין הוא יודע מה הקשר שלו לאישה הצעירה, ומי היה החתן כביכול שנשא אותה לאישה]
הוא גם ידע שהיתה אישה בדמותה שליוותה אותו בלילות בחדשי החורף הקרים שבילה בצרפת, אלא שתמיד היתה נמוגה עם יקיצתו. היא לא נותרה שרועה על צידה במיטה לצידו. תמיד כשפקח את עיניו התמוססו תווי דמותה, נסחפו כענן, כמו פנטום מבעד לשלבי התריס הסגור בהדרגה, עד שהמציאות היתה לנוכחות מוצקה המכילה אותו והחלום נותר זיכרון שנמוג, שהתפזר כמו עשן סיגרה.
ואז הסביר כי הוא חש שככול שהוא מתקדם בתחקירי אודותיה, כך עולה מעורבותו הרגשית, כל מסמך או מידע אודותיה, ריגש אותו כאילו מדובר היה בקרובת משפחה, באהובה רחוקה, שהוא מחפש אחריה זה זמן רב. הוא נטש כבר את הזהירות והדיוק של העבודה האקדמית וחשב עליה באופן מוחשי, על הרגע בו יפגוש אותה פנים אל פנים. עד אז היא הופיעה בלילות ,ליטפה אותו הסבה פניה ונרדמה לידו עד שהקיץ, ואז נעלמה התפוגגה והוא ידע כי זה חלום שהפך כבר להזיה וכי כשיסיים את עבודתו ילך לייעוץ פסיכולוגי שיחזיר אותו לשיווי משקלו.
[שאלתי אותו אם הוא רוצה קפה או משקה אחר, כי נראה לי נרגש מאוד שלא לומר מבולבל. הוא שמח ושאל אם יש קפה ג'מייקה כי זכור לו ,אולי ,כך אמר כי עם הקפה מג'מייקה מגיעה אישה יפה חייכנית. ברור שלא הבנתי כלל את דבריו והוא הודה שגם הוא לא יודע אמר את שאמר, אבל כשהצעתי לו קפה, האסוציאציה צצה לה לאישה חייכנית היורדת במורד הררי מסביבה עצי קפה וידיה עמוסות בסלסלה ובו פולי קפה ירוקים. ניסיתי להבין מי היא האישה מג'מייקה, והוא השיב ,כי אינו זוכר כלל]
אז החליט להתקלח. אולי המקלחת תסייע לו להבהיר את מה שמתרחש. הוא טען שהרגיש כמו שנשים מספרות לאחר שסוממו בסם אונס, כי אינן זוכרות כלל את שהתרחש. כשחזר לחדר השינה לאחר המקלחת החמה, עדיין שכבה במיטה, באותה תנוחה. [שאלתי אותו מי זו הייתה האם זו שעליה הוא חולם מידי לילה או הכלה מהחתונה של הלילה שקדם לרצח, והוא לא ידע להשיב] .
רק אז הבין כי אין זו ההזיה אליה התמכר, זו אינה קלייר,[כך לפתע בעת החקירה נזכר בשמה, קלייר. זו שהייתה הרוח היפה אחריה רדף, כך הודה] .
האישה שכבה במיטה באותה תנוחה בה שכבה כשהלך להתקלח, לסלק את כורי השינה ואת ממלכת החלום, להחזיר לעצמו את הזיכרון, היא נותרה במקומה .
כשננעץ מבטו אל עבר המיטה להתבונן בפניה, חש בבחילה ולראשונה בחיי בחרדה ששתקה אותו. האישה שכבה שם ללא רוח חיים. עור פניה היה אפרפר וחסר הבעה לחלוטין. שערה הסתור הסתיר את תווי פניה היפים והוא לא זיהה אותה מיד או אחר כך כשהציגו את גווייתה בחדר המתים.
הוא נאלץ להתיישב על קצה המיטה ולשאוף אוויר, לנסות להתעשת.
כאן הפסקתי את החקירה והורתי על החזרתו לתא המעצר.
