שיר:

תִּקְוָה/רון גרא

אָדָם  שָׁב לְבֵיתוֹ

שִׂנְאַת יוֹמוֹ.

תּוֹלֶה אֶת מַכְאוֹבוֹ,

מְפַלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ, מִבַּעַד

לַחֲרָדָה

אֶל אֱלֹהָיו.

שֶׁיַּאֲצִיל עָלָיו.

יַהֲפֹךְ אֶת חֲלוֹמוֹתָיו

הָאֲפֵלִים.

הָאֲדָמָה תִּנְשֹׁם קְצוּבוֹת

דָּכְיָם שֶׁל הַמַּיִם יַקִּיפוּ

אֶת הַלֵּב

וּבַת קוֹל שֶׁל הַמַּיִם

תָּצִיף  לְבָבוֹ.