סיפור:

על האריה הרברבן / אבי גולדברג 

משלי אריות קיימים אצל איזופוס, לה פונטיין וקרילוב,  וגם משלים אודות  אריות  זקנים , כמו המשל "האריה הזקן והשועל". אבל אודות האריה הפטפטן, לא הייתי צריך כלל לחפש משל והבאתי משלי.

אריה זקן, מופלג בגילו, רבץ בוילה בג'ונגל ונמנם בשמש. לא כל האריות במשפחה רוו נחת מהזקן המופלג שזבובים התגרו בו והוא כבר לא יכול היה אפילו לגרשם בנפנוף זנבו.

היה ביניהם ארי אחד שרעמתו בהקה , הוא היה ידוע בין האריות בכינוי האריה הרברבן .

  "הגיע המועד להחליף את ראש המשפחה ולהכתיר  אריה זכר שיכול עדיין לספק את הלביאות, כזה שחיות היער יראות מפניו." כך סח לחבריו  האריה הרברבן.

האריה הרברבן היה למלך קרחת היער. תפס מקומו במקום קודמו בוילה שבקרחת היער, והתבצר בה. הוא המשיך להתרברב, ולהתבצר, המשיך לנופף בזנבו, להבטיח כי הוא החזק מכול חיות היער והן לא תעזנה להתקרב אל משפחת האריות פן תיפולנה טרף למלתעותיו.

   לאחר שנים של רהב בהן נשחקו ניביו לחלוטין ורק לשונו המשיכה ללהג, הזדקן הרברבן והיה לסתם אריה שרעמתו מקריחה. החליטו  חיות היער כי חלף זמנו של האריה הרברבן  וכי הוא אחרון מלכי החיות. מעכשיו נפתח עידן הנחשים. הנחשים זחלו על גחונם והיו מכישים בארסם את כל האריות שעמדו חסרי ישע בדרכם  ואז זחלו הנחשים  על גחונם שבו  אל מחילותיהם.  בינתיים.