על הסרט רבל רידג' / ראובן שבת
הסרט רבל רידג' מוכיח די טוב שמשחק טוב יכול להציל תסריט שטחי ועלילה מצולמת ועשויה שבלונית.
העלילה: גבר אמריקאי שחור, חייל מארינס לשעבר מגיע רכוב על אופניו לעיירה קטנה וסתמית בשביל לשחרר בערבות את בן דודו מהכלא, שמה ישלח לכלא שממנו לא יחזור לעולם, כי יתנקמו בו שם.
מכאן ואילך, מתפתחת אכן עלילה מותחת, אבל גם פושרת ונמתחת ונלעסת מדיי כמו מסטיק קצת כבד בין השיניים.
הבמאי סולניה, הוא בדרך כלל במאי מקצועי מאוד, היודע לספר סיפור קולנועי טוב.
השילוב בין עיירה קרתנית הנשלטת בידי מושחתים מקומיים, ושתיקה פסיבית של תושביה, מחזירה אותנו לכמה רגעים לסוג של מערבון שבו הטוב בסוף הסרט ינצח את הרע, וכמובן ישנה נקודת האופל של הגזענות הסמויה, צדקנות לבנה, ועוד.
אבל כל זה לא מרומם את הסרט לאיכות ראויה באמת.
מה שמציל את הסרט בכל זאת מחרפה קולנועית, אינו המסר הליברלי שלו של מלחמה בשחיתות המשטרתית המקומית, ולא מעט הרגעים מורטי העצבים והמותחים שבו גיבור הסרט נלחם למעשה על חייו.
אלא באיכות המאוד טובה של המשחק ששם ניכר כי השחקנים אכן השקיעו את המיטב המשחקי שלהם והצילו למעשה את הסרט.
הגיבור הראשי, המשוחק היטב על ידי ארון פייר. השריף המושחת המגולם היטב היטב על ידי השחקן הוותיק דון ג'ונסון. והאישה הנלחמת ללא חת בשחיתות השחקנית אנה סופיה רוב.
בסיכום אפשר בהחלט לראות את הסרט, וכמובן בעיקר בזכות המשחק השוטף, הנהדר של שחקניו, המצילים את איכותו לטובה.
בימוי:ג'רמי סולניה 131 דקות
שחקנים ראשיים: ארון פייר. דון ג'וסון. אנה סופיה רוב.
