סיפור:
מנזר ווסטמינסטר/ וושינגטון אירווינג מאנגלית ראובן שבת

כשאני רואה, בתדהמה עמוקה,
איך שרויה שלוות נפש בווסטמינסטר המפורסם
חיים באנדרטה של פליז או אבן,
הנסיכים ומיני הראויים מכל סוג;
האם איני רואה אצולה מתחדשת
בלי בוז, או גאווה, או ראוותנות,
ותראה מלכות נטולת עברות,
עירום לפאר או שליטה ארצית?
ואיך משחק-משחק של אבן צבועה
מרוצה מהשקט עכשיו והספרים הדוממים,
על מי כל העולם באיחור הם נצבו אל מול העולםנ
לא יכלו להסתפק ולא להרוות את התיאבון.
החיים הם כפור של שמחה קרה,
ומוות הפשרה של הבלינו כולם
האפיגרמות של כריסטולרו, מאת T.B. 1598.
באחד מאותם ימים מפוכחים ומלנכוליים למדי בסוף הסתיו, כאשר צללי הבוקר והערב כמעט מתערבבים זה בזה, ומעיפים קדרות על תום השנה, העברתי כמה שעות בשיטוט במנזר וסטמינסטר. היה משהו נעים לעונה בפאר הנוגה של המקום הנושן, וכשעברתי את מפתן זה נראה היה כמו לחזור אל אזורי העת העתיקה ולאבד את עצמי בין גווני העידנים הקודמים.
נכנסתי מהחצר הפנימית של בית הספר ווסטמינסטר, דרך מעבר ארוך, נמוך וקמור, בעל מראה כמעט תת קרקעי, מואר בעמימות בחלק אחד על ידי נקבים מעגליים בקירות הרחבים. דרך השדרה האפלה הזו נגלה לי נוף מרוחק של הקלוייסטרים, עם דמותו של זקן מבוגר בשמלתו השחורה נעה לאורך הקמרונות המוצלים שלהם, ונראתה כמו רוח מאחד הקברים השכנים. ההתקרבות אל המנזר דרך שרידי הנזירים הקודרים הללו ,מכינה את הנפש להתבוננות החגיגית בה. הקלויסטרים עדיין מחזיקים משהו מהשקט וההסתגרות של ימים קודמים. הקירות האפורים מוטרדים על ידי רטיבות ומתפוררים עם הגיל; מעיל של אזוב צורב התאסף מעל הכתובות של אנדרטאות הקיר, והסתיר את ראשי המוות וסמלי הלוויה אחרים. נגיעותיו החדות של האזמל נעלמו מהעקבות העשירים של הקשתות; הוורדים שעיטרו את אבני המפתח איבדו את יופיים . הכל נשא סימנים של התדרדרות הדרגתית של הזמן, שעם זאת יש בו משהו נוגע ונעים בעצם הדעיכה שלו.
השמש זרחה מטה -קרן סתווית צהובה אל רחבת הקלויסטרים, קורנת על חלקת דשא מועטה במרכזה, ומאירה זווית של המעבר המקומר במעין פאר חושך. מבין אולמות הארקדות ,העין העיפה מבט אל מעט שמיים כחולים או ענן חולף, וראתה את פסגות המנזר מוזהבות השמש המתנשאות אל גן העדן התכול.
וושינגטון אירווינג (באנגלית: Washington Irving; 3 באפריל 1783 – 28 בנובמבר 1859) היה סופר, הוגה דעות, ביוגרף והיסטוריון אמריקאי בתחילת המאה ה-19.