במהלך למעלה משלושים שנות עבודתי נתקלתי לא אחת בגוויית אישה במלון פאר פריזאי. הן נמשכות אל השמפניה המוגשת בחדר אל סדיני המשי אל הפאר המסחרר ומאבדות כל חוש של מציאות ונופלות טרף לחלאות אדם שמנצלים את חולשת דעתן, את טמטום הנעורים המסיר כל נוריות אזהרה. כל כוסית של נוזל צבעוני מהולה בטיפות של סם כזה או אחר הנרקח על ידי נבלים שבעורף מערך הפשע בפרברי פריז או בקרקס, מובל במכוניות שסמל נוצץ בחזיתן בכבישים המהירים ממרסיי לפריז, פגישות אפלוליות בבארים של העיר העתיקה, אליהם עולים לרגל פקידי מכס ותובלה המשתפים איתם פעולה ומרוקנים מהקרביים של מכולות ושולפים מהם חומרים אסורים כדי שיופצו בקרב עילית החברה הבורגנית המשתעשעת על רצפת קרח דקה של תחושת בטחון ויציבות, עד שנמצאת צעירה חטובה שוב ושוב במלון מזמוטים בפריז, נחנקה, שוספה, או נחטפה לעולמים אל אזורים הצחיחים של הציוויליזציה שמעבר למדבריות סוריה ועירק ופרס, אל ממלכה שרק לווייני ריגול אמריקאים יודעים מה מתרחש בה וגדודי פנאטים איסלמיים צמאים לדם ולערוות בתולות לבנות שוקק גואה בעורקיהם.
בשיחה עם המפקח שארל בודו דווח שהייתה בחדר המלון מזוודת טרולי שנמצאה, שבדיקת תכולתה טרם הושלמה, אבל לא נמצאו בה מלבד פריטי לבוש. מכשיר הטלפון של החשוד וגם לא המחשב הנייד שמן הסתם היה לו.
בהמשך החקירה דווח לי כי הנהלת המלון אישרה שלא התקיימה באולמות המלון כל חתונה בתאריך רלוונטי לסיפורו של החשוד.
ככל שחלף הזמן לא נמצא כל קשר בין הגווייה האלמונית שאיש לא דיווח על העדרה, ובמאגרי המידע של המשטרה לא אותרה זהותה וגם לא במשרד הפנים של הרפובליקה, ואף לא במשטרת ישראל אליה פנינו הואיל והחשוד במותה היה בעל אזרחות ישראלית.
מעבדות המשטרה קבעו כי סיבת המוות הייתה חנק ללא ספק. חנק שאירע בשעות שלפני שהחשוד דווח לפקיד הקבלה על המצאות הגווייה במיטת המלון יחד אתו. לא היו בדמה או בקיבתה כל ממצאים לכך שהיא סוממה בצורה כלשהי ונוצלה מינית.
היו אלה רק חלק מהגורמים שהיטו את החוקר שארל בודו ראש צוות החקירה למסקנה שלא מדובר ברצח של תשוקה או נקמה על ידי גבר אלמוני את בת זוגו, אלא שידיים נוספות בחשו ברצח. אבל אי אפשר היה לפטור אותו, את החשוד מהחשד הכבד כי הוא קיפד את חייה ועתה נמצא במצב קריטי של אובדן זיכרון, טראומה "במיטבה" כך מו הסתם יסווגו הפסיכיאטרים את מצבו .
הוא היה שם ליד הגופה, ואבדן זכרונו לא סייע לו. גם העובדה שבדיקות הדי. אן. איי, היו שליליות, כלומר לא נמצאו כל ראיות על מגע בינו לבין הקרבן שנמצאה מתה מחנק, כך קבע הפתולוג שבחן את גווייתה, לא הסירו ממנו את החשדות עד תום.
עורך הדין היהודי שלו, כלומר צרפתי ממוצא יהודי, זה שמינתה עבורו הקונסוליה בפריז, היה זריז ומוכשר כשד. לאחר שביקר אותו בתא המעצר, ואסף את כל הראיות, השתכנע כי יש להעביר אותו, את החשוד מיד להסתכלות . לידי מומחים פסיכיאטרים כדי לבחון את אובדן הזיכרון שלו.
ניהלתי עם סנגורו של החשוד עורך הדין אפללו בתאריך 4 במרץ 2021 שיחה ארוכה, מפגש בו הציג בפני את עמדתו כסנגור והדגיש את העובדות על פיהן בחדר המלון לא נמצאו כל חפצים שבבעלות החשוד, לא טלפון ולא מחשב, רק תיק ובו פרטי לבוש , ואפילו לא היה קיים רישום שלו כאורח במלון. הוא כמובן הדגיש כי לא נמצאו התאמות בין דגימות הדי. אן. איי של החשוד לממצאים על גופת האישה הצעירה, ועצם הימצאו בחדר המלון שלא הובהרה, על אף שהיו די מצלמות במסדרונות המלון.
