בכיוון הרוח גן נעול שיר מאת יעקב ברזילי

שיר:

גַּן נָעוּל/ יעקב ברזילי

הָיָה בֵּינֵינוּ דּוּ-שִׂיחַ שֶׁל שְׁתִיקוֹת

אַתְּ שָׁתַקְתְּ בְּקוֹל רָם

אֲנִי לָחַשְׁתִּי בְּאָזְנַיִךְ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה

רָצִיתִי לְהִדָּמוֹת לְחָלָה קְלוּעָה

לְהִשְׁתַזֵר

לְהִסְתַּבֵּך

לִפְרֹץ יַחַד שְׁעַרֵי גַּן עֵדֶן

הִתְעַקַּשְׁתְּ לִשְׁמֹר עַל תוּמָתֵךְ

הִבְטַחְתִּי לָךְ

כּוֹכְבֵי שָׁבִיט בְּנֵי יוֹמָם

מִבֵּית הַיּוֹלְדוֹת שֶׁל הַשָּׁמַיִם,

הִבְטַחְתִּי

כְּנָפַיִם לָעוּף מֶרְחַקִּים

וְאַתְּ כְּמִבְצָר שֶׁלֹּא נִתַּן לִכְבּוֹשׁ

הַשָּׁעוֹן לֹא חָדַל לְתַקְתֵּק, לֹא רָצִית לִשְׁמֹעַ

הִפְנֵית עֹרֶף לִמְחוֹגָיו

מֵאָז, עֲרֵמוֹת זְמַן נֶעֶרְמוּ

בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית שֶׁל הַחַיִּים.

עַכְשָׁו אַתְּ גַּנֶּנֶת

שׁוֹתֶלֶת בַּעֲרוּגוֹת שַׁלֶּכֶת.

יעקב ברזילי