מאמר:
על הספר מה עוד לא קרה שולה ברנע / עמיקם יסעור
ספר הסיפורים והנובלה של שולה ברנע ובעריכת יגאל שוורץ
ועל ספר שיריה ושני שירים מתוכו.
הופיע זה עתה ספר הפרוזה הרביעי של שולה ברנע שפרסמה גם שישה ספרי שירה . . המחברת ילידת 49, חולון, בוגרת החוגים לשון עברית ומקרא. חברה באקו"ם ובאגודת הסופרים ספריה הופיעו החל מ .2009. .במקצועה היא יועצת חינוכית מנחה קבוצות להורות, לזוגיות ולגיל השלישי ניהלה מרכז להקניית השפה העברית בפרויקט הנקרא הזדמנות שנייה. הנחתה קבוצות של ניצולי שואה באמצעות ביבליותרפיה.
ספרים קודמים :
ספרי הסיפורים : נרקיסים בקיץ, עוקץ מתקתק. הרומן,-סערות בחיי אישה .
ספרי השירים : מילה, קורים, קרוב אל האמת , ניתור פנימה, עולה צומח. כפתורים מחפשים לולאות.
סיפור שלה פורסם לאחרונה בגיליון מספר 11 של כתב העת "נכון"
יגאל שוורץ מציין על גב הכריכה ,כי הסיפורים והנובלה שונים באופיים מהסיפורת בת זמננו. הוויה ומניעים אינם מגזרים מהמצב הישראלי אלא מנתוני אישיות בסיסיים, מעמד סוציולוגי כלכלי וגורל במסורת הנטורליזם הצרפתי האלים. ברנשים מפוקפקים, נשים חמדניות סיפורים שנעים על הקו הדק בין דרמה למלודרמה .סיומים הרסניים ובלתי נמנעים. אנשים שניסו לנפץ את תקרת הזכוכית האופי ,האירועים והגורל הם הגיבורים האמיתיים.
עורכי המשנה של הספר מיה מרק ויקיר בן משה. אמרי זרטל עיצב את העטיפה
במרכז הקובץ ניצבת הנובלה, "מר גורל", שאורכה 60 עמודים. על 130 עמודים משתרעים 19 הסיפורים הנוספים .
הנובלה כתובה בגוף שלישי וכן הסיפורים : תולעים, נוטרת ,טיפוס מקובל. מרגליות ,אסיר משוקם, סופת החול, סגן מלך הכיתה ,טראומה.
בגוף ראשון כתובים הסיפורים : תקרת זכוכית, הארוחה הטקסית, נחמה, עירום ועריה, מילי, מיץ תפוזים, בדידותי המשכרת, העלאה באוב, כמיהה, המורה לציור. שרביט הקסם.
הכתיבה היא בוטחת ורעננה . יש בה ייחודיות. יש בה פואנטות. מלבד השפעתו של הגורל ניתן לראות את ניסיון החיים של המספרת. היא איננה מתערבת ממש בהערות במהלך העלילה. מושם דגש על טעויות בחיים. היא משכילה ליצור תרכובת מעניינת על בסיס הטריוויאלי. מעלילות הסיפורים מתחוור, כי ביטחונם העצמי של אנשים בעשייתם את הדבר הנכון, עלול להוליך אותם לכישלון. ניתן לומר כי הם נבחנים על פי דרך התמודדותם עם קשיים שיצרו במו ידיהם או קשיים שזימן להם הגורל. אין כאן מקריות ולעתים טעות קטנה עלולה להוליך אל שבר גדול. כאשר הטקסט כתוב בגוף שלישי המבט מעט מרוחק יותר. לכן, יפה הייתה לדעתי הבחירה בגוף שלישי בנובלה "מר גורל." כך נמנעת הכנסת הקורא לעלילה מתוך אמפתיה שנכפתה עליו. כך הוא יכול לראות את השתלשלות המאורעות במבט כללי יותר. ניתן גם לומר, כי נודע תפקיד חשוב לפואנטות בסיומי הסיורים. הן מלמדות אותנו. לקח. הן מראות את כוחו של הגורל והן גם מוסיפות נופך אמנות ליצירה. הגיבורים אינם אובדי עצות לא תמיד הם נקלעים לסיטואציה מסוימת לעתים מזומנות היא פרי מעשי ידיהם ותוצאת החלטות שהם מקבלים התעקשות על המשך פעולה או דרך מסוימת לא תמיד תישא פרי.
