מאמר:

תורת מיקסומיה מפריכה את כל חוקי הפיזיקה
תקציר

מאת: יוסף זמירי

הקדמה: קהל הקוראים שלי, אשר אליו אני מכוון בראש ובראשונה את המאמר המדעי של תורת מיקסומיה הם בעלי מחשבה פתוחה, המבינים כי הגישה המדעית הטכנית והמנוכרת מדרדרת את האנושות מטה, לחוסר מוסריות.  זאת כיוון שהמדע נטול מצפן ומצפון ערכי ומוסרי. לשמחתי, אין צורך בידע מתמטי ופיזיקאלי, כדי להבין לעומק את המאמר הזה, אלא, בהגיון פשוט ובריא, ואני מתכוון לכל מילה שלי. מדע אינו קשור, כפי שתראו, לנוסחאות מורכבות אלא, למבט כולל וחסר סתירות.

המאמר שלי מוכח מדעית ובלתי ניתן להפרכה, כיוון שהוא מבוסס בפעם הראשונה בהיסטוריה על הוכחות, ולא על השערות כנהוג אצל הפיזיקאים, צרי המבט. במשך 400 שנים הם לא הוכיחו אפילו חוק טבע אחד, אלא, הטעו אנושות שלמה "בחוקי פיזיקה" של הדומם, תוך הזנחת הצומח, החי והאדם, כדי להקל על עצמם לכיוון טכני מנוכר.

המאמר שלי מוכיח כי מעולם לא היתה קיימת סתירה בין מדע, אמונה, ערכים ומוסר. ההיפך הוא הנכון. ערכים, מוסר ואנושיות הם המטרה האמיתית של הטבע. הטכנולוגיה היא כלי השרת להשגת מטרה זו. מי שהוציא את הערכים ואת אלהים מנוסחאות המדע היה ניוטון בעל ההשפעה המוחלטת והמוטעית, שהתרכז בחיצוניות המסה והתעלם מפנימיותה.

תורת מיקסומיה מוכיחה בדרך מדעית כי המטרה לשמה הוקם הטבע היא מיקסום האנרגיה של כל ישויות הטבע למטרת רווחתם והנאתם המיטבית: האדם, החי, הצומח והדומם גם.

ככל שמוסריות, ערכיות ושיתוף גבוהים יותר בין ישויות הטבע כך, התקשורת הפנימית ביניהן גדלה והתוצאה היא ניצול משאבים יעיל יותר, ולכן, הגדלת הרווחה. ולהיפך, ככל שהדגש על טכנולוגיה גדל והערכים והאמונה מסולקים מהמדע כפי שהפיזיקאים עשו, כך חוסר אנושיות, שחיתות, רוע ורדיפת בצע  עולים וגדלים עד כדי אפשרות להרס מוחלט של עולמנו ע"י בני האדם.

מיקסומיה מוכיחה כי גישת הפיזיקאים, שלפיה חוקי טבע הם מעל ומעבר ליכולת האדם, הינה חסרת שחר. יתרה מכך, מטרתם אגו וגאווה בהתהדרם ביכולת להסביר את כל התנהגות הטבע בפרמטרים מועטים. מציאות הטבע היא נסתרת ומורכבת וכוללת מרכיב נפשי ותבונתי לא רק באדם, בחי ובצומח, אלא גם בדומם. לכן, כל הטבע