שיר:

בְּשֵׁם עֶקְרוֹן הַשִּׁוְיוֹן הַחֶבְרָתִי/ מיכאל רייך 

מַחֲלַת הַקַּצֶּרֶת מִמֶּנָּה סָבַל אָבִי בְּיַלְדוּתִי

הֵכִילָה בְּשִׂמְחָה אֶת עֶקְרוֹן הַשִּׁוְיוֹן  

הָעוֹמֵד בִּבְסִיס עֶרְכֵי הַקִּבּוּץ,

עֻבְדָּה:

כְּשֶׁרָכַשׁ אָבִי בְּהִזְדַּמְּנוּת

מַקְרֵר קָטָן וְיָשָׁן לְאִחְסוּן תְּרוּפוֹתָיו לְמַחֲלָתוֹ,

צִדְּדָה הַמַּחֲלָה בְּדִבְרֵי מַזְכִּיר הַמֶּשֶׁק:

"מְסֹר לְלֹא דִחוּי אֶת הַמַּקְרֵר שֶׁרָכַשְׁתָּ לִרְשׁוּת הַקּוֹלֶקְטִיב,

פֶּן יְבֻלַּע לְךָ."

גַּם בַּמַּחֲלָה הִתְקַיְּמָה, כַּנִּרְאֶה זִיקַת הִשַּׂרְדּוּת...

אֲבָל אָבִי הַמָּנוֹחַ עָמַד בְּסֵרוּבוֹ לְצַיֵּת לָעִקָּרוֹן הַקִּשֵּׁחַ

וּמִלְחַמְתוֹ בְּעֶרֶשׂ הַסּוֹצִיָאלִיזְם הַמֵּעִיק וּבַגַּמָּדִים,   

 קָשְׁתָה עָלָיו אַף יוֹתֵר מִמִּלְחַמְתוֹ בַּמַּחֲלָה.

אִישׁ בִּסְבִיבָתוֹ הַקְּרוֹבָה מִלְּבָדִי, לֹא יָדַע

שֶׁכָּל אֵימַת שֶׁאָבִי הָיָה עוֹבֵר הֶתְקֵף קַצֶּרֶת,

הָיִיתִי לוֹקֶה בְּחֹם גָּבֹהַּ.

אֲנִי, שֶׁרְאִיתִיו בְּקֹצֶר יָדוֹ וּבְקֹצֶר נְשִׁימָתוֹ,

מֻתְקָף בּוֹ-זְמָנִית בִּשְׁתֵי חֲזִיתוֹת,

לֹא סָלַחְתִּי

וְאִחַלְתִּי בְּלִבִּי לְחֶבֶר הָרָעִים אֲשֶׁר בְּקִרְבֵּנוּ

שֶׁיִּצְנַח כְּמַעֲשֶׂה הַשֶּׁמֶשׁ  עֶרֶב בְּעַרְבּוֹ

לְמַעֲמַקֵּי בְּרֵכוֹת הַדָּגִים הַמַּאֲפִירוֹת

אֲשֶׁר לְמַרְגְּלוֹת הַגִּלְבֹּעַ.