שאלות לעורר עניין בקובץ
מה משמעותה של נקמה לאחר שנים? מי חושב שהוא ממוצא אצילים? מי חוזרת לעידן של קופים ומה קורה לה? מה קורה בין הצבע בעל המלאכה לבין בתה של בעלת הבית? מי מוצא קופה במיטה באחד הבתים ומדוע? מה צופן המפגש עם נזירה? מי מוותר עם חברתו כדי לצאת עם החבר'ה ואיזה מחיר הוא משלם? עד כמה גיבורי הסיפורים שליטים על גורלותיהם? מה קורה בעת העלאה באוב? מי סובל עד גיל מאוחר בגלל אימא שלו? כיצד מתוארת טראומה של אישה בבית חולים? איזה תעתועים צופן הגורל לרופא אחד? איזה פלא צומח בתוך גופו של רוצח אחד? כיצד משתלטות תולעים מסתוריות על גופו של צעיר אחד? מה עוללה הכיתה למורה לציור? מהן תחושותיו של שגריר ישראלי הסועד על מלכה? מה קורה לאישה המבקשת לפרוץ את תקרת הזכוכית? איזה מקרה מוזר מתרחש עם שיפוצניק ומה מוזר בדבריו? כיצד מתנהלים חייו של צעיר בעל יד אחת קצרה יותר? כיצד משפיע אב מקובל חברתית בנעוריו על חייה ובחירותיה של בתו? האם ייקלט האסיר המשוחרר בקיבוץ המאמץ אותו? מה קרה למורה שלימדה בבית ספר לטעוני טיפוח.
התשובות לשאלות הללו ואחרות בקובץ המרתק הזה הכולל נובלה ו 19 סיפורים. ניתן למצוא גם בחנויות של צומת ספרים.
על ספר השירה ,"כפתורים מחפשים לולאות", ועל שני שירים מתוכו.
ברנע שולה- - כפתורים מחפשים לולאות- ספר שירה חדש הוצאת ספריעיתון 77 , 2023
בעריכת יונתן ברג כולל דברי הערכה של דליס.
העורך, המשורר והסופר, יונתן ברג, כותב על גב הכריכה כי שירי המשוררת נעים בין תיאורי טבע ממרחבי ארץ ישראל . הם מציגים באורח מקורי את חיי הנפש הפרטית ויחסה למוות ,ליופי ולאישה לצד עיסוק מורכב ממצה ומעמיק בסיפורי התנ"ך. עברית מורכבת ועשירה. הקריאה בספר עוברת גם במקומות של פקפוק ומותירה את הקוראים במקום של התבוננות עשירה יותר.
המשוררת והסופרת דליס כותבת על דש הכריכה י המשוררת מבקשת לבנות לה נקודת התחברות אל מקום מתוך הקיים. הוויזואלי נוכח והוא הולך מן הפרטי, אל הלאומי אל התרבותי, אל הקהילה. המשוררת מכירה במוגבלות האנושית חשה בתוך כלא. המשוררת גם חשה כחלק מן הקהילה .ה פר מוקדש לאימה של המשוררת . בראש הספר יש מוטו של מרטין לותר קינג.
שערי הספר
באפלת הטבע, נפתולי כמיהה, והאדם כעץ השדה, איזון נכסף, עת לכל חפץ, גן העדן ואחריו.
