מאמר:
על הספר נגד הזרם/ רחלי ברקת
תיעוד חייה של הסופרת והמחזאית שרה שטרסברג דיין
מונטווידאו, בואנוס איירס ,ירושלים
" שבתי הביתה"
על גג העולם היא עומדת נרגשת נפעמת חוזה באור אחרון קסם ויופי מרחף,
מגדלור מאיר ונכבה לסירוגין מאותת מסמן לה את היעד שזה אפשרי. ענן יחוג מעל ומתוך גלים וסערות יש עבורה תמיד נמל מבטחים.
אודם שקיעה חיוורת רוכנת על גלי ים, צלילות ודמדומים, אור ומשחק מחזה קסום.
על גג העולם מאזינה היא לקולות הגשם משמים הניתך על גגות הבתים והרחובות .
שורות, שורות סודות , מילים, תמונות וזיכרון ישן
הזמן עצר מלכת, ריחות הרחוב , ריחות הבית, התבשילים של אימא
שירה וזמר צלילי כינור ו------ מונטווידאו , בואנוס איירס ,
ירושלים האוויר של העיר , זיכרונות ילדות , בתים ואנשים.
הסופרת כתבה ספר היסטורי אוטוביוגרפי ממונטווידאו בו נולדה , יומן חיים וזיכרונות ועד שהמשפחה עלתה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים משאת נפשם .
היא כותבת ברגישות רבה על ילדות מאושרת , משפחה , אהבה וכבוד אחד לשני, תוך דאגה ומסירות, בית חם, סביבה עוטפת , יחסים טובים בין ההורים שרה והבן לבן לואיס, חיים מלאי שמחה והתרחשויות
סיפורים חיים מרגשים ונושמים.
העוגן של הסופרת הם ההורים שאוהבים ללא תנאי , חיבוק ומילה טובה והאוכל המנחם.
החינוך שרכשו הילדים מהוריהם, ידע וחוכמה , חינוך ציוני, חינוך למורשת על ערכי היהדות .
חיי התרבות הטיבו עמם, הילדים רכשו כישורי חיים שהשפיעו על חייהם וזכו ללמוד. שרה אף נפתחה לסביבה רוחנית.
השפעת ההורים על דרך חייה של הסופרת התרבותיים והספרותיים.
ההורים אימצו את דעותיו של הפילוסוף סוקרטס, " דע את עצמך" כחלק מהחינוך והעבירו זאת לילדים אשר אימצו את הידע להמשך דרכם בחייהם העצמאיים ומימוש להשלים מאווייהם.
הוריה של הסופרת כישרוניים, הנוכחות של המוסיקה הייתה בבית. אימא ניגנה ה"תקווה" ,ציירה נופים אבא ניגן ורצה להיות סופר אך ויתר על חלומותיו , לואיס ניגן על כינור ושרה התפתחה הן כסופרת והן כמחזאית וכמשוררת , אמנות הציור הייתה טבועה בה מילדותה, ואף למדה בלט. עולמם היה עשיר ומלא בתוכן מרתק , אנשים יצירתיים.
הסופרת גדלה בבית יהודי ציוני, חונכה על ערכי היהדות , זיקה לארץ ישראל וכמיהת המשפחה לעלות לארץ ישראל .
ההורים העריכו את החיים באופן שונה מהסביבה שהעיקר בחיים זה לא הכסף ולא מעמד חברתי אלא אהבה.
הם נלחמו למען צדק ועזרה לזולת.
אביה אמר :" ערכו של האדם תלוי בהתנהגותו ולא בשאלה מי היו אבותיו" שהצאצאים ייבנו את חייהם לפי ערכם העצמי ולא מתוך התבססות על יחוס המשפחה.
וכך אימצו "איזה הוא העשיר השמח בחלקו" אנשים שמחים במה שהשיגו ובמה שיש בידם.
ההורים תמכו בסופרת ואפשרו לה ללכת נגד הזרם ולבנות את חייה בדרכה שלה ללא ביקורת אלא הכוונה מועילה, מקשיבים ומבינים מה הבת רוצה לעשות, הם דרבנו את שרה למצוא את דרכה ולהתפתח ושהיא מספיק טובה וראויה להצליח בכול מה שלבה רוצה.
פרקים על משפחתה נשזרו כאריג בתוך סיפור חייה של הסופרת, ידע פילוסופי לימודים ...ועוד.
עשייתה וחייה נשזרים בסיפור שורשי המשפחה.
הסיפורים חיים ונושמים.
"חוכמה האדם עשויה להתגלות"
הסופרת חייה את תנועת היצירה, תוך רצון מחשבה ויצירה אשר פעפעו לעולם בידע המצוי בה מתוך הכרה להעבירו לעולם תוך מחשבה רצון.
