מאמר:

 נפש האדם ואיזון נפשי/ הרב אוריאל בלוי

מי אני האדם ? איך מגיעים אל איזון נפשי ולחיות נכון ?

כשאדם אומר: אני רוצה - ממה הרצון נובע? ומדוע אדם מרגיש שרצונותיו מנוגדים ויש לו כוח בחירה? איך בדרך התורה והמצוות ניתן להגיע לאושר ושלווה בחיים?

נפש האדם במקורות היהדות והקבלה, עם הקשרים לפילוסופיה והפסיכולוגיה הכללית ומדריך לחיבור תיאולוגי לחיי תורה ומצוות דרך אישיותנו

כל אדם בריא בנפשו רוצה להרגיש שמחה ואושר בחייו. בשביל השמחה הזו, אנשים מבצעים פעולות רבות, שדמיונם אומר להם כי מעשים אלו או אחרים יביאו לשמחה. אבל, פעמים רבות לאחר מכן הם מרגישים ריקנות ועצבות. הדמיון גם אומר לאדם כי מנוחה וחוסר מעש יביאו אותו לשמחה ולשלווה המיוחלת, אך האדם, לבסוף, מתאכזב.

חייבים אפוא, להניח כי יש באדם בשונה מבעלי חיים, כוח רוחני נוסף.

הבה נתבונן במקורות היהדות והקבלה: מהי נפש האדם? ממה היא מורכבת? כשנעשה זאת נבין את עצמנו, ונוכל להגיע לשמחה ואושר בחיים.

"ויקרא שמו אדם ביום הבראם" (בראשית ה , ב) אדם נקרה אדם כי מהאדמה נלקח וגם מלשון אדמה לעליון(ישעיהו יד, יד).

האדם בנוי משלושה חלקים: נפש, רוח, נשמה

נפש - הנפש החומרית: בלשון הקבלה: "הנפש הבהמית", שמשותפת לאדם ולבעלי החיים. היינו, הרצונות החומריים לקבל הנאות חומריות.

תכונת הנפש היא לקבל, הביטוי הנפשי-אני רוצה לקבל.

הנפש מטבעה רוצה מנוחה וחוסר מעש ויצירה.

הנפש מטבעה עצבה וכשמקבלת עונג גשמי היא מתמלאת ושוב נעצבת בגמר העונג ולכך תאווה, לשון טועה אתה בה. כי אדם רוצה להרגיש טוב והוא טועה וחושב שבתאוות החומר יהיה לו סיפוק ואושר.

ארבעה יסודות עיקריים בבסיס הנפש

האש-ציורי כבוד ושררה-מתבטא בכעס וקנאה.

הרוח-ציורי התפארות- מתבטא דבורי גנאי על חברו.

המים-ציורי תענוגים -מתבטא במעשים של תענוגות גשמיים.

העפר-חשבונות של יאוש -מתבטא בעצלות.

רוח - החלק התחושתי: כגון: כבוד, סיפוק, אומנות, עבודה עם סיפוק, מיצוי עצמי , לכך האדם רוצה לעבוד ולהתנדב בנושאים שגורמים לאדם סיפוק ומיצוי החלק היצירתי שבו, לפי כשרונו ונטייתו ולכל אדם יש כישרונות ומשיכה לעיסוקים שונים וכך העולם מקבל את שלמותו כי העולם נצרך לכל סוגי העשייה של האנושות.

הרוח מטבעה שמחה חרוצה ויצירתית.

נשמה, חיה ויחידה - החלק הרוחני: "ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב,ז). גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים (רש"י). מאן דנפח מדיליה נפח (זוהר הקדוש, ועיין תניא לקוטי אמרים ב'). מי שנופח - ממנו נופח (תרגום מארמית), שהיא חלק רוחני מבורא עולם, כמו שאדם מנפח בלון, חלק ממנו, האוויר שלו, נמצא בבלון.

הנשמה היא חלק אלוה וחצובה מתחת כיסא הכבוד של ה' "אחוז בכסא כבודי וענה להם תשובה" (שבת פח ע"ב), אומר הקב"ה למשה כשעלה לקבל תורה והמלאכים לא רצו לאפשר  לו לקחתה מחמת פחיתות האדם לטענתם, הביטוי לאחוז בכיסא הכבוד מבטא שנשמת היהודי גבוהה מהמלאכים(בשם הרב קוק).

הנשמה נמשכת ורוצה להתקרב להקב"ה ולעשות רצונו, כיוון שהיא נלקחה ממנו, כפי שמובא בזוהר ונאמר בהוצאת ספר התורה בבית הכנסת  "אנא עבדא דקודשה בריך הוא דסגידנא קמיה ומקמיה דיקר אוריתא בכל עידן ועידן " אני(האני שלי) עבד לאלוהים ומייקר אותו ואת יקר התורה בכל זמן.

