שיר:

דַּיָּרִים שָׂכְרוּ אֶת בֵּית הוֹרַי / טוּבִי סוֹפֵר

דַּיָּרִים שָׂכְרוּ אֶת בֵּית הוֹרַי

וּמָצְאוּ בַּמְּגֵרוֹת

טֵלֵפוֹנֵי חוּגָה, סַרְגֵּל וְסִרְטֵי דַּנְטֵל לִתְפִירָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַדַּיָּר לִמְסֹר לִי אוֹתָם,

רָצִיתִי לְסַפֵּר לוֹ

כִּי בַּסַּרְגֵּל שִׂרְטֵט אָבִי קַוִּים

שֶׁהָיוּ יְשָׁרִים כְּמוֹתוֹ.

בְּסִרְטֵי הַדַּנְטֵל קִשְּׁטָה אִמִּי אֶת חַיֵּינוּ.

בְּחוּגוֹת הַטֵּלֵפוֹן חֻיְּגוּ חַיֵּינוּ הַתְּמִימִים,

וּבֵין קִירוֹת הַבַּיִת

הִתְנַהֲלוּ חַיִּים שְׁלֵמִים,

חַיִּים שְׁלֵמִים,

חַיִּים שְׁלֵמִים.