שיר:                            

צפוף בלב / אירית וייסמן מינקוביץ

צָפוּף בַּלֵּב.

דְּאָגוֹת נֶעֱרָמוֹת עַד לַתִּקְרָה,

הַיְּדִיעוֹת כּוֹבְשׁוֹת אֶת מֶרְחֲבֵי הָאֹזֶן

וּבַחוּץ

שׁוֹמְעִיֹם רַק הֵדֵי פִּיצוּצִים וְיֵרוּטִים.                    

מִלִּים כְּבֵדוֹת שֶׁנִּזְרָקוֹת אֶל הֶחָלָל

מְמַלְּאוֹת אוֹתוֹ עַד אֶפֶס מָקוֹם

וְלֹא נוֹתַר אֲוִיר לִנְשִׁימָה.

עוֹלָמִי דָּחוּס פַּרְשָׁנֻיּוֹת,

מָלֵא בְּרַעַשׁ.

שָׁכַחְתִּי כְּבָר אֶת רֵיחַ הַצָּלוּל,

אֶת קוֹל הַשֶּׁקֶט, אֶת צִיּוּץ הַצִּפּוֹרִים.

אֲנִי עֲסוּקָה רַק בְּסִנּוּן

הַיְּדִיעוֹת,

הַפִּטְפּוּטִים וְדִבְרֵי הַלַּהַג,

הַמְּמַלְּאִים אֶת הַיָּמִים עַד תֹּם.

מְדַלֶּלֶת מַחְשָׁבוֹת טוֹרְדָנִיּוֹת

כְּדֵי לִנְשֹׁם אֶת הַחַיִּים,

שֶׁלֹּא יִמָּחֵץ בַּמְּהוּמָה

הַמִּרְוָח הַזָּעִיר,

דַּרְכּוֹ חוֹדֵר הָאוֹר.