הנשמה במהותה רצונה להעניק לאחרים ועשיית חסד לזולת-אני רוצה לתת.

הנשמה במהותה שמחה והיא האחראית להרגשת ריקנות ועצבות לאחר מילוי הנאה גשמית, שתהייה הגדולה ביותר, מכיוון שהשמחה באה מהנשמה ומן הרוח והם אינם מתמלאים מרצונות הנפש הבהמית.

הנשמה במהותה חרוצה עם משיכה לפעילות בחיים.

 תפקידה של הנשמה לדרבן את האדם ולהסיר את הפרוכת שבתוכו ולחשוף את האלוקות הנסתרת בו וזאת על ידי הסרת  הקליפה האישית שעוטפת את נפשנו ומונעת מאתנו להתחבר לנשמתנו, שהיא הניצוץ שלנו להקדוש ברוך הוא עצמו, זו החוויה והחובה הייחודית של עם האדם בבריאה, הסרת הקליפה והתחברות לאבינו שבשמים דרך נשמתנו.

"ואני קרבת אלוהים כי טוב" (תהלים עג, כח).

וכן מובא "וגם הנפש לא תמלא"(קהלת ו, ז) משל לבת מלך שאפילו שיביאו לה כל מעדני עולם לא תשבע, כך הנשמה לא שבעה מתענוגי עולם הזה כי היא מהעליונים .

 חיה ויחידה חלקים גבוהים יותר בתוך הנשמה .

ישראל והתורה וקודשה בריך הוא חד הוא (זוהר הקדוש).

היסוד הוא: ככל שאדם יהיה חומרי וירצה רק הנאות חומריות, הוא לא ירגיש את רצונות הנשמה, וכן להיפך. כי הרוחניות והגשמיות הם מנוגדים: כשזה עולה, השני יורד.

האיזון בין "נפש-רוח -נשמה" שיש באדם הוא על-ידי שילוב בין הרוחניות לגשמיות במינון בעזרת מערכת הלכה ומוסר, עבודה על המידות, מיצוי עצמי, חיבור רוחני .

כמאמר הרבי מקוצק -היכן השכינה שורה, היכן שמניחים לה להיכנס.

יכולות הפיזיות של האדם ואומה היהודית ביחס לבריאה

מכיוון שהאדם שונה מבעלי החיים מחמת הכוח הרוחני שבו, החושים הגשמיים שבו פחות מפותחים ביחס לבעלי חיים אחרים. רואים זאת אף שעם ישראל שכוחו ברוחניותו, לא מצטיין בענפי ספורט פיזי.

נשמות עם ישראל והגרים ואומות העולם והשלמתם במצוות

רוחניות האדם קיימת בכל העמים, כפי שהסברנו, כי האדם מעצם ברייתו נברא עם חלק מאלוהים  ולכך המשיכה לכוח על טבעי כלשהוא, נמצאת משחר האנושות עד ימינו, גם המשיכה לעבודת אלילים נובעת מכמיהה לאלוהים שמוצאים אותו כביכול בהגשמה זו או אחרת ולכך שמה עבודה זרה .

"חביב אדם שנברא בצלם  חביבין ישראל שנקראו בנים למקום"(אבות ג , יד)

נשמות ישראל והגרים מעלתם מיוחדת רוחנית ולכך הם צריכים יותר מצוות משבע מצוות שמשותפות לכלל האנושות שנצטוו בני נח, כפי שאומר התנא "רצה הקבה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות"(מכות ג, טז) וכן עם ישראל רחמנים ביישנים גומלי חסדים, תכונות שמעלתם הרוחנית גבוהה, כי בלא עדינות נפש קשה להיות כלי קיבול להשראת השכינה ואכן רואים את תכונות אלו בעם ישראל בנוסף לחכמה וייתכן שבתכונות אחרות יש אומות שמצטיינות יותר.

כמו כן יש ביטוי כללי "נשמת ישראל" שכל נשמות ישראל הם נשמה אחת מחולקת(מובא בתניא).