בין שמות השירים
חירות, הרהור אקולוגי, מחזור העונות. זעקה בחוצות, סורג, מתיקות מפליאה, ציפור גן עדן, ילד כפוף, סוד, ציור רווי רוחות ,הסליחה , הנגן החירש, לאימי אדם, קין והבל, לאה, יצחק והעקדה. יוכבד, בת פרעה יוסף, חנה אשת אלקנה, בת שבע מגלה את ליבה דויד וכבשת הרש, דויד ובנו, משפט שלמה, יעל, רות.
שיריה של שולה ברנע בספר זה מצטיינים בתמציתיותם. בקול המינורי. בהתמקדות בהלך הרוח כיאה לשירה לירית. זוהי שירה בלתי אגוצנטרית אשר יש בה התבוננות רבה בנופי הטבע חיפוש של ההרמוניה ושל הפיוס. התפעמות מן הנוף. בדרך כלל כתיבה בשורות קצרות. שירה בלתי מנוכרת .בחלק מן השירים ישנה איזו קובלנה. כבר שם הספר מבטא איזו כמיהה. זוהי כמיהה הנאמרת בלשון הווה. הכמיהה מופיעה בשירים שונים בספר. בכמה שירים ברצף של שמות פעולה. התהייה מתבטאת בסימני שאלה יש בה גם יסוד של מחאה והתקוממות אך המחאה הזאת אצורה. ניכרת גם המשיכה לסגנון מעט גבוה יפה ,החורג מן הפרוזאיות בה אנו נתקלים בספרי שירה רבים.
השירים המקראיים הם חלק ממסורת של כתיבה על הנושא. ניכרת כאן המשיכה לדמויות נשים וגברים גם יחד. לפרקים אמפתיה לפרקים ביקורת. הזיקה למקרא נובעת גם מתחום לימודיה של המשוררת. המשוררת בוחרת לפי הנראה לה. פעמים היא דוברת בקול ראשון. מין מונולוג פנימי של הדמות. לפרקים היא מתארת אותה בגוף שלישי . ויש גם פנייה בגוף שני להביע איזו תרעומת או מעין האשמה. ניתן לראות את האמפתיה ביחס המשוררת לדמויות ואת יכולתה לחדור לתוך המורכבות שבהן. בשירים המקראיים בולטת במיוחד הנטייה לשפה שיש בה הוד קדומים. יש כאן עניין מיוחד ושוני לעומת הנטייה להפוך את המקרא למשהו בשפתנו כמו בשירים של אבידן או במחזות של יעקב שבתאי למשל. שפה זו מחברת אותנו אל אווירת המקרא. הדבר חשוב בתקופה בה הדור הצעיר אינו מבין את שפת המקרא. זכור גם תנ"ך רם שנכתב במיוחד להנגיש את שפת המקרא לימינו. המשיכה ליפי הסגנון בקובץ השירים הזה מבטאת גם את יחסה של המשוררת לשפה . הרצון לשמר אותה מקבל כאן ממד מיוחד.
יוכבד
כֵּיצַד נָתַתִּי אֶת בְּנִי הַקָּט בַּתֵּבָה
וְשִׁלַּחְתִּיהָ עַל פְּנֵי הַיְאוֹר,
כֹּה עַזַּת רוּחַ מִרְיָם בִּתִּי
כְּאֵם תִּנְהַג וְלֹא כְּאָמָה.
תַּעֲמֹד מִנֶּגֶד וּתְהִי לוֹ לְמָגֵן
מִפְּנֵי כָּל מַשְׁחִית כִּי יַעֲלֶה,
וַאֲנִי?