היא רוכשת ברצף ידע וכלים שישפיעו על חייה ומגשימה מה שלבה חפץ. היא יצרה עולם משלה תוך כשרון המצוי בה. עשייה ללא חת , לנוע, ללא הפסק וללא ליאות עד שלבה התמלא והגיע לגאולת הנפש , למקום מבטחים.
" נגד הזרם " מה מניע אדם להסתכן וללכת נגד הזרם נגד התפישות המקובלות . לשחות נגד הזרם זה אתגר למימוש רעיון.
חיי אדם מושתתים לרוב על מוסכמות חברתיות והוא מתקשה לבטא את הנקודה הפנימית, נקודת הלב ומוצא עצמו נסחף בזרימת הנהר ועלול במהלך חייו לשלם על אורח חיים בלתי נכון שיכול לפגוע בבריאותו והעיקר על הרגע ומה ישיג בכך לא מגשים את ייעודו.
"האדם מתכוון ואלוהים יודע"
הסופרת היא מאלה שמסוגלים להעז , לצאת ולחשוב מחוץ לקופסה, ללכת בניגוד למה שחושבים כולם ומגיעה להצלחות יוצאות דופן בגלל האמת שלה, האמונה והיכולת לעשות שינוי בכול עת ובכול מצב .
ללא הפסק לידי מימוש הפוטנציאל והידע שבה תוך תעוזה ואומץ.
יכולתה ללכת נגד הזרם, תלוי בנשמתה של שרה הצמאה ללמידה כי אינה פועלת כפי שמצפים ממנה, המטרות החומריות אינן מעניינות אותה , היא מעדיפה לחפש את המימוש העצמי .
הליכתה של הסופרת נגד הזרם זה דבר שמצריך הרבה כוחות נפש , אומץ לב, תעוזה .
תנועתה ביקום וסגנונה הביאו לה הצלחות למרות הקשיים והמאבקים היא תמיד מתחילה מחדש.
ההכרה שהסופרת עצמאית, חופשיה לעצמה ובטוחה תוך שאיפה ותעוזה ללמידה במסע חייה , הוא מצב ראשוני של ידע עם התחלת הזהות האישית תוך למידה ואיסוף ידע, חיפוש ותהייה במסע חייה. היא מוצאת ביטוי למעשייה מחפשת את האור.
הסופרת ישרה ואמתית , אהבתה לטבע ולאדם , אנושית, ענווה , נעימת הליכות, יש בה ערנות , תמידות ועקשנות בדרך שבחרה, פשטות נטולת אגו, בטוחה וסומכת על עצמה. בעלת מוטיבציה נוטלת יוזמות ומבצעת אותן. נאמנה לדרכה, אינה סוטה ממנה
משוטטת בין העולמות לדעת ולבין את פשר היקום וחקר האדם,
תוכן החיים חשוב לה ולא החומר.
חייה את חייה תוך התבוננות, חקירה ודרישה, וקבלת תשובות מעצמה ללא סוף. היא עוברת ממצב אחד לשני ומוצאת פתרונות ומתחדשת .
אמנית מבטן ומלידה, כישרונית כסופרת , משוררת, מחזאית , מורה ועוד. אין לה אף רגע דל .
הדרך שבחרה הסופרת עיצבה את אישיותה.
הסופרת תבטא את דעותיה למצב שנוצר סביבה, רדיפת אנשי רוח ומדע ושלילת החופש לזכות ולחלום על סדר חברתי נאור וצודק יותר המבוסס על כיבוד מלא של זכויות האדם.
בעין פקוחה לא הניחה בצד את צערה על התמודדות לחיים של בני אדם, הכיעור והרוע , אדישות מול כאב הזולת והרצון לשלוט זה בזה וחוסר הצדק. כאבה על צער העולם העוול שנעשה לעם היהודי.
בלבה מבקשה שיווין, אחווה ואחדות .
מי ה'אני מה מהות הסופרת
מהי האמת עלי הסופרת , מנין היא יודעת מה עליה לעשות כדי להזין את החיים .
אדם רוחני מתפתח מן העתיד אל העבר , כול מה שחסר בעבר ישלים בעתיד לבוא . העתיד של האדם קשור בעברו.
הכול תלוי בעבר , חיים שלמים , מידע על האדם ,חיבור לזיכרונות הרצון וכוחו הפנימי.
הסופרת מתפתחת לאדם רוחני תוך ידע רוחני ומגיעה ל'אני' על פי ניסיונות עברה יודעת מי היא . הכול מתבהר לה מה עליה לעשות , היא מביטה בעיניים פקוחות לעברה תדע, " מאיין אני בא ולאן אני הולך " תפקודה בעולם זה.