תכלית בריאת האדם לקיום המצוות והשפעתו על הבריאה

לאחר שבארנו שהאדם נוצר עם חלק רוחני מאלוהים .בהכרח שהאדם נברא כדי לתקן את עצמו ואת כל העולם ולכן אחריותו לתיקון עצמו ותיקון העולם כולו ולכך נבראת בו נשמה אלוהית כי לתפיסת היהדות "אסתכל באורייתא וברא עלמא" (זוהר פרשת תרומה), ה' הסתכל בתורה וברא עולמו. כפי שמביא רש"י "בראשית ברא אלוהים" בשביל התורה וישראל שנקראו ראשית נבראו שמים וארץ. וכן (בנפש החיים לרבי חיים מוואלוזין תלמיד הגר"א מוילנה שער ד פרק י  שמביא מדרש בשמות רבה פרק לג) "אדם לוקח חפץ שמא יכול לקנות בעליו אבל הקב"ה נתן תורה לישראל ואמר להם  כביכול אותי אתם לוקחים " , כפי שמופיע בזוהר בכמה מקומות, שה' והתורה וישראל חד הם.ה' ברא את העולם והאדם כדי שיוכל לתקן עצמו ואת העולם בקיום התורה שקדמה לעולם.  כפי שמובא בתלמוד "לעולם יראה אדם עצמו וכו' עשה מצווה אחת הכריע עצמו וכל העולם לכף זכות  וכן להפך חלילה.(קידושין מ ע"ב) וכן במדרש "בשעה שברא הקב"ה  את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך"(קהלת רבה ז, כח).

מבט הנשמה

מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה, כך הנשמה רואה ואינה נראית (ברכות י, א)- הרוחניות היא רואה ראייה מעמיקה של המציאות ואינה נראית בעיני בשר, כדוגמת כיסא ושולחן, אבל היא יותר וודאית מדברים גשמיים שייתכן שיהיה בהם תעתוע , אך הנשמה חשה את האלוהים ומבט נכון על החיים והדרכה איך לנהוג ולחיות בלא תעתוע . לכך אנשים רבים נוטלים עצה ותושייה מאנשים רוחניים.

מיקום והשפעת הנשמה הרוח והנפש

הנשמה משכנה במוח ולכן אדם רוחני מחשבתו צלולה ובהירה.

הרוח משכנה בלב ולכך יש לאדם תשוקה מליבו לספק את יצירתו בחייו.

הנפש משכנה בכבד ולכך היא מטבעה במצב מנוחה.

דוגמאות מעשיות להתחבר רוחנית דרך מצוות התורה

אדם רוצה לאכול , עצור, האם האוכל כשר, באם זה לחם תיטול ידיים . תברך על האוכל , תאכל בדרך כבוד , תברך ברכה אחרונה.

אדם רוצה להתחתן ולהקים משפחה , בדוק האם בסטטוס שלך בחיים מותר, לשמור את הקשר הזוגי אחר החופה והקידושין כי מדובר גם בקשר רוחני של נשמות ולא רק דחפים נפשיים חומריים, מעבר לרמת ההתחייבות והרצינות לקשר מסוג זה.

כמו כן בכל תחומי החיים מערכת הלכה שאומרת מה מותר ומה אסור, הן בתחום של אדם למקום והן בתחום של אדם לחברו ועידון המידות.

ננתח את האני שלנו במקרים אלו: יש לנו דחף לצורך והנאה גשמית מהנפש החומרית , אם אנו נבצע את הדחפים האלו בלא ההלכה, נספק את הנפש החומרית שלנו, אבל הנשמה הרוחנית לא שותפה במעשה ואף היא נגד המעשה ולכן אנו לא מאוזנים והחטאנו את המטרה(חטא) , אבל אם נקיים את הדרכות ההלכה, הנשמה ואלוהים שותפים ונשמתך שהיא חלק ממבנה אישיותך  גם קיבלה את מזונה וכך כל החלקים שבאדם מרוצים ושמחים וזה באור הברכה "אשר קדשנו במצוותיו".

על ידי המצוות המעשיות אנו מתקדשים ומהי קדושה, התחברות לרוחניות שבנו ולאלוהים שהוא רק רוחני .

נפש (אני)האדם על פי הפסיכולוגיה הכללית והיהדות והחיבור בניהם

היהודי זיגמונד פרויד, ממציא הפסיכואנליזה , פיתח מודל על המבנה הרוחני של נפש האדם1, נפש האדם-האני של האדם, על פי פרויד, מחולקת לשלושה חלקים, האגו , הסופר-אגו והאיד, האגו הינו החלק שמתמודד עם המציאות החושב  והממציא, הסופר-אגו הינו החלק השואף למוסריות  והאיד הינו החלק השואף לממש את תאוות האדם. נבנה על מושגי יסוד שהציג בתקופה קודמת :מודע-איד , קדם מודע-אגו ולא מודע-סופר אגו, במקבילה הקבלית-מודע ואיד-נפש בהמית. קדם מודע ואגו-הרוח. לא מודע וסופר אגו-נשמה.

 הוא הבחין שיש באדם את החלק השואף למוסריות  ומבקר את האדם על מעשים שגורמים לאדם לכאורה הנאה, כי האדם הוא לא רק גופני נהנתני שנוצר בצורה אקראית, אלא גם חלק רוחני שנוצר מאלוהים לתכלית של תיקון האדם והעולם.