השיר הזה הוא מונולוג של מרים ,אימו של משה. היא מכה על חטא. ההכאה על חטא היא רגש אשמה שמוסב באורח חזק אל העבר. שתי השורות הראשונות הן הביטוי המובהק של הכאה על חטא. מיד לאחריהן באות ארבע שורות של כעין נחמה. ואז מגיעה שורה האחרונה שהיא מלה אחת שבראשה ו החיבור. מן המעשה עוברת הדוברת אל עצמה. השאלה הזאת מרמזת בתמציתיות רבה על העתיד. ייסורי המצפון אשר ילוו אותה תמיד על ההפקרה.. השיר אינו מדבר על הנסיבות שהכריחו אותה לעשות זאת. הכותבת מניחה, ובצדק, כי הקורא עברי יזהה מיד את סיפור המסגרת מתוך ספר שמות. מבחינה כמותית הנחמה ותיאור עוז רוחה של מרים, הוא דומיננטי יותר.
למעשה יש לנו כאן שתי גיבורות. גדם יוכבד וחגם מרים. יוכבד חשה כי לא מליאה את התפקידה האמיתי כאם והפכת את בתה לאם האמיתית. וכאן לפנינו עיצוב לירי מתומצת ויפה של רגע דרמטי.
אזכור כמה יצירות על מרים
על מרים כתבה שיר נפלא מרים נייגר פליישמן המשוררת הירושלמית קרייתית לשעבר בשירה "שיר למרים" . השיר המעניק לספרה הרביעי את שמו. מרים היא גם ,לפי מה זכור ,לי אח,ת משלושת, הנשים, הגיבורות במחזהו של ישראל אלירז,"שלוש נשים בצהוב" משנת 1963. אלירז היה מסופר ומחזאי קודם שנעשה משורר פורה עם שירי הספר, דרך בית לחם שפרסם בשם בדוי. – ג'ורג' מתיא אברהים והבאים אחריו. הוא יליד 36 נפטר בגיל 80 בן שנתונם של א. ב. יהושע, רביקוביץ, בן עזר, תלפז קשיש בשנה מבן נר, קנז, אברהם רז והופמן. הוא היה מחזאי מבטיח אבל אחר כך נדחק הצידה על ידי לוין סובול ובר יוסף .דומני כי מרים מופיעה וגם ברומן של ש. אש, ,משה, שנכתב לאחר הטרילוגיה הנוצרית מעוררת הסערה שלו.
לסיכום : השיר , יוכבד מופיע בשער האחרון של כפתורים מחפשים לולאות . שער זה כולל הו כ 15 שירים שגיבוריהם : אדם, קין והסבל, אברהם, לאה, יצחק ויוכבד, בת פרעה,יוסף, חנה אשת אלקנה, בת שבע, דויד,- שני שירים ,שלמה,יעל, רות. בכל שיר יש איזו דרמה חבויה הכרוכה באותו גיבור.
זקן
ראה בעיני נכדו את עצמו:
מבנה מט לנפול,
ויוותר השלד:
קומות וחדרים,
מגירות בודדות ,
מספר שממיות,
ידיעת פיגומיו
ובשכחה – ייתם
כמו לא היה מעולם
שיר לירי. לוכד רגע אחד. עניינו קינה עצמית על הזמן על סופיות החיים על הזיכרון ההתכלות. השיר הוא תמציתי. אין כאן הארה של רגע פתאומי, אלא ביטוי להכרה עמוקה של התודעה. .ההימחקות .השתקפות עצמך בעיני זולתך.. שיר כזה יכול להיכתב רק בתקופה המודרנית בה איבד הזקן ממשמעותו ומכבודו. יחס המתבטא בתחושת ניכור כמו זו של זוג הזקנים במחזה של יונסקו "הכיסאות" . הניכור ואכזריות. גברת עשתור הקוברת את הדייר הזקן שלה בסיפורו הראשון של א.ב. יהושע מ 1957 שלא נכלל בקבציו המאוחרים. כמו במסתה של ז'קלין כהנוב "למות מיתה מודרנית".
הראייה הזאת של ההתכלות מוחקת תחושה אפשרית של חמימות בין סב חנכד. אגב ספרם של ע. רביב וע. כצנלסון, "סבאות עכשיו" מתאר מודלים שונים של סבתאות בזמננו ,כולל ביבליוגרפיה.
