שיר:
זמן/ ציפי שחרור
הִיא אוֹהֶבֶת קְרָעִים שֶׁל זְמַן
טְלָאֵי דַּקּוֹת, גְּזִירֵי שְׁנִיּוֹת,
כְּמוֹ מַכְוְנֵי שְׁעוֹנִים דְּרוּכִים בְּגוּפָהּ.
הִיא אוֹהֶבֶת קְרָעִים שֶׁל זְמַן
כִּתְנוּכֵי אָזְנַיִם רַכִּים,
נִמּוֹחִים בְּאֶצְבָּעוֹת גַּסּוֹת.
הִיא אוֹהֶבֶת קְרָעִים שֶׁל זְמַן
הַמַּמְתִּינִים בְּטֶרְמִינַל שְׁנוֹתֶיהָ,
כְּמוֹ גַּלְגַּלֵּי מָטוֹס עַל מַסְלוּל לִפְנֵי הַמְרָאָה.
