סיפור:

סודו של החרש/ תלמוד בבלי, מסכת מנחות

מִצְוַת הָעֹמֶר לְהָבִיא מִן הַקָּרוֹב. לֹא בִּכֵּר הַקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם מְבִיאִין אוֹתוֹ מִכָּל מָקוֹם.

פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ הָעֹמֶר וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מֵהֵיכָן יֵשׁ לְהָבִיא עֹמֶר. הִכְרִיזוּ.

בָּא חֵרֵשׁ אֶחָד וְנָתַן יָדוֹ אַחַת עַל הַגַּג וְיָדוֹ אַחַת עַל הַצְּרִיף.

אָמַר לָהֶם מָרְדְּכַי: יֵשׁ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ צְרִיפִין גַּגּוֹת אוֹ גַּגּוֹת צְרִיפִין?

בָּדְקוּ וּמָצְאוּ.

וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ לְהָבִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא הָיוּ יוֹדְעִין מֵהֵיכָן לִטֹּל. הִכְרִיזוּ.

בָּא חֵרֵשׁ אֶחָד וְנָתַן יָדוֹ אַחַת עַל עֵינוֹ וְיָדוֹ אַחַת עַל הַסּוֹכֵר.

אָמַר לָהֶם מָרְדְּכַי: יֵשׁ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ עֵין סוֹכֵר אוֹ סוֹכֵר עַיִן?

בָּדְקוּ וּמָצְאוּ.