על ההצגה חשמלית ושמה תשוקה -צוותא תל אביב/ רון גרא

המחזה, שהוצג כבר, מספר פעמים בארץ, החל ב1959-בתיאטרון האהל, בתרגומו הנפלא של יאיר בורלא(אגב היה ידיד משפחה קרוב) בכיכובם של טובה פרדו בתפקיד בלאנש דיבואה, ניקו ניתאי בתפקיד סטנלי קובלסקי, נינט דינר בתפקיד סטלה,  ואיתן פריבר בתפקיד-מיטש.

המחזה הוא מסע של אשה נואשת –בלאנש דיבואה, אל מפלט אחרון , אל סטלה אחותה, בלאנש היא אשה דרומית יפה, מגיעה אל אחותה סטלה המתגוררת עם בעלה סטנלי קובלסקי, האלים, בדירונת עלובה ,בשכונה עלובה בניו אורלינס. סטנלי , פועל פשוט, טווס גברי,אלים ,חייתי ורך לעתים כילד.

בלאנש אבדה את אחוזתה, פוטרה מעבודתה כמורה לספרות, אחרי שניהלה רומן עם תלמיד, גורשה ממלון מפוקפק, בטענה שפגעה בשמו הטוב משום שארחה בו גברים לאין סוף.

בלאנש מסתירה את עברה, ומפרה את שגרת חייהם של אחותה ובעלה,כשהאלימות שלו דוחה אותה,אולי, למראית עין.

סטנלי חושף את עברה ומקלקל בכך את תכנונו של חברו הטוב-מיטש, העדין וחסר הנסיון, המתגורר עם אם חולה וגוססת, להנשא לה.

כשסטלה הולכת ללדת, וסטנלי נשאר לבדו עם בלאנש, החייתיות שלו גוברת, הוא זקוק למין שלו, והוא אונס את בלאנש ומדרדר את מצבה הנפשי, לאחר האכזבה שלה ממיטש והתקווה שנגוזה מצבה  הולך ומתדרדר.

זהו עולם מסעיר, מטריד, אלים רווי מתח מיני.

סטלה וסטנלי(שימו לב לדמיו השמות) חיים במעין סימביוזה סדו מאזו, מכות. אלימות, פיוס, דמעות.

הייתי אומר שבלאנש היא מעין דמות שירית, שיש בה המון רכות עדינות ואכזבות קשות, בצעירותה אהבה  נער בן גילה, הם בילו יחד, אהבו, עד שברגע אחד, מצאה אותו בלאנש במעשה אבהבים עם נער בגילו, היא  נבהלה ופלטה: "זה מגעיל אותי", אותו ערב הם יצאו לרקוד ,הנער יצא מחוץ לאולם  הרקודים וירה בעצמו, המראה הזה רודף אותה וחוזר במוחה כפלאש בק, עם יסורי מצפון קשים, שאמירתה לו, בעצם גרמה להתאבדותו.

בלאנש כשמה, בתוך תוכה היא אשה נקיה וזכה שכל חייה חיפשה אהבת אמת, טוהר, אלא שהחיים גלגלו אותה, לא תמיד מרצונה- לחרפה.ועדיין חיה ושוגה בחלמות של אהבת אמת וטוהר.

אנה דוברוביצקי בתפקיד סטלה-פשוט נהדרת, יודעת לעבור ממצבים שונים, בין כאב, לחלום ולתקווה, רואה באור נכון את חיי אחותה עם סטלי, וחשה צער על כך

לילך צור בתפקיד סטלה, היתה בעיני, קצת חוורת,ולא עמדה מספיק, לעניות דעתי, בין המעברים של כעס ושל אשה מוכה,לאשה אוהבת וכנועה.

רפי רותם בתפקיד מיטש- היה רך, ענוג כאיש המחפש עוגן-אשה, גם כדי להראות לאמו הגוססת שהוא לא ישאר לבד לאחר מותה.

אביב זמר בתפקיד סטנלי- היה גס אלים, טווס בין שתי הנשים, האונס האכזרי שלו את בלאנש, דרדר את מצבה,והביא אותו לאשפז אותה בכפיה. והיא נענתה לכך, לא כאשר עזקו את ידיה, אלא רק כשהושיטו לה יד רכה לליווי.

לסיום, מי שעדין לא חזה בהצגות הרבות שהוצגו כאן, בתיאטרון חיפה, בית לסין, כדאי שיראה את ההצגה המבוימת בפשטות ובחן על ידי עודד קוטלר, בצוותא