שיר:

כִּנוֹרוֹת/ יעקב ברזילי

( גרסת משורר )

בַּת-שֶׁבַע הָיְתָה

דּוֹר שְׁבִיעִי בָּאָרֶץ.

רְדוּפַת תְשׁוּקוֹת

חָלְמָה עַל דָּוִד

שֶׁיָּבוֹא בַּחֲצוֹת,

מֵיתָרָיו לִפְרוֹט

בֵּין חֲגָוֶיהָּ.

וְדָּוִד לֹא בָּא,

וְנָקְפוּ הַשָּׁנִים

וּבוֹשֵׁשׁ הַנִּגּוּן.

בְּהִתְפוֹגֵג נְעוּרֶיהָ,

כְּמוֹ הִתְהַפְּכוּ קְעָרוֹת הַזְּמַן.

וּכְשֶׁגָּדְלָה אֶל פֵּרְקָה

הָיְתָה לְאֵשֶׁת כַּנָּר

שֶׁלֹּא יָדַע לְנַגֵּן.

בְּאִישׁוֹן לֵיל

קְרָאַתְנִי לָבוֹא,

לַטִּפָּה כִּנּוֹרִי בְּעֵינֶיהָ

וַאֲנִי נִגַּנְתִּי כָּל הַלַּיְלָה.

מִשֶׁכָּלַה הַנִּגּוּן בְּאַשְׁמֹרֶת

אַחֲרוֹנָה,

קָרְאָה לִי: דָּוִד

                                                                                                  יעקב ברזילי

נכתב בהשראת הסיפור המקורי

.