על הסרט נבלים/ ארמאן אוונוב
"ארבע בבית אחד (מלבד הילדונת)" או "עכבישים בצנצנת"
ז'אנר
הסרט מוגדר כסרט אימה וקומדיה שחורה. למעשה, לא זה ולא זה. פורמט ה"נבלים" מורכב מפני שהוא מציב גיבורים שליליים מול גרועים מהם ובכך מונע מהצופה ליצור הזדהות עם אחת הדמויות. אפילו פורצי הדירות שבינינו לא יזדהו עם זוג הפורצים שבסרט כי יחשבו שהם יותר חכמים.
איך ניתן להתייחס ליצירה קולנועית בה ההתחלה והסוף צולמו בז'אנרים שונים והשילוב המיומן ביניהם חסר? זה כמו לראות את העונה הראשונה והשמינית של סדרה בה בדרך הוחלף הבמאי. זה כמו לאכול ממתק מבלי לדעת שמסתתרת בתוכו הפתעה מרה. בטוח יישאר טעם לוואי לא רצוי.
עלילה
הסרט מתחיל בשוד מזוין נועז של חנות בתחנת דלק שמתבצע על ידי שתי חלאות צעירות מאוהבות ממינים שונים. השודדים מסתלקים ממקום האירוע במכונית שנעצרת במהלך המילוט כי נגמר לה הדלק. מה שהכי אהבתי זה דרך איזה צינור הבחורה שאבה את טיפות חומר-הסקה האחרונות שנותרו במכוניתו של החבר שלה. בני הזוג עוזבים את המכונית ומגלים בית. להפתעתם במרתף הבית מחכה להם יצור מבשר רעות בלבוש יפה. ילדה שאינו מדברת וככל הנראה שולטת בתודעת בעלי הבית בעזרת יכולות חוץ-חושיות על מנת לחסל את כולם.
דמויות
ראוי לציין שב"נבלים" כל הדמויות המוצגות הן קורבנות. האם הילדה הקטנה היא קורבן? אין סָפֵק. מה עם מיקי וג'ולי? ובכן, כמובן! הם בעיקר קורבנות של חוסר זהירות של עצמם, שלא מאפשר להם לחשוב על ההשלכות של מעשיהם. לגבי ג'ורג' וגלוריה הם קורבנות של מצבם ונאלצים לחיות כמו שהם חיים בגלל נסיבותיהם האישיות. הרעיון של הבמאי הוא לתאר את הדמויות בצורה כזו שהצופה ירגיש סימפטיה כלפי כל אחת מהן, אך יחד עם זאת יראה את הצד האפל של כל דמות. אפילו הילדה הקטנה, שמשום מה הראתה למצילים את שיניה...
לסיכום
סרט "נבלים" ממש לא סרט חובה. אני אישית מצטער על כל דקה של הצפייה בו (תודה לראובן שבת) וגם על כל דקה שבזבזתי על כתיבת הסקירה עליו. מה שמנחם, אולי הסקירה תמנע מהקורא לראות את הסרט ותחסוך לו שעה וחצי מחייו.
בימוי: דן ברק .בראיין אולסן. 90 דקות
שחקנים ראשיים:מייקה מונרו.ג'פרי דונובן.ביל סקארסגארד. קירה סדג'וויק