אז כבר היה החשוד עצור כחודשיים, ומידי פעם נערכה חקירה נוספת, תשאול משלים, ופרקי הזמן בין תשאול אחד לרעהו הלכו וגדלו. כלומר ימים שלמים ישב החשוד בתאו הקטן בחוסר מעש, והרהורים ריקים חלפו במוחו בניסיון להבין מה הוא עושה בתא מעצר. גם בתחקורים הנוספים הללו שבאו לאחר פרקי הזמן הממושכים בהם ישב בתאו ונתנו שהות לזיכרונו לשחזר את שהתרחש, לזיכרונו לחזור אליו, לא הוסיפו דבר להבהרת הנסיבות למותה של אלמונית.
הסנגור המציא לי את חוות הדעת של פסיכיאטר בעל שם בפריז שניתח את מצבו של החשוד כסובל מטראומה, כזעזוע בעל עוצמה שהוריד מסך של שכחה על התודעה כדי להגן עליה מזיכרון האירוע אותו חווה, מן הסתם הרצח של האישה האנונימית.
וכלשונו של הפסיכיאטר בדו"ח שכתב והומצא לי על ידי הסנגור, 'טראומה נפשית מחוויות שאין החשוד יכול לעמוד בהן, ואת נסיבותיהן ניתן יהיה לחשוף רק בעתיד ,עם חלוף הזמן, ובטיפול זהיר בנפשו הפגועה של החשוד. התרשמתי כי החשוד נמצא במצב של הכחשה מלאה וכתוצאה ממנה אובדן זיכרון, לא רק לגבי האירוע עצמו אלא גם על הנסיבות שהובילו אליו, את נוכחותו בחדר המלון בקרבת אשה אלמונית . ולעיתים קרובות יש לה השפעות רבות ומגוונות באופיין, וארוכות טווח במשכן. השפעות אלה כוללות פגיעה נפשית, בעיקר תסמונת פוסט-טראומטית, כמו גם פגיעה עמוקה בתחומים הקוגניטיביים, והתפקודיים של הפגוע והשפעותיה של הטראומה הנפשית מועצמות גם מנוכחותו של החשוד בארץ זרה כאורח ללא סביבה תומכת וללא כל קשר או תמיכה רגשית שיכולה לחזק את נפשו ברגעים אלה. מעצרו בבידוד בתא מעצר רק מגביר את הנזק לחשוד ואני ממליץ להעבירו, ללא שיהוי למוסד טיפולי בו יוכל לעבד מחדש את החוויות, לטיפול והשגחה שיטתית בתרפיה חדשנית שיש לה כבר קיימות מחקרית ותוצאות מצוינות הטיפול, יכול להביא לעיבוד מהיר של זיכרונותיו של החשוד, במגבלות התנאים הפיזיים בהם יימצא, והשפה בה יינתן הטיפול. הפחתת הסימפטומים הטראומטיים, שכרגע מתרכזים באובדן זיכרון מהסוג החריף ביותר יכול שתביא להטבה והקלה בסימפטומים ההתנהגותיים-.
ובהשבת הזיכרון בתהליך איטי
.
ברור היה לי כשופט חוקר בעל ניסיון של עשרות שנים, שלאחר מספר ימים יתחיל החשוד לשחזר את עברו לעצמו וגם את נסיבות אירוע הרצח בו היה מעורב וחשוד בביצועו, וזאת בניגוד לקביעה הפסיכיאטרית כי הזיכרון ישוב אליו רק לאחר זמן רב . אבל עדיין כשנשאל החשוד בתשאולים הנוספים שערכתי לו , השיב כפי שהשיב בחקירתו הראשונה , וכן לחוקרי המשטרה שהגיעו לזירת הרצח בסמוך למועד בו הצהיר כי מצא את הגופה שרועה לידו במיטה, כלומר, כי אינו זוכר דבר.
