סיפור:

יבנה נצלת/ תלמוד בבלי מסכת גיטין

הָיָה אֶסְפַּסְיָנוֹס נָעוּל נַעַל אַחַת,

בָּא לִנְעֹל אֶת הַשְּׁנִיָּה – וְלֹא נִכְנְסָה רַגְלוֹ,

בָּא לַחֲלֹץ אֶת הָרִאשׁוֹנָה – וְלֹא יָצְאָה רַגְלוֹ.

אָמַר אֶסְפַּסְיָנוֹס: זוֹ מַהִי?

אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: אַל תִּצְטַעֵר – שְׁמוּעָה טוֹבָה בָּאָה לְךָ,

שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם" (משלי טו, ל)

– וּמַה תַּקָּנָתְךָ?

– יָבִיאוּ אָדָם שֶׁאֵין דַּעְתְּךָ נוֹחָה הֵימֶנּוּ וְיַעֲבִירוּהוּ לְפָנֶיךָ,

שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם" (שם יז, כב).

עָשָׂה כָּךְ וְנִכְנְסָה רַגְלוֹ.

אָמַר לוֹ: וּמֵאַחַר שֶׁחֲכָמִים אַתֶּם כָּל כָּךְ – עַד עַכְשָׁו מִפְּנֵי מָה לֹא בָּאתֶם לְפָנַי? 

אָמַר לוֹ: וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ?

אָמַר לוֹ: אַף אֲנִי אָמַרְתִּי לְךָ.

אָמַר לוֹ אֶסְפַּסְיָנוֹס לְרַ' יוֹחָנָן: אֲנִי הוֹלֵךְ מִכָּאן וְאֶשְׁלַח אָדָם אַחֵר;

אֶלָּא בַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי דָּבָר ואֶתֵּן לְךָ.

אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: תֵּן לִי יַבְנֶה וַחֲכָמֶיהָ

וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרוֹפְאִים שֶׁיְּרַפְּאוּ אֶת רַ' צָדוֹק.

(קָרָא עָלָיו רַב יוֹסֵף – וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַ' עֲקִיבָא – :

"מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל" (ישעיה מד, כה).

הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ, שֶׁיַּנִּיחַ אֶת יְרוּשָׁלַיִם פַּעַם זוֹ.

וְרַ' יוֹחָנָן סָבַר, שֶׁמָּא זוֹ לֹא יַעֲשֶׂה לוֹ אֶסְפַּסְיָנוֹס,

וְלֹא תְּהֵא אֲפִלּוּ הַצָּלָה מֻעֶטֶת).

[יֵשׁ אוֹמְרִים: כָּךְ הֵשִׁיב רַ' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְאֶסְפַּסְיָנוֹס:

מְבַקֵּשׁ אֲנִי שֶׁתַּנִּיחַ לִמְדִינָה זוֹ.

אָמַר לוֹ: כְּלוּם לְכָךְ הִמְלִיכוּנִי בְּנֵי רוֹמִי שֶׁאַנִּיחַ לִמְדִינָה זוֹ?

שְׁאַל דָּבָר אֶחָד וְאֶעֱשֶׂנּוּ.

אָמַר לוֹ: הַנַּח לַשַּׁעַר הַמַּעֲרָבִי, הַפּוֹנֶה לְלֹד, וְכָל מִי שֶׁיֵּצֵא עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת יִנָּצֵל].

מִשֶּׁנִּכְבְּשָׁה הָעִיר אָמַר אֶסְפַּסְיָנוֹס לְרַ' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי:

אִם יֵשׁ לְךָ אוֹהֵב אוֹ קָרוֹב בָּעִיר שְׁלַח וְהוֹצִיאֵהוּ עַד שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ אוּכְלוּסִין שֶׁלִּי.

שָׁלַח אֶת רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ לְהוֹצִיא אֶת רַ' צָדוֹק.

הָלְכוּ וּמְצָאוּהוּ בְּפֶתַח הַשַּׁעַר.

כְּשֶׁבָּא עָמַד רַ' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְפָנָיו.

אָמַר לוֹ אֶסְפַּסְיָנוֹס: לִפְנֵי זָקֵן כּוֹשֵׁל זֶה אַתָּה עוֹמֵד?

אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, אִלּוּ הָיָה בָּעִיר עוֹד אֶחָד כְּמוֹתוֹ, וְאוּכְלוּסִין שֶׁלְּךָ מְרֻבִּים כִּפְלַיִם –

לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ.

אָמַר לוֹ: בְּמָה כּוֹחוֹ?

אָמַר לוֹ: שֶׁאוֹכֵל גַּמְזוּז אֶחָד וְשׁוֹנֶה עָלָיו מֵאָה פְּרָקִים.

אָמַר לוֹ: וְלָמָּה כָּחַשׁ כָּל כָּךְ?

אָמַר לוֹ: מֵחֲמַת צוֹמוֹת וְתַעֲנִיּוֹת.

שָׁלַח וְהֵבִיא רוֹפְאִים וְהָיוּ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ קִמְעָא קִמְעָא

וּמַשְׁקִין אוֹתוֹ קִמְעָא קִמְעָא עַד שֶׁחָזַר עָלָיו גּוּפוֹ.

אָמַר לוֹ אֶלְעָזָר בְּנוֹ: אַבָּא, תֵּן לָהֶם שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה,

שֶׁלֹּא תְּהֵא לָהֶם עִמְּךָ זְכוּת בָּעוֹלָם הַבָּא –

נָתַן לָהֶם חֶשְׁבּוֹן אֶצְבָּעוֹת וּקְנֵה מִשְׁקָל.