סיפור:
מסעו של ר' פנחס בן יאיר/תלמוד בבלי, מסכת חולין
רַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר הָיָה הוֹלֵךְ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים,
פָּגַע בּוֹ בְּגִנַּאי הַנָּהָר.
אָמַר לוֹ: גִּנַּאי, חֲלֹק לִי מֵימֶיךָ וְאֶעֱבֹר בְּךָ.
אָמַר לוֹ: אַתָּה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנְךָ,
וַאֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנִי;
אַתָּה סָפֵק עוֹשֶׂה, סָפֵק אִי אַתָּה עוֹשֶׂה – וַאֲנִי וַדַּאי עוֹשֶׂה.
אָמַר לוֹ: אִם אִי אַתָּה חוֹלֵק – גּוֹזֵרְנִי עָלֶיךָ שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ בְּךָ מַיִם לְעוֹלָם.
חָלַק לוֹ.
הָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה טָעוּן חִטִּים לְפֶסַח.
אָמַר לוֹ: חֲלֹק לוֹ אַף לְזֶה, שֶׁעוֹסֵק בְּמִצְוָה.
חָלַק לוֹ.
הָיָה שָׁם עַרְבִי אֶחָד, שֶׁנִּתְלַוָּה עִמָּם בַּדֶּרֶךְ.
אָמַר רַ' פִּינְחָס: חֲלֹק לוֹ אַף לְזֶה, שֶׁלֹּא יֹאמַר: כָּךְ עוֹשִׂים לִבְנֵי לְוָיָה?!
חָלַק לוֹ.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: יְכוֹלִים אָנוּ לַעֲבֹר?
אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא בִּזָּה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מִיָּמָיו – יַעֲבֹר וְלֹא יִנָּזֵק.
אָמַר רַב יוֹסֵף: כַּמָּה גָּדוֹל אָדָם זֶה, כְּמֹשֶה וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא!
נִזְדַּמֵּן לְפֻנְדָּק אֶחָד,
הֵטִילוּ שְׂעוֹרִים לַחֲמוֹרָתוֹ – לֹא אָכְלָה;
חָבְטוּ אוֹתָן – לֹא אָכְלָה.
נִקְּרוּ אוֹתָן – לֹא אָכְלָה.
אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא אֵינָן מְעֻשָּׂרוֹת.
עִשְּׂרוּ אוֹתָן – וְאָכְלָה.
אָמַר: עֲנִיָּה זוֹ הוֹלֶכֶת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ וְאַתֶּם מַאֲכִילִים אוֹתָהּ טְבָלִים!
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: וְכִי לֹא כָּךְ לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ: הַלּוֹקֵחַ לִבְהֵמָה פָּטוּר מִן הַדְּמַאי?
אָמַר לָהֶם: וּמָה אֶעֱשֶׂה לַעֲלוּבָה זוֹ וְהִיא מַחֲמִירָה עַל עַצְמָהּ!
שָׁמַע רַבִּי, יָצָא לְפָנָיו.
אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ, סְעַד אֶצְלִי.
אָמַר לוֹ: הֵן.
צָהֲבוּ פָּנָיו שֶׁל רַבִּי.
אָמַר לוֹ רַ' פִּינְחָס: כִּמְדֻמֶּה אַתָּה, שֶׁמֻּדַּר הֲנָאָה מִיִּשְׂרָאֵל אֲנִי?
יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם, יֵשׁ רוֹצֶה וְאֵין לוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה,
וְנֶאֱמַר: "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן" (משלי כג, ו) – וְאַתָּה רוֹצֶה וְיֵשׁ לְךָ.
אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו בָּהוּל אֲנִי, שֶׁבִּדְבַר מִצְוָה אֲנִי טוֹרֵחַ, בַּחֲזִירָתִי אֶכָּנֵס אֶצְלְךָ.
כְּשֶׁחָזַר נִזְדַּמֵּן לוֹ וְנִכְנַס בְּאוֹתוֹ הַפֶּתַח שֶׁהָיוּ עוֹמְדוֹת שָׁם פְּרָדוֹת לְבָנוֹת.
אָמַר: מַלְאַךְ הַמָּוֶת בְּבֵיתוֹ שֶׁל זֶה – וַאֲנִי אֶסְעַד אֶצְלוֹ?
שָׁמַע רַבִּי. יָצָא לְפָנָיו.
אָמַר לוֹ: אֶמְכְּרֵן.
אָמַר לוֹ: "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד)
– אַפְקִירֵן.
– תַּרְבֶּה נְזָקִים.
– אֲעַקְּרֵן.
– יֵשׁ כָּאן צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים.
– אֶהֶרְגֵן.
– יֵשׁ כָּאן "לֹא תַשְׁחִית" (דברים כ, יט).
הָיָה מַפְצִיר בּוֹ הַרְבֵּה. גָּבַהּ הַר בֵּינֵיהֶם.
בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: מָה בְּחַיֵּיהֶם כָּךְ – בְּמִיתָתָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