כוחה הפנימי של הסופרת מאחד את כול הזיכרונות, התקוות, ההורים, הבית, המקום שגדלה , העם , הספרים , הנגינה, באים לידי ביטוי לעתיד לבוא , העתיד על יסוד העבר.
כל מה שלא הצליחה לקבל ולהגשים בעבר תשלים בעתיד לבוא.
כל ניסיונות העבר, מניעים אותה עם כוחות לפעולה ללא מעצור,
לרצות ולעשות, תוך צפייה מעצמה לשלמות עד תדע מרגוע .
העתיד והעבר יתמזגו יחדיו להמשיך ולהתפתח לקראת יעודה של הסופרת .
הנשמה משפיעה עליה ליישם את שליחותה בעולם זה , שליחות פרטית של הנשמה שיש בה סוד ונסתר, ואולי קשור לצופן גנטי שלה מדורות קודמים.
החוש הפנימי שבה יודע את עוצמתה של הנשמה אשר מקרינה מאורה ומראה לה את דרך החיים ביקום , ליישם ידע, חוכמה וכישרון.
הכוח הפנימי, יחוד השכל והרצון לידי פעולה , תוך הכרה עצמית ושפע החיים.
פעולתה הייחודית של הסופרת בעולם באים לידי ביטוי ברצון,
מטרה, יצירה ועשייה ללא חת.
היא נאמנה בדרך שבחרה , מכך שומרת על זהותה ומביאה את עצמה לידי ביטוי במסירות נפש.
המצפן -הלב מראה לה את הדרך. מיישמת שליחותה.
היא מזהה את הסימנים, את הדרך ומכאן היא מעבירה את הידע שלה ללא היסוס .
כשרון נוסף רכשה הסופרת לצייר, הציורים הם תיעוד המקום נופים בו היא גדלה וחייה, תיאורי מקום וטבע , ציוריה קסומים ומשרים רוגע.
נרקם סיפור אנושי בינך ובין הטבע והאדם .
"האדם מתכוון ואלוהים יודע"
דרכה של הסופרת לקדמם את מאווייה להגשים כל מה שלבה רוצה , ללכת קדימה ללא חת עד גאולת הנפש ולמקום מבטחים.
היא יודעת את יעודה ללא פקפוק ,שיש לה עולם ומלואו ועליה לחיות את החיים במה שהתברכה, "זו דרכי וכך עלי לעשות".
מעטים יודעים את מקומם בעולם , אם כך הסופרת התברכה בסגולות שהן רק שלה .
התמסרותה של הסופרת ללמודים פתחו בפניה אופקים, ידע, השכלה וחוויה אשר העצימו אותה רוחנית.
היא יצרה עולם משלה דרך משלה בעולם הפילוסופי והספרותי, ומביעה את דעותיה ללא היסוס .
נאבקת מול מוסדות שבם גילתה אנטישמיות.
עולמה של הסופרת להגיע למקורות תוך סקרנות, במיוחד על מהות האדם , תהייה והתבוננות .
היא גאה להיות יהודית ציונית ,הגדירה את עצמה ,סופרת יהודית ציונית. " האני כנקודת המוצא ההתבוננות הפילוסופית היהודית.
לקיומה של היהדות הייתה חשיבות רבה בעיניה ,הפילוג ההולך וגדל בין דתיים לחילוניים , התבוללות בתפוצות.
דאגתה לקיומה של המדינה, וקיומו של העם היהודי כעם מדוכא השואף לשחרורו הלאומי והתרבותי במולדתו ההיסטורית, היא מדינה יהודית בארץ ישראל.
בעיית האדם במחשבה היהודית, האדם כיהודי והיהודי שבאדם כיחיד וכפרטי. יחיד , אומה ואנושיות
היא הכירה בכוחות עצמה את התרבות היהודית , את תולדות עם ישראל והתעמקה בספרי חסידות וקבלה.
השליחות של הסופרת , בוחנת לעומק את משנותיהם והגישות של א.ד. גורדון והרב קוק והביאה פרשנות מקורית , חיבורה היסודי המקיף וגישות שונות מפרי עטה זכו לפרסום.
הסופרת למדה פילוסופיה כללית ותורת התאטרון בבואנוס איירס .
קיבלה תואר לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית .
לימדה במוסדות שונים להשכלה גבוהה.
הדריכה סדנאות ומחזאות של אגודת הסופרים הארגנטינאית.
לימדה מחשבת ישראל בעת החדשה.
