שיר:

נמרים/ אילנה בוגומולני 

תָּאֵי סַרְטָן אוֹהֲבִים מָתוֹק.
בִּבְדִיקַת הַשִּקּׁוּף מַזְרִיקִים לַוְרִיד תְּמִסַּת סֻכָּר קוֹרֵן,
וְהַגּוּשׁ הַמַּמְאִיר מִתְנַפֵּל עָלָיו
כְּמוֹ נָמֵר עַל טָלֶה.
כָּךְ הוּא מִתְגַּלֶּה בִּמְלוֹא הֲדָרוֹ,
בִּגְלַל חֻלְשָׁתוֹ לְסֻכָּר,
וַאֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת בְּכָל בֹּקֶר וְלִפְנֵי הַשֵּׁנָה
שֶׁבַּגּוּף הַמֻּכָּר, הַיָּקָר, הָאָהוּב, הַשָּקׁוּף,
נִרְאֶה צְלָלִיּוֹת אֵיבָרִים -
קֵבָה, כָּבֵד וּמְעִי, לַבְלַב וְרֵאוֹת -
גּוּף צָרוּף,
לְלֹא נְמֵרִים .