השיר תמציתי מאוד ומוסר לנו אינפורמציה חלקית. איננו יודעים היכן הוא מתרחש. בבית הסב? בבית הנכד? בבית אבות? בשל אופיו הלירי המזוקק של השיר הוא מתרכז רק במהותי ביותר.
תחושת היסוד של הסב היא התכלות, התאיינות אולי גם חוסר תועלת. לפי השיר אינו יכולים לדעת, מהי באמת עמדתו של הנכד. אפשר, אולי, רק לנחש.
מעניין לראות את הנכד כמין מראה המשקפת את מצבו של הזקן. השיר מציג סיטואציה מעניינת ומקורית לא שמחת הסב והנכד כמו בספרות ילדים. משהו אחר שולט כאן : תחושת המיותרות.
תחושת חוסר הרלוונטיות מתוארת כאן ברמז בצל עריצותו של הזמן. הזמן הוא מוטיב מרכזי ביותר בשירה הלירית והמשוררת השכילה להעמידו במרכז השיר.
עוד יצירות שיריות על זקנה.
ח. מנדרובסקי ,בת הקריו,ת ערכה אנתולוגיה של שירים על זקנה שהופיע ב 2022. פרופסור חמוטל בר יוסף ערכה אנתולוגיה שלא ראיתי, אשר שמה הוא , הזקן אוהב, הזקן אוהב
על "עוז הרוח" אנתולוגיה מקוונת שערכה הכוללת שירים על המלחמה האחרונה
בשלהי 2023 ערכה יחד עם ציפי שחרור אנתולוגיה מקוונת לשירים על המלחמה האחרונה.. בהשתתפות למעלה מ 40 משוררים .
ביניהם : העורכות, חגית בת אליעזר, שושנה קרבסי, שושנה ויג, זמירה פורן ציון, בלפור חקק, שוקי גוטמן, מיכל דורון, דיתה שביט, מיכל פרי, מולי פלג, מיתר הלל קורמן, שוש בן עזרא, זוהר אביב, איריס שפירא ילון, רחל בכר, יעל רן ,אריה רגב, מזי כהן מלמד וכותב שורות אלו.
עדות המחברת
ספריי עוסקים לרוב ביחסי אנוש במעגלי החיים השונים, בקואליציות בחיכוכים-עימותים וכו. חלק מוגש כבדיה וחלק ריאליסטי, היושב על גרעין אמת. המספר מוגש כמעשיות פרועות. רוב סיפוריי נבעו ממקומות תעסוקתי- כיועצת חינוך, מנחת הורות, זוגיות וגיל שלישי ספרי סערות... הושפע מכתיבת סטפן צוויג ואמיל זולא.שמות ספריי רומזים על תכניהם.
בעוקץ מתקתק- נפגוש מנעד רגשות על רקע סיטואציות שמזמנות אותם. מגוון החל ב-שאפתנות, התנצלות, החמצות בחיים, התמודדות מול אתגרים שמעבר למציאות, העלבה, ביזוי, ואבדות כמשל לאובדנים-איש צפור,שאיפת הפסנתרן, המפתח, פגישה בעלת ניחוח. -
נרקיסים בקיץ: עוסק ביחסי אנוש, במשפחה, ובחוץ בעבודה ובחברה, יחסי אדם-חיה וגלגולים ביניהם, אובססיות, נקמנות, תחרות על המשתמע ותוצאותיה.
במשפחה- קואליציות, יחסים בין אב אם ילדיהם וספורים בהשראת המקרא- קין הבל, אמנון תמר, הגר, יוסף ואחיו.
בין השמות-ילדה ללא פנים, עטלף על כר, שפעת החזירים, פלישה וכו
סערות בחיי אישה- זו נובלה הדנה בניעות בין מעמדות מגבוה לנמוך ולהיפך. ההתמודדות הטלטלות האלימות והמאבקים בדרך למעלה ולמטה. פרוסה כאן תנועת היופי והכאב שבאהבה.