עסקה בהוראה , כתבה מחזות ומאמרים על תורת מרטין בובר שהתפרסמו בהצלחה .
פרסמה מאמרים בספרדית ובעברית בכתבי עת בארץ ובחו"ל.
במחזה שכתבה "סוקרטס " היא יצרה דמות אחרת כדי לבטא באמצעותה את התנגדותה להתנהגות אנשים שהרסו את החיים הדמוקרטיים כחברה ודיכאו את החופש .
כתבה מאמרים ,התנ"ך כיסוד הזהות הלאומית.
לימדה חוגים למחשבת ישראל .
הביאה ידע משלה, השקפות ופירושים בעולם הפילוסופי הספרותי שדרושים להם כוחות ואמונה
בעקבות המאמרים שלה היא זכתה להצלחה.
לימדה חוגים למחשבת ישראל .
בארץ נסעה ללמד במקומות מרוחקים על אף המאמץ שנדרש ממנה.
הלמידה ופרסום ספרייה בספרדית ובעברית אפשרו לה להרגיש הרמוניה מלאה בין התרבויות שבסיסו השקפת עולמה ויצירותיה , והרגישה חווית שמחה וביטחון להתמודד עם אתגרים.
עוד ידה נטויה, עוד תוסיף ותעשה.
סיפור אהבה נירקם בין שרה ויצחק , נוצר קשר גורלי משמעותי עבור הסופרת. יצחק ידיד נפש וחבר נוצר קשר אמתי, חיבור לדת היהודית , ואפילו הסופרת למדה טעמי מקרא. נוצרו בילויים משותפים עם משפחתו של יצחק.
האם בסוף ימיה על ערש דווי רוחה של האם זימנה לבתה שרה את בן זוגה יצחק, שהיה סמוך לאם בבית החולים והציע עזרתו לשרה לסעוד את אמה.
האם לפני מותה מסרה לידיה של הסופרת פתק ובו כתבה "סוקרטס" וציירה פרח, זו כעין צוואה כתובה ," לא לשכוח את מה שלמדה בבית".
הסופרת אוהבת את החיים בארץ ישראל וממשיכה את דרכה, לכתוב מחזות ומאמרים , ספריה ראו אור , היא ערה ומעורה בחיים בארץ.
ממשיכה בכתיבה ספרותית , מחזאות , כותבת שירה וממשיכה לצייר
את הנופים המשקיפים מחלון ביתה ומשקפים את אהבתה לארץ, ציוריה מעטרים את כריכות ספרייה .
התרגשתי מאד לדעת כי עם ההתיישבות של המשפחה בירושלים
אמה רקחה ריבה מקליפות תפוזים, התפוז סמל לפריחה וההתיישבות היהודית בארץ.
בארץ העסיקה את הסופרת קיומן של בעיות חברתיות, התסכול שיש ניצול בכול המעמדות .השנאה הקיימת בין העדות והשוני אחד מהשני , קיבוץ גלויות שלא צלח.
היה לה קושי והתמודדות עם מצבה הכלכלי אך תמיד היא צפה על פני המים.
"אלוהים דואג לברואיו ".
הסופרת הרגישה ריקות וגעגועים עם הפרידה הקשה מיצחק והפרידה מיקיריה.
הסופרת מתמודדת עם מצבים מתחלפים ועם מציאות משתנה , התמורות שחלו בחייה היא עושה הערכה על הטוב שבורכה עוגן לחייה, זיכרונות ההורים אשר בלבה .
למרות הקושי היא מוצאת בחייה הרוחניים שלווה ושקט נפשי,
יש משמעות וטעם בחייה והשמחה שורה בה. לבה מלא בסיפוק תמיד תתמלא באור.
"היא זכתה בזכויות השפע והאור" .
ובקר בהיר אחד התמלאה בחדוות היצירה והמשיכה לכתוב ולצייר.
סוף דבר
הסיפור שאינו ניגמר .
הסופרת עולם ומלואו , מלאה כרימון .
הקימה ממלכה משלה, תוכן ומשמעות לחייה
תפישת עולמה היא מעוררת השראה כבן אדם , השראה לדו קיום.
מגשימה חלומות , דרכה ארוכה ומרתקת ,
בתוך הקשיים שעברה תמיד הייתה יד שהרימה אותה.
פוקחת עיניים יודעת נסים לאורך כל חייה שהאירו חייה,
שמחות ורגעי אושר, הצלחות גדולות וסיפוק ,
בסופו של דבר הסופרת עשתה מה שרצתה לעשות בכול לבה,
וזכתה לקבל ידע ומתנות.
הכרה על מציאות האל הכול יכול.
רחלי ברקת
משוררת ואמנית רב תחומית
