הִתְבַּדּוּת / יעקב ברזילי

בִּזְמַן הֶפְקֵר

בֵּין צִפּוֹרֵי לַיְלָה

לְצִפּוֹרֵי שִׁיר,

הִתְגַנַּבְתִּי לַלוּבֶר בְּפַרִיס

הִתְגַּעְגַּעְתִּי לְמוֹנָה לִיזָה.

בְּהָקִיץ מִשְׁנָתָהּ

לֹא זִהִיתִי הַיָּפָה בַּנָּשִׁים

קְמָטִים בְּפָנֶיהָ שְׁתִי וְעֶרֶב

כְּסוֹרְגִים בִּקְרוֹן בָּקָר

עֵינֶיהָ, צַלְקוֹת לַיְלָה

רֹאשָׁהּ, פְּקַעַת חוּטִים סְבוּכָה.

בְּעוֹדִי נָס עַל נַפְשִׁי

שָׁמַעְתִּי קוֹל תַּחֲנוּנִים:

"אַל תֵּלֵךְ אֲהוּבִי

עוֹד מְעַט מַגִּיעָה מְאַפֶּרֶת."