האמנות ככלי להעלאת התודעה עם  אור פיינרו / ראובן שבת

האמן הצעיר אור פיינרו, הציג לאחרונה  בגלריה לאמנות בחיפה את תערוכתו NOVE יצירות מיוחדות רבות עוצמה, על האירוע הטרגי שהתרחש לפני כשנה וגבה את חייהם של מאות צעירים, בטבח הנורא. ציוריו של פיינרו פולחים את הנפש בעוצמתם וקולם הייחודי מאוד,

הי אור, תוכל להציג את עצמך?

שמי אור פיינרו ואני אמן צעיר בן 27 עוסק בעיקר בציור ובווידאוארט. אני בוגר התואר השני באמנות של אוניברסיטת חיפה ובימים אלה חושב ועובד על הפרוייקט הבא שלי...

מהי אמנות עבורך?

אמנות עבורי היא כלי להעלאת התודעה, הן שלי והן של אחרים. היא מאפשרת לי לשתף את הראייה שלי על העולם, ומהווה פורמט נוסף שמעשיר את ההבנה שלנו על המציאות. אמנות נוגעת ברגש, ויוצרת חיבור עמוק בין היוצר לצופה. אני מאמין שאמנות יכולה להעניק עומק חדש ולחשוף אספקטים שלא תמיד נראים במבט ישיר. אני מקווה שבאמצעות יצירות האמנות, ניתן לגרום לאנשים לראות את המעברים והנפשות שמסתתרות מתחת לפני השטח, ולהרגיש את מה שלפעמים קשה לתאר במילים.

מתי התחלת לצייר לראשונה?

התחלתי לצייר מגיל קטן, מתוך השפעה טבעית של משפחה שלי שעוסקת באמנות. גדלתי בסביבה שהאמנות הייתה חלק בלתי נפרד ממנה, והרגשתי שזה הדבר הנכון והטבעי עבורי.

עם זאת, רק כשנכנסתי ללימודים באוניברסיטה התחלתי לעסוק בציור באופן רציני יותר. שם הבנתי שיש לי אפשרות להשתמש ביכולות שלי לא רק כדי לבטא את עצמי, אלא גם כדי לתרום לאחרים לאפשר להם לראות את המציאות דרך נקודת המבט שלי, לגעת ברגש שלהם ולהרחיב להם את תפיסת המציאות וההתבוננות על סיטואציות.

מיהו האמן האהוב עליך ? ועם איזה אמן היית נפגש לארוחת צהרים?

קשה לי לציין אמן אחד שאותו אני "אוהב" כי אני מוצא יופי והשראה אצל רבים. מכל אמן אני לוקח את הדברים שאני אוהב, והם תורמים לעולם היצירה שלי. אני מעריך אמנים אמיצים, אלה שמציגים יצירות שמשקפות חשיבה שונה ומיוחדת. עבורי, אמנים אלה מצליחים להראות קו אחר של הבעה וסגנון, ולא מפחדים ללכת בדרכם הייחודית. האומץ שלהם לחדש ולפרוץ גבולות הוא משהו שאני מאוד מעריך. הם פותחים דלתות לדיאלוגים חדשים ולמחשבות שלא תמיד מגיעות לידי ביטוי.

לשאלתך השנייה הייתי בוחר להיפגש עם פבלו פיקאסו, ולא רק בזכות האמנות שלו אלא גם בזכות תפיסת המציאות יוצאת הדופן שלו. הוא היה אמן שידע לזהות את השינויים החברתיים והתרבותיים סביבו עוד כשהיו בראשיתם, ולהגיב אליהם ביצירתיות ובאומץ. פיקאסו לא רק שבר מוסכמות אלא גם היה חלוץ בתחומו, במובן שהוא הצליח להתאים את עצמו לעולם שמשתנה ולהפוך את ההתאמה הזו ליצירה חדשה ומקורית. הכישרון לראות את הנולד, לזהות את ההזדמנות שבשינוי וליצור ממנו משהו חדש. זו יכולת נדירה שאני מעריך מאוד. הייתי רוצה לשמוע ממנו איך הוא חווה את התהליכים האלה ומה הוביל אותו לחדש כל פעם מחדש.

מה אתה חושב על תפקיד האמן היום?

תפקיד האמן כיום, בעיניי, הוא הרבה מעבר ליצירת אובייקטים חזותיים. כמו שאמרתי קודם על פיקאסו, אמן אמיתי הוא מי שמסוגל לחוש את תנועת הזמן ולהגיב לה באופן יצירתי, כמו גם להרחיב את התודעה לא רק שלו אלא גם של הצופה. יש לאמן את היכולת לחשוף את עומק המציאות ולהתמודד עם מגוון הרגשות האנושיים  כאלה שאנשים רבים לא תמיד מצליחים לתפוס במבט ראשון או לבטא במילים. למעשה, תפקיד האמן הוא לפתח אצל הצופה את היכולת להבין, להרגיש, ולראות את העולם בעיניים חדשות. על ידי כך שהוא חושף בפני הקהל מצבים מורכבים ורב-ממדיים, האמן יכול לעורר אצלם מודעות פנימית ורגישות חברתית עמוקה יותר. כך, האמנות אינה רק כלי לביטוי אישי, אלא גם דרך לחזק את החברה על ידי פיתוח תובנות, עומק רגשי והבנה קולקטיבית.

