על הסרט במשפחות הכי טובות/ צביה ויצמן כספי

הDNA -קומדיה צרפתית

״במשפחות הכי טובות״ סרט קטן. ואן לוקיישן ועוד קצת צילומי חוץ ו3 זוגות שחקנים. על אהבה משפחה מעמדות וגנטיקה. גלי צחוק עלו בקהל הצופים.

הסרט נפתח בקליפ חביב בו מוצג המושג שלא היה בתודעה עד שנות ה70. (ווטסון וקריק) מדענים גילו לעולם הרפואה את ה״פולימור״, מולקולה המכילה את המידע התורשתי. כמובן שעם הפיתוח הטכנולוגי המואץ יצא הDNA מהמעבדות והפך נחלת הכלל כעבור שני עשורים. ואז ניתן היה האות לקשור כתרים בצורת הסליל הכפול למדענים רבים נוספים.

פיצוח הDNA  הביא ברכות וקללות על האנושות. בעזרת המדע ניתן לפענח פשעים, וכמובן להכיר בעובדה שאין כלבים גזעיים, כלומר ממש גזעיים גם אם יש להם תעודות לשושלת יוחסין מבית המלוכה הבריטי. ובני האדם מורכבים גנטית. זה מה שהופך אותנו דומים ושונים. ילדים נטושים מצאו את הוריהם והורים גילו שהילדים שהם מגדלים לא ממש מזרעם. מבולבלים.

הרעיון המרכזי חביב וכבר נעשו סרטים בנושא.

והרי ידוע לכל כי ״המעורבים״ חסינים יותר, יפים יותר ובריאים יותר. אז למה לרצות להיות 100 אחוז צרפתי מאות שנים לאחור? כדי להיות סנוב, גזען, בלתי נסבל וגס רוח. זהו פרדריק בובר סובאז׳.

הוא ירש מסביו 50 אלף דונמים של כרמים הוא מייצר יינות שיש בהן ארומה של טבק, הדרים, עור, עשן ואדמה. סובאז׳ זה פרא וככזה הוא מורכב ומעניין.

פרדריך הוא פוץ צרפתי. הבת היחידה שלו, אליס, חפה מכל שיקול של מורשת וכבוד מזוייף, מובכת מאבא שלה, מתאהבת בפרנסואה מרטן שאבא שלו סוכן מכירות גאה למכוניות צרפתיות ובעיקר לפיז׳ו. הוא בעל תודעה וגאווה לאומית צרפתית, הוא מאוהב בכל מה שצרפתי. לכן העניק לבנו יחידו את השם ״פרנסואה״.

הזוג הצעיר מזמין את הורי החתן המיועד למפגש היכרות. הרקע של שתי המשפחות שונה, הצרפתיות חסרת החן, מוגזמת. סוכן המכוניות ורעייתו מגיעים לטירה עצומה ומבינים שהם הולכים לפגוש את העילית הצרפתית. הזוג הצעיר מודיע חגיגית כי הם החליטו להתחתן ומגישים להוריהם 4 מעטפות חתומות עם הסוד הגנטי שלהם…! מפה מתחילה סדרת התעלפויות מרידות וסצינות מזוייפות ודרמות בגרוש ש״לא יכול להיות״ זו הונאה. הבדיקות לא אמינות, דחקות והעלבות הדדיות ונפתח פתח לקירבה. מתוך שלא בא לשמו בא לשמו…מתפתחת דמותם של כל אחד מארבעת השחקנים הראשיים, בעיקר שני זוגות ההורים. והתסריט מספר לנו על עברם בקצרה ועל כמה הם לא מודעים לעצמם.

מי שחשבה שהיא נצר לנסיכות וניציאנית מגלה שיש לה ענף פורטוגזי כמו למריה המשרתת. והמאה אחוז צרפתי אוחז בענף ניאוף אינדיאני. אחרי ההכחשה באה התודעה והאמפתיה לדבר הזר הזה שחדר לביוגרפיה.

הצרפתי המתעב כל מה שהוא תוצרת גרמניה, מגלה את הצד שאביו הסתיר ומעכשו הוא לא ג׳רארד אלא גרטהאד, ומחליף את הפיג׳ו במרצדס וממיר את האוכל והיין האנין לבירה נקניות וגרפסים. אשתו מזהה אחוז בשרשרת הDNA לבית מלוכה אנגלי מתלבשת כמו אליזבת ומקווה להפוך לליידי די.

אם נסיט לרגע את המסך מהסרט הקליל תעלה מחשבה פילוסופית טורדנית עד כמה ההתנהגות שלנו מושפעת מההתוודעות לעברינו. ואיך כולם הפכו להיות משפחה גדולה ומאושרת. והזוג הצעיר…!? טוב לא נעשה עוד ספוילרים.

משעשע. על אף עומקו של הרעיון הגנטי, לא מטריד. מוגזם ומוקצן מבחינת המשחק. מבחינה קולנעית קלסטרופובי על אף המרחב היפה של שדות וכרמים אופק רחוק ושמיים גדולים הרוב מצולם פנים סלון ״הטירה״ מרתף יינות, כוסות גבוהות. יהירות המבוגרים ופשטות הצעירים.

 קולאז': צביה ויצמן כספי 

בימוי: ג'וליאן הרווה, 92 דקות

שחקנים:כריסטיאן קלבייה  דידייה בורדו  סילבי טסטו

הפצה: סרטי נחשון

יחסי ציבור: שאולי בסקינד