רשימה:

על יגאל שילון/ יעקב שקד

ידידי הטוב יגאל שילון מת.

יגאל, החכם, טוב הלב, הכוכב, הלך לשדות העשן הנצחיים, לעשן סיגרים בהנאה ביחד עם ידידי דניאל רוגוב.

הכרתי את יגאל כשגאות הגל של הסיגרים בארץ היתה די בתחילתה, בשלהי האלף הקודם.  חובבי הסיגרים הלכו ורבו. אני, כחובב סיגרים ותיק, שמחתי על כך, והחלטתי לכתוב ספר על סיגרים.

טלפנתי לחובב הסיגרים הידוע ביותר, יגאל שילון, והצעתי לו לכתוב את ההקדמה לספר. יגאל שאל אם הייתי בקובה. אמרתי שעדיין לא. אם לא היית בקובה, אמר לי, אתה לא מתאים לכתוב ספר על סיגרים. זמן קצר לאחר מכן ערכה חברת 'דווידס סיגרים' את אירוע הסיגרים הראשון בישראל, במלון 'הילטון'. זה הדליק המון סיגרים והרבה רעיונות. קיבלתי הצעה משלושה צעירים מוכשרים - אורן כפיר, אופיר אמיתי ושמואל טל - להיות העורך של מגזין שהם עומדים להוציא לאור. למגזין קראו 'סיגאר'. במרכזו עמדו סיגרים ומסביבם כל מה שקשור לחיים הטובים. הכנתי את הגיליון הראשון, יגאל הוזמן למערכת והיה נלהב. טסתי לקובה. הייתי עורכו של מגזין 'סיגאר' עשר שנים. יגאל שילון היה תמיד ברקע. בגליון ה-50 החגיגי של 'סיגאר' הוא היה במרכז, מככב על השער. יגאל שילון היה הפנים החייכניות של הסיגרים בישראל.

ערכתי וכתבתי את רוב התוכן, של 60 גיליונות 'סיגאר' שמנמנים ומלאים כל טוב הסיגרים, היין, משקאות העדנים, הגורמה, הבשמים והגאדג'טים לגברים, המון חיים טובים. זה שווה ערך לכ-30 ספרים. אולי עוד אוציא לאור ספר על סיגרים.

נפגשנו לא מעט באירועים, במועדוני סיגרים ולפעמים בשניים. פעם אפילו אמרתי בתשובה לשאלה אם אני מכיר את יגאל, שאני שייך ל'חוג השילון'. אבל הכי בקביעות היינו נפגשים ב"טעימת הסיגרים העיוורת" המסורתית של מגזין 'סיגאר' שערכנו לקראת כל גיליון חדש. הטעימות האלו נערכו תמיד במסעדה משובחת, על תפריט נהדר, בליווי יינות משובחים ומשקאות עדנים. ככל שזכרוני מגיע, לא "פיספס" יגאל שילון אף אחד מן האירועים המענגים האלה, ולמרבה העונג הוא ישב בהם בדרך כלל על ידי. יגאל גם הציג לי בכל מפגש חידה כמיטב כשרונו החיוכי, עד שהצעתי לו לכתוב ב'סיגאר' מדור חידה קבוע שכותרתו, 'שילון נדע'.

עכשיו הסיגר של יגאל כבה, פה על האדמה. יגאל ידידי, אני אדליק הערב לידידותנו ולזכרך סיגר נהדר 'SPCTRE'. הסיגר הזה היה מוצא מאוד חן בעיניך.

אדגר אלן פה כתב בשירו "אכניפהּ אך את המלאך, בשיר קדמון נישא" יגאל חביבי היקר, תניח בבקשה לעשן הנהדר של הסיגר שלי להיות לעשן סיגר ניחוחי חם מתחת לכנפיך כמו שתמיד אהבת, כשאתה דואה מעלה לשדות העשן הנצחיים.

נוח בשלום על משכבך יגאל שילון, חף מטרדות העולם הזה ומחולייו. לא נשכח אותך.

יעקב שקד