אציין למען הפרוטוקול המוגש כסיכום לתיק כי החשוד הוזמן אף להופיע בפני צוות של פסיכיאטרים בשירות לבריאות הנפש של המדינה, כדי לבחון את יכולתו להבין את האשמות נגדו ואת הסיכון שאם לא יענה החשוד לשאלות מעבר למה שכבר השיב , יכול הסיבוך הפלילי בו הוא נמצא להוביל אותו למאסר עולם.
במפגשים ביני לבין אותם מומחים ניסיתי להתרשם אם אין במקרה זה עניין של מעמיד פנים מתוחכם, מתחזה .
בין השופטים החוקרים הוותיקים כמוני , נמצאים לא מעט ציידי אדם, אנשים בעלי חושים חדים. והחשוד יכול רק לנחש כמובן מה יהיו מסקנותיו של השופט החוקר לגבי הכחשתו הגורפת כי הוא זוכר מה התרחש ואיפה הוא נמצא ומה היו הנסיבות שהובילו למפגש הקטלני, אלא הוא שוכנע על ידי עורך הדין הזריז שמינו עבורו, כי במוקדם או במאוחר הוא יועבר לבחינת מומחים לפסיכיאטריה על מנת שתינתן הגדרה קלינית למצבו, שימצא השם שנותן לכסיקון הפסיכיאטריה למצבו. ואז ,פסק עורך הדין הסנגור, אז מצבו יהיה טוב.
ברור הוא כי תיק חקירה המתוקשר הזה של רצח במלון פאר על ידי אלמוני שאינו צרפתי, ושאת זהותו לא בדיוק מתירים לפרסם, הטוען שאינו זוכר דבר ממה שהתרחש בחדר המלון, היווה נטל מיותר על המערכת המשפטית העמוסה. גם הפרישה המתקרבת שלי והצורך לתאם עוד פרטים לקראת הגשת התיק לבית המשפט האיצו בי לסיים את העניין. קבוצת החוקרים שעסקו באיסוף ראיות ובפענוח מטעם התביעה לא הצליחו להביא לפריצת דרך בחקירה למרות החודשים שחלפו, בעיתונות הקולנית, נתן פתחון פה לתאוריות הקונספירציה שניטוו ברשתות החברתיות והגיעו לקהל הרחב. בין היתר זלג המידע כי החשוד ברצח הוא תושב חוץ שהוזמן על ידי ממשלת הרפובליקה הצרפתית במסווה של חילופי ידע, ולמעשה בכדי לבצע חיסול ממוקד בסוכנת זרה שפעלה בחתרנות נגד צרפת וחיסולה השקט והמרוחק, תוך שימוש בגורם זר ולא בסוכן של השלטון הצרפתי, הניב את התוצאה, אך החיסול, כפי שתואר על ידי כתבני המרשתת, הסתבך בשלב מאוחר עם גילויו של הרצח לפני שהחשוד הסתלק מהזירה ונפל כפרי רקוב לידי המשטרה ועתה אין דרך אלא לחשוף עוד פרשה עלומה בה מעורבת המשטרה הצרפתית.
כולם ובעיקר העיתונות המסקרת את הפלילים בפריז, רואים בי את השופט החוקר, המבוגר, המנוסה והחשדן, שעומד בפני פרישה משרות ציבור ארוך ומפואר.
כמובן דעת הקהל חשובה לי כעובד ציבור, גם אם היא מבוססת על מידע שקרי או מוטה, אבל החלטתי להמליץ לתביעה רק על סמך מה שהונח בפני ולהעביר את החשוד למוסד טיפולי ללא הגבלה בזמן ולהגיע בכך להסדר שביקש סנגורו של החשוד ושהשביע את רצונו.
ואכן בית המשפט בפניו הובא עניין הרצח החליט לקבל את ההמלצה שלי לראות בנאשם כמי שלא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע הפשע ומצבו הנפשי לא השתפר מאז ואין בטווח הנראה לעין כל שיפור שיאפשר להעמידו לדין, וגם אם יעמוד לדין ספק אם יוכח כי בעת ביצוע הפשע הנתעב ידע את אשר הוא מעולל, ובהמלצת השופט החוקר והסנגור יועבר הנאשם למוסד פסיכיאטרי סגור עד להחלטה אחרת. והעיקר, לא היו בידינו ראיות מוחלטות כי הוא הרוצח אלא נסיבתיות שקשה להשתחרר ממנה כי הוא חנק בת זוגו ללילה ואיבד את הזיכרון כתוצאה מטראומה.