איזה ציור הכי השפיע עליך? ומהיכן נובעות השפעות האמנות שלך?

קשה לי להצביע על ציור אחד שהשפיע עליי במיוחד. ראיתי כל כך הרבה יצירות במהלך חיי, וכל אחת מהן נגעה בי בצורה אחרת, ברבדים שונים. לומר שציור אחד השפיע עליי יותר מכל השאר זה כמו לצמצם את כל החוויות שלי לרגע אחד בלבד וזה פשוט לא משקף את המורכבות של מה שציור יכול להעביר. אני נמשך לציורים שמעוררות בי רגשות חזקים, כאלה שגורמים לי להזיל דמעה או שמרגישים כאילו הם מזיזים משהו בלב שלי. אלו הציורים שבאמת משפיעים עליי.  לאו דווקא מפני שהן מוערכים או מפורסמים, אלא כי הם יוצרים חוויה חזקה שקשה להסבירה במילים.

ההשפעות על האמנות שלי מעבר ליצירות וסגנונות באמנות נובעות ממגוון מקורות, כשהמרכזי שבהם הוא האינטראקציה עם אנשים. שיחות עם אנשים, התבוננות בהתנהגויותיהם ובתגובותיהם, והקשבה לסיפורים ולרגשות שלהם, הם חלק בלתי נפרד מהתהליך היצירתי שלי. כל מפגש כזה פותח בפניי צוהר לעולמות שונים ומגוונים, ודרך כל אדם אני יכול לחוות את המורכבות של החיים, את שמחתם, כאבם וחששותיהם. החשיבות של חוויות חברתיות בעיצוב זהותנו ובפיתוחנו הרגשי יכולה להוביל לצמיחה אישית ולהבנה עמוקה יותר של עצמנו ושל אחרים. ובתוספת החוויה  האישית שלי.

בימים אלה יש לך תערוכה בגלריה בחיפה בשם "נובה" למה בחרת בנובה, ומה הקשר שלך לזה?

ביצירות שלי, אני חוקר את החוויות והתחושות של הדור שלי, הדור הצעיר. אנשים שחיים את אותה מציאות מורכבת שאני מכיר לעומק. במהלך השנים, המפגשים שלי עם אנשים בסצנות יומיומיות חשפו בפני תובנות עמוקות על חייהם ועל עולמם הפנימי. ההתבוננות הזו, לצד השיחות  עוררה בי תשוקה להקשיב, להבחין בפרטים הקטנים ולפרש אותם בדרכי האמנותית. פרויקטים קודמים שלי החלו לעסוק באתגרים ובהתמודדות של בני דורי עם המציאות בה הם חיים.

הפרויקט האחרון, שמתרכז במסיבת הנובה ובאירועים סביב ה-7 באוקטובר, נולד מתוך חיבור אישי עמוק. כאדם שאוהב ללכת למסיבות טבע, מצאתי בהן חוויה של שחרור, העלאת תודעה וחיבור רוחני – משהו שמשחרר מהשגרה ומאפשר לראות אנשים כחלק ממשהו גדול יותר. המסיבות האלו הן מרחב שבו אפשר לחוות רגעים של התעלות, של חיבור פנימי ותחושת חופש.

בנוסף בצד האמנותי חשבתי על המוזיקה, על הצלילים והקצב שמעוררים בי רגשות מכניסים אותי למצב מדיטטיבי דבר שמשפיע על בחירת הצבע בציור ומשיכות המכחול. אני יכול לדמיין צבעים ודימויים שמחברים אותי לתחושות שאני מרגיש ורוצה להביע.

מה הפרויקט הבא שלך?

האמת היא שאני עדיין לא יודע. לאחרונה התחלתי לעבוד על הפרויקט הנוכחי, ואני מרגיש שהוא רק בתחילת הדרך, שיש בו עוד כל כך הרבה עומק לפתח, לחקור ולהעמיק. כל יצירה בו חושפת אותי לרבדים נוספים, ואני מרגיש שיש לי עוד הרבה מה ללמוד, להבין ולהביע דרכו.

במקום לחשוב על הפרויקט הבא, אני רוצה להתמקד בהרחבת הפרויקט הנוכחי, להקדיש לו את מלוא תשומת הלב והזמן הנחוצים כדי להגיע לשורשיו ולגלות את כל מה שיש לו להציע. ייתכן שבמהלך הדרך יתעוררו רעיונות חדשים, אבל כרגע אני מרגיש שהפרויקט הזה עדיין קורא לי להיכנס אליו ולהעמיק עוד יותר...