קנאה בבית אבות-סיפור בלשי עם נופך חסידי
מאת: מוקה קריגר
ציפורה ויצחק היו זוג נעים הליכות שהכיר אחד את השניה בבית אבות. היא-כבת שמונים שנה, והוא-כבן שמונים וחמש.
הם מצאו אחד אצל השני-אהבה, עניין ושפה משותפת, למרות גילם המופלג לכאורה.
שניהם היו כבר אלמנים, וללא בני זוג. כך שהדרך להפיכתם לזוג אוהב לכל דבר ועניין הייתה קצרה וטובה.
תוך שלוש שנים התפתחה ביניהם גם תלות הדדית, אכפתיות, והרבה מאוד קנאת אוהבים, שאינה פסה, כך מסתבר למרות הגיל המופלג.
כך או כך-ציפורה החלה חושדת שיצחק בוגד בה מאחורי גבה. בעזרת ילדיה היא החליטה לגייס למשימה חוקר פרטי ידוע שם, ולא נרגעה עד שביקשה ממנו בתקיפות חוזרת ונשנית כי יביא לה "ראיות חותכות והולמות" לבגידת בן זוגה, והוסיפה ואמרה "כי כסף לא חשוב כאן! העיקר להוכיח את בגידותיו של יצחק ויהי מה!!"
נסיונותיו של החוקר הפרטי להניא אותה מכך לא צלחו, לא עזר מאום. ציפורה הייתה דעתנית לגמרי וביקשה מעם החוקר הפרטי שבמעקביו ישים לב במיוחד לאחת "שושנה" שיצחק מרבה להתגודד עימה לשיחות בארבע עיניים ומי יודע למה עוד...
החוקר הפרטי החל במעקביו: הוא עקב אחר יצחק לכל מקום אליו הלך שעתיים בכל פעם, במשך שבועיים.
התמונה שגילה חזרה על עצמה:
יצחק היה נוסע תחילה במונית לתחנת אוטובוס מסוימת, ומשם היה מגיע לבית חולים גדול במרכז הארץ, שם היה מרכז יום לקשישים. קודם לכן היה ניגש תמיד למרכז המסחרי ששם ורוכש לו אי אלו דברים.
המעקב גילה כי יצחק היה נוהג לבקר ידידי ערירי שלו, איש ללא משפחה או קרובים. נותר עימו כמה שעות, מארח לו לחברה, ומטייל עימו.
הוא ביקש לשמור את זה בסוד מציפורה מפני קרבתו הרבה אל אותו ידיד בודד, שלמענו היה עושה פעם אחר פעם מצווה של ביקור חולים, ומתן סעד לו.
כאשר שמעה זאת ציפורה, היא פרצה בדמעות של שמחה. הוטב לה שאהוב ליבה אינו תר אחר אחרות, ומה גם שהוא "צדיק נסתר" העושה מצוות-רחוק מעיניה...
*מוקה קריגר-חוקר פרטי, ועיתונאי. סדרת ספרוני כיס, פרי עטו, עתידה לצאת בקרוב לאור.
