גמילה מתרופות פסיכאטריות 

אילן סלומון



תרופות פסיכיאטריות, למרות שהן יוצרות לעיתים השפעות שלא יאומנו, אינן מרפאות דבר. הן

נוטלות מהאדם את התחושות והרגשות שלו ומשנות את אישיותו. לאורך זמן הן יוצרות תלות, החמרה במצב הבריאותי, ובעיות בריאותיות ונפשיות שלא היו קיימות קודם לכן.

ריכוזים שונים של אותו סם פסיכיאטרי יוצרים השפעה הפוכה לחלוטין. ריכוזי התרופה בדם משתנים בין נטילה לנטילה, לכן אנחנו מקבלים פתאום השפעות הפוכות ממה שרצינו: מסתבר שנוגדי דיכאון גורמים גם למחשבות אובדניות ולאלימות, ריטלין דווקא פוגם ביכולת הנהיגה, תרופות הרגעה גורמות לעיתים דווקא לאי שקט קיצוני ותוקפנות, וכדורי שינה גורמים לעיתים דווקא להפרעות שינה.

סמים פסיכיאטריים בהחלט אינם הדרך היחידה ובודאי שאינם דרך בריאה לטפל בבעיות נפשיות.

הזכות להיגמל מתרופות פסיכיאטריות

על פי חוק זכויות החולה כל אדם צריך לתת הסכמתו לטיפול המוצע לו, לאחר שקיבל מידע סביר לגבי ההשפעות והסיכונים הכרוכים בו. ברור אם כך, שמי שהחליט לבחור בטיפול זכאי גם להפסיקו בכל נקודה שבה הוא נוכח כי הטיפול אינו יעיל, מזיק או מסוכן. כשאדם מתאשפז במוסד פסיכיאטרי אם הוא  חותם כי הוא מסכים לאשפוז, קיים תמיד הסיכון שכאשר ירצה להשתחרר, יסרבו הפסיכיאטרים לשחררו ויהפכו את האשפוז מרצון לאשפוז כפוי. באופן דומה, במיוחד אנשים הנוטלים תרופות אנטי פסיכוטיות צריכים לתאם את הפסקת התרופות עם הפסיכיאטר שלהם, ולא להודיע לו חד צדדית, כדי שלא יוציא נגדם צו לטיפול מרפאתי כפוי.

גיהינום: התחושות הקשות חוזרות – בתוספת תופעות גמילה

בתרופות נגד דיכאון למשל, חזרתן של התחושות הקשות והסבל יכולה להתרחש אף חצי שנה ושנה לאחר הפסקת הטיפול התרופתי, במיוחד אם המינון היה גבוה, או שהנטילה הייתה ממושכת. כפי הנראה הסיבה לכך היא, שחומרים אלה נוטים להצטבר בגוף ולצאת מתאי השומן במשך חודשים ארוכים. מניסיוני, הפסקה של ריטלין אצל ילדים מביאה אף היא לעתים לחודשים ארוכים של נסיגה במצבם, לפני שהם חוזרים לעצמם במידת מה.

החלפת סם אחד בסם אחר איננה גמילה

כדי לגמול אנשים מהרואין מספקים להם "תחליפי סם" כגון: מתאדון (אדולן) או סובוטקס. שניהם שייכים לאותה משפחה כימית כמו ההרואין. לצערנו, העובדה שייצרו אותם בחברת תרופות מספיקה כדי להתיר את השימוש בהם. התוצאה: האדם הופך למכור לתחליפי הסם, ומתייצב מדי יום בתחנת החלוקה כדי לקבל את המנה היומית שלו. חברות התרופות פשוט מספקות לאנשים אלה סמים לכל החיים. ומאין זורמים סכומי עתק אלו לחברות התרופות? מתקציב משרד הבריאות, כלומר, מכיסו של משלם המיסים. זוהי איננה גמילה.

עצות לגמילה מתרופות פסיכיאטריות

(חלק מהעצות נלקחו מספרו של ד"ר פיטר ברגין: "התרופה שלך היא הבעיה שלך")

 

היגמל בסביבה נעימה, בטוחה ולא מטרידה.

התכונן לתקופה ממושכת.

הפחת בהדרגה. על פי ד"ר ברגין עדיף להוריד 10% בשבוע לכל היותר. ניתן לגרד את הכדור או להפחית חלק מהכמות בקפסולה. אם אתה מקבל זריקות בקש לעבור לכדורים, כדי שתוכל לעשות זאת.

הפחת תרופה אחת בכל פעם.

אם נתקלת בקושי, הישאר על המינון הקיים.

דאג לתזונה מזינה במיוחד. הקפד לצרוך חלבונים, אשר חיוניים לתהליכים הביוכימיים בגוף.

טול ויטמינים ומינרלים מתאימים. הם מפחיתים את ההשפעות העצביות של הגמילה.

הקפד על שינה רבה בתקופה זו. ישנם מינרלים שיכולים לסייע בכך.

הישאר בסביבת חברים תומכים, או לפחות היעזר ב"חבר טלפוני" זמין.

הפחת מגע עם אנשים שהשפעתם עליך אינה טובה.

היה עסוק, עדיף להיות עסוק במשרה שיש בה אחריות. זה מסיח את תשומת הלב מהקשיים בשעות היום, ומעייף מספיק כדי "ליפול" למיטה ולהצליח לישון.

צא להליכה רגלית מדי יום, עדיף מוקדם בוקר, למשך שעה לפחות. כך תהיה פחות שקוע בעצמך ובסבלך במשך שארית היום.

שתה הרבה מים כדי לעזור לכליות להיפטר מחומרים, שיכולים להסתנן החוצה דרכן.

צרוך יותר מלח, זה מגביר את ההזעה. הזיעה מוציאה מן הגוף גם שאריות של תרופות וכימיקלים אחרים.

צרוך שמנים כמו שמן פשתן, חמניות, חריע, זיפן או אומגה 3. השמנים מחליפים בהדרגה את השמנים הקיימים בגוף ומזרזים בכך את יציאת התרופות האגורות בהם.

טול צמחים כגון גדילן ושן ארי אשר מסייעים לכבד להפריש רעלים.

logo בניית אתרים