קיום המצוות כתכלית בריאת האדם והשפעתו על הבריאה

לאחר שבארנו שהאדם נוצר עם חלק רוחני מאלוהים .בהכרח שהאדם נברא כדי לתקן את עצמו ואת כל העולם ולכן אחריותו לתיקון עצמו ותיקון העולם כולו ולכך נבראת בו נשמה אלוהית כי לתפיסת היהדות "אסתכל באורייתא וברא עלמא" (זוהר פרשת תרומה), ה' הסתכל בתורה וברא עולמו. כפי שמביא רש"י "בראשית ברא אלוהים" בשביל התורה וישראל שנקראו ראשית נבראו שמים וארץ. וכן 2 "אדם לוקח חפץ שמא יכול לקנות בעליו אבל הקב"ה נתן תורה לישראל ואמר להם  כביכול אותי אתם לוקחים " , כפי שמופיע בזוהר בכמה מקומות, שה' והתורה וישראל חד הם.ה' ברא את העולם והאדם כדי שיוכל לתקן עצמו ואת העולם בקיום התורה שקדמה לעולם.  כפי שמובא בתלמוד "לעולם יראה אדם עצמו וכו' עשה מצווה אחת הכריע עצמו וכל העולם לכף זכות  וכן להפך חלילה.(קידושין מ ע"ב) וכן במדרש "בשעה שברא הקב"ה  את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך"(קהלת רבה ז, כח).

היהדות אינה אוסרת את הנאות החיים, אלא מכוונת את האדם שייקח מהנאות החיים במידה הראויה ועל ידי המגבלות הגשמיות בשמירת הלכות התורה תחושת הנשמה באדם מתעצמת ואז האדם מגיע לאושר, כי הוא מאוזן ומשלב את הנפש הרוח והנשמה שבו באיזון הנכון .

וכעין זה מובא במסכת אבות (אבות ו,ט) על התנא ר' יוסי בן קיסמא שפגשו אדם ושאלו: היכן אתה גר - וענה לו: במקום של חכמים וסופרים. שאלו שוב: רצונך לגור עמנו ואני אתן לך אלף אלפים של דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמר לו: איני דר אלא במקום תורה.

ולכאורה צריך להבין: וכי ר' יוסי לא רוצה רווחה כלכלית? התשובה היא: אדם (אפילו גדול כמו ר' יוסי), מושפע מסביבתו 3וחשש על עצמו שאם לא יגור במקום תורה, תבלוט אצלו יותר הנפש הגשמית לקבל וליהנות, מאשר הנשמה הרוחנית - לתת ולהתקרב לבורא עולם, שזה האושר והעינוג הגדול ביותר - ואז הוא לא יהיה התנא הצדיק ר' יוסי, אלא יוסי אחר, שהולך אחר נפשו הגשמית בלבד.

וכן מצינו בתלמוד(פסחים סח ע"ב): אמר רב יוסף, אם לא היום ההוא, כמה יוסף יש בשוק (תרגום מארמית). כלומר, אם לא הייתי מחליט ללמוד ולקיים תורה, הייתי כמו כל "היוספים" שמסתובבים בשוק, והולכים אחר תאוות ליבם.

וכך מובא בתורה הקדושה, בפסוק מקריאת שמע: "ולא תתורו אחרי לבבכם (מינות) ואחרי עיניכם(הרהורי עבירה שבאים אחר ראיית העיניים, כי עין רואה והלב חומד), אשר אתם זנים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלוהכם" (במדבר טו,לט-מ) במידה שתקיימו את ההוראות האלו בנוסף לתיקון המידות, רק אז תרגישו את קדושתי.

מובא בתלמוד הסיפור על הגוי שבא להלל ושמאי, וביקש להתגייר ורצה ללמוד את כל התורה על רגל אחת (שבת לא ע"א). אפשר להסביר את היהדות והתורה במשפט אחד שאדם נצרך, מעצם מהותו, למזון רוחני ואת השאר לך ללמוד (תרגום מארמית).

לסיכום: כשאדם ישלב בצורה מאוזנת את נפש, רוח ונשמה שבו – הנאות גשמיות במידה, סיפוק יצירתי, סיפוק רוחני - בהכרח שיגיע לאושר בחייו.

1.בשנת תרפ"ג מודל מבני (הסטרוקטורלי) שנבנה מהמודל הטופוגרפי שהציג כעשר שנים קודם לכן.

2.נפש החיים(רבי חיים מוולוזין תלמיד הגר"א מוילנה) שער ד פרק י  שמביא מדרש בשמות רבה פרק לג.

3. רמב"ם הלכות דעות ו- דרך ברייתו של אדם, להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחבריו, ונוהג במנהג אנשי מדינתו.  לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים וליישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמוד ממעשיהם; ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמוד ממעשיהם.  הוא ששלמה אומר, "הולך את חכמים, יחכם; "ורועה כסילים, ירוע)" משלי יג,כ ( ואומר, "אשרי האיש")תהילים א,א).