מסה:
התנוונות מערכת יחסים/ גבריאל רעם
בדרך כלל מערכת יחסים שמצויה במצב קונסטרוקטיבי היא מערכת יחסים בריאה, ולמעט עליות ומורדות זניחים הם ממשיכים בהליך קונסטרוקטיבי, ישנה תרומה הדדית ועניין הדדי, וזה יכול להמשיך כך זמן רב.
אך לא לעולם חוסן, יש פעמים שמערכת יחסים שהייתה מספקת פחות או יותר עד כה, נכנסת למה שניתן לקרא לו פאזה ניוונית- אין בה בהכרח יותר ריבים אלא כמו מחלות עצבים למיניה - כמו טרשת נפוצה, או פרקינסון או דמנציה - מערכת היחסית נכנסת למצב ניווני שבו כל מערכת היחסים מתחילה לסבול מסוג של התדרדרות או שקיעה. מערכת היחסית שהייתה עד כה יציבה מוצאת עצמה בסוג של מדרון תלול כלפי מטה.
כח החיים שהנשים את היחסים עד כה הולך ודועך.
למשל אם עד כה היחסים עבדו על 40 כוחות סוס אז עכשיו שהיחסים במדרון - הם עובדים על כוחות סוס חלשים יותר.
משהו חונק את היחסים מדלל את כמות החמצן שהיחסים צורכים, ואם לפני כשנה היחסים עבדו במלא התפוקה – הרי עם תחילת השקיעה או ההתנוונות של מערכת היחסים – עדיין יכולים לדבר או להתכתב אבל כבר מתחילים להרגיש חוסר רעננות בשיח. הוא פחות זורם, יש פחות חמימות ואינטימיות. אין משהו שניתן לעשות בקשר לכך, זה פשוט הולך ודועך.
ואם אתמול היינו קרובים עדיין קצת, אזי היום אנו קרובים כבר פחות, מקווים לחזור לעדנה של קודם אבל זה לא הולך כי ברגע שמערכת מתחילה בתהליך ניווני אין בדרך כלל דרך חזרה.
אין דרך לחזור למערכת היחסים התוססת של פעם, למה שהיה זורם ואינטימי פעם, רק להמשיך את הכיוון הניווני כלפי מטה.
וברגע שהתהליך הניווני במערכת היחסים החל - ישנו מעין חץ שמצביע רק לכיוון אחד, והוא כלפי מטה. ואז השלב הבא הבלתי נמנע הוא צינון של היחסים עד לנתק מוחלט.
המנתק חש תחושת רווחה בעוד שהמנותק חש נטוש ועזוב.
