מאמר:

האיש שכולו אור –לזכרו של ד"ר יצחק צדקה ז"ל/ ד"ר אירנה בלנקי-קרלין

מרצה בכירה בהתמחות בלשון העברית כשפה ראשונה וכשפה שנייה במכללת קיי
החוג ללשון העברית במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

אי אפשר היה שלא להתחבר אליו מייד אחרי ההיכרות הראשונה. את ד"ר יצחק צדקה ז"ל (מוזר לי להוסיף את ראשי התיבות האלה אחרי שמו... משהו לא מסתדר לי, כאילו זה מישהו אחר, וצדקה שהכרתי עדיין חי...) הכרתי כאשר הייתי סטודנטית לתואר השני בחוג ללשון העברית באוניברסיטת תל אביב. שמעתי אותו מרצה אצלנו בסמינריון המחלקתי. זה היה לפני 25 שנה. "מי את?" הוא שאל בתום הרצאתו המרתקת. עניתי לו שאני לומדת בחוג לקראת התואר השני. "בואי לבקר אצלי בכל זמן שתרצי – אראה לך את הספרייה שלי בבית". כך התחילה ידידותנו העמוקה עד יום מותו ב-29.09.2024. נורא קל ובו בזמן קשה לכתוב על צדקה ז"ל – זה כמו לכתוב על משהו מדהים שאין לו גבולות כביכול, כמו אוקיינוס או יקום. אף פעם אי אפשר לתאר אותם עד הסוף.

ד"ר יצחק צדקה ז"ל היה בלשן דגול, אדם מיוחד במינו ואיש בעל לב ענק. לא הייתה סוגיה בתחביר העברית החדשה שהוא לא חקר אותה לעומק במאמריו הרבים ובספריו פורצי הדרך. הוא התייחס לסוגיות תחביריות טהורות, לסוגיות תחביריות סמנטיות, לשירה ותחביר, לסוגיות בהוראת תחביר, לחידושים בלשון ימינו ועוד. כמו כן, הוא כתב על כללי הניקוד ועל הוראתם.

עבודת הדוקטור שלו "משלימי הפועל בעברית החדשה" (1974) וספרו "תחביר המשפט לאור תיאוריות חדשות" (1978) בהוצאת אקדמון, שנכתב על-פיה, היו, ללא ספק, פריצת דרך בתחום התחבירי-סמנטי, במיוחד הפרק הרביעי שעסק בפועלי המקום בעברית החדשה. עבודת הדוקטור של צדקה וספרו התוו דרך חדשה במחקר התחבירי-סמנטי בעיקר בסוגיית הפועל והצרכותיו. חוקרים רבים בעלי שם אימצו את שיטתו בעבודותיהם, ביניהם פרופ' אליעזר רובינשטיין ז"ל ותלמידיו. גם לעבודת הדוקטור שלי על פועלי המקום הסטטיים בלשון התנאים (בלנקי, תש"ע) היווה מחקרו של צדקה (1974 ו-1978) תשתית משמעותית.

צדקה כתב ספרי מחקר ועיון אלה: "תחביר המשפט לאור תיאוריות חדשות" (1978), שהוזכר לעיל; "תורת הניקוד" (1958); "תחביר העברית בימינו" (1981) ו"לוחות הפועל" (1964). הוא פרסם גם ספרי לימוד אלה: "הדקדוק העברי המעשי" (1968); "יסודות תורת התחביר (ספר למורה וספר לתלמיד)" (1987); "לשון לבגרות" (1989); "תחביר ושחבור (לחטיבה העליונה)" (1989); "ההגה, השם והפועל (לחטיבת הביניים)" (1989); "ההגה, השם והפועל (לחטיבה העליונה)" (1990); "דקדוק ותחביר קלים (לכיתות ו–ח)" (1991) ו"הבנה והבעה (לחטיבת הביניים)" (1992).

מאמריו הרבים של צדקה, שפורסמו במהלך שנים רבות בבמות שונות, קובצו בשני ספריו: "מחקרים בתחביר ובסמנטיקה" (תשנ"ח) ו"מחקרים בתחביר ובסמנטיקה – פרקי המשך" (תשע"א), שיצאו לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את סקירת ספרו (תשע"א) פרסמתי בכתב העת "חלקת לשון" (בלנקי, תשע"ג).

מעניין שצדקה היה מורה מוריי, אך לא הזדמן לי להיות הסטודנטית שלו באוניברסיטה: הוא פרש לגמלאות לפני שהתחלתי ללמוד. עם זאת, נפל בחלקי להכירו וללמוד ממנו באופן אישי וממחקריו הרבים באופן לא רשמי. צדקה היה לא רק איש אשכולות – חוקר ברמה מקצועית גבוהה מאוד ובעל ראייה תחבירית-סמנטית פנטסטית, צייר נפלא וראש קבוצת כדורגל (בצעירותו), אלא גם בן אדם מדהים שהצטיין בפשטותו, כמו כל הגאונים. אפשר היה לשוחח איתו על כל עניין – לשוני ולא לשוני. כל מפגש איתו עשה לי תמיד טוב בלב, הוא נתן לי עצות בכל מיני תחומים, וכל מה שהוא אמר לי אי פעם, אני זוכרת ושומרת בליבי. צדקה היה מאיר הכול מסביב ומואר מבפנים.

צדקה היקר, נוח על משכבך בשלום! לעולם לא תישכח! מבטך החם ועמוק, החיוך  והצחוק המתגלגל שלך מלווים אותי מאז הכרתיך. קשה לי להאמין שאתה לא איתנו עוד. ליווית אותי ברגעים המשמעותיים ביותר בחיי  – השמחים והעצובים כאחד: נכחת בטקסים שבהם קיבלתי את התואר השני והשלישי, היית בהלווייתו של אבי בוריס בלנקי ז"ל (שנפטר בגיל 54); ובאת לחגוג איתי ועם משפחתי את יום הנישואין שלי. גם את בני הכרת – אומנם בשיחות וידאו, אך היכרות זו הייתה חשובה לו מאוד.

חבל על דאבדין ולא משתכחין

רשימת המקורות

בלנקי, א' (תש"ע). פועלי המקום הסטטיים ודרכי הצרכתם בלשון התנאים – עיון תחבירי, סמנטי ופרגמטי 
                 (עבודת דוקטור), אוניברסיטת תל אביב.

בלנקי, א' (תשע"ג). סקירת הספר 'מחקרים בתחביר ובסמנטיקה –  פרקי המשך' מאת יצחק צדקה (תשע"א).
                 חלקת לשון, 45, 216–227.