שיר:

אדם ראה לעינים/ טוביה בן משה כץ

עַל מִשְׁחַת בְּנֵי אָדָם עַל רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם

יֶהֱמוּ כֻלָּם יֵרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם

הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר דַּרְכּוֹ אֹמֶר יַבִּיעוּ

אֶחָד יֶחֱטָא, עַל כֻּלָּם דִּבָּה יוֹצִיאוּ

אוּלָם לֹא מֵחָכְמָה עַל כֻּלָּם תְּדַבֵּר סָרָה

בְּדֶרֶךְ זוּ לֹא תָבֹא אֶל הַמַּטָּרָה

לִשְׁפּוֹט בְּצֶדֶק תֵּבֵל וּבְמֵישָׁרִים לְאֻמִּים,

הַלְבַעֲבוּר הָרָשָׁע תִּשְׁפּוּךְ בּוּז עַל תְּמִימִים?

וְאִם רָשָׁע רַע מַעֲלָלִים עֵין כֹּל רָאָתָה

הַכִּיר טוֹבִים אַךְ לְעֵין חֹדֶרֶת יָאָתָה

וְאִם בְּחֶשְׁכַת לַיִל לְךָ אַךְ חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה

שָׁם שְׂתֻם הָעֵינַיִם רֹאֶה בְּלִי מַכְשֵׁלָה

אֵיךְ אַלְפֵי רִבְבוֹת מְאוֹרוֹת יְנוֹצְצוּ קַרְנַיִם,

אַךְ לְךָ בְּסִתְרֵי חשֶׁךְ הִתְקַדְּרוּ שָׁמַיִם

כֵּהוּת עֵינֶיךָ חֶשְׁכַת לַיִל תְּשׁוּפֶךָ

וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר אֶל חָכָם מִמֶּךָּ