על שירה יצירה ופסטיבל זמר מזרחי עם דוד ברבי/ ראובן שבת

דוד ברבי , הוא משורר בעל קול מאוד ייחודי. הוא פרץ לעולם השירה לפני קצת למעלה מעשור, בגיל מבוגר יחסית ומאז אש שירתו המיוחדת פורץ בשצף ומייצר קול שירי מעניין המביע מעין זכות וחום אנושיים ובצידם התבוננות מבוקרת , לעיתים קרובות כואבת, ובוודאי מפוכחת על העולם.

לאחרונה יצא לאור ספר שיריו החדש –"פסטיבל הזמר המזרחי" ספר עשירי בהוצאת עמדה המוסיף חותם למכלול שירתו.

ספר מעט על עצמך ומדוע בחרת בעצם בשירה ככלי ביטוי מרכזי בכתיבה שלך

אני נולדתי במושב ניצני עוז. מגדל  פרחים נשוי 51 שנה, אב לארבעה ילדים וסב לנכדים. שנים רבות הייתי פעיל מאוד באופן ציבורי, ברשויות ומוסדות שונים. ב2009, חל מפנה בחיי לאחר פטירתו של אבי והתחלתי  לכתוב. השירים, כמו נבעו מתוכי. מצאתי את עצמי לאחר שנים ספורות, כותב ומפרסם בבמות ספרותיות שונות ומפרסם ספרי שירה. עד כה הוצאתי לאור עשרה ספרים. האחרון שבהם הוא –"פסטיבל הזמר המזרחי" שיצא לאור לאחרונה.

מה מייחד את פסטיבל הזמר המזרחי?

פסטיבל הזמר המזרחי הוא ספר השירה האחרון בו מעורבים העורכים רוני סומק ורן יגיל

העימוד והכריכה נעשו על ידי צופית ברבי בתי  הצעירה.

השם ״פסטיבל הזמר המזרחי״ מקורו מרוני סומק שהציע לכנס שירים שכתבתי ולהוסיף ולכתוב על  יוצרי וזמרי העל של העולם הערבי שאני אוהב

הוא כתב ביום שישי בנסיך הקטן את שם הספר ואני הסכמתי מיד

יש כמובן בשם קריצה לעובדה שהזמר המזרחי שהוא פופ מזרחי עברי ואינו מייצג את השירה והמוזיקה המזרחית הקלאסית

אומנם לפני חמישים שנה התחילו לשיר את  רבי שלום שבזי ,אבל היום האיכות ורוב המלים הם מתחת לכל ביקורת וחלק גדול מהמנגינות מועתקות מיוונית ותורכית

מהי אהבה בעיניך?

השיר הזה משקף את התשובה  ויתכן כי הוא מתכתב עם הספר הנוכחי

שִׁירָה הִיא דְּיוֹקַן הָאַהֲבָה

בעקבות יהודית אוריה

כַּמָּה אַהֲבָה יֵשׁ בְּמַפַּל הַדִּמְיוֹן הַמִּתְעַצֵּם

כַּמָּה דְּרָכִים לִרְאוֹת אֶת הַחֹם הַמִּתְהַוֶּה

כַּמָּה יַרְחֵי מִלִּים יִהְיוּ לְמִין כָּזֶה דָּבָר שָׁלֵם

בְּמַעֲבַר הָאֹפֶק שֶׁנִּדְמֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁוֶה.

שִׁירָה הִיא דְּיוֹקַן אַהֲבָה עִוֶּרֶת לוֹחֶשֶׁת

שִׁירָה הִיא פֶּרַח סַחְלָב שֶׁנּוֹתֵן פְּעִימוֹת לֵב

שִׁירָה הִיא דֶּרֶךְ סְתוּרָה לְהָבִיא לָנוּ עֶשֶׁת

שִׁירָה הִיא רֶצֶף שֶׁל מִלִּים נִסְתָּרוֹת לָאוֹהֵב.

וּבְלִי דַּעַת יִהְיֶה זֶה סוֹפָהּ שֶׁל דֶּרֶךְ דּוֹהֶרֶת

בְּלִי מַחְסוֹמֵי עֵינַיִם אוֹ דַּעַת מֻתְאָם לְכָל פֶּה

שֶׁשָּׁר מִלִּים רְפוּיוֹת אֶל דַּעְתָּהּ שֶׁל הָאַחֶרֶת

כְּמוֹ הָיָה זֶה חֲלוֹם לֵיל קַיִץ וְשִׁיר מְעַט רָפֶה.

זוֹ אֵינָהּ דֵּעָה אוֹ פְּסִיקַת דַּעַת מְתֻחְכֶּמֶת

זוֹ רַק דֶּרֶךְ אַחַת שֶׁנִּשְׁמַעַת אוּלַי תּוֹאֶמֶת.

מי הם שלושת המשוררים או היוצרים  בכלל( בארץ ובעולם) הכי אהובים בעיניך ומדוע?

אני בוחר ברוני סומק. פרנדדו פסואה וסמי מיכאל. כל אחד מהם מדבר אליי באופן נפרד, מרתק ומרגש מאוד בקולו היצירתי , הייחודי, המקורי והמרגש.

אם היית נוסע בספינת משא  לדרום אמריקה, איזה 3 ספרים היית בוחר לקחת איתך ומדוע?

קודם כל הייתי לוקח איתי את הנייד כדי שאוכל לכתוב. ברמת הקריאה הייתי לוקח איתי את רוני סומק, אלבר קאמי וסמי מיכאל. הם חומר קריאה מעניין, מעמיק וחשוב מאוד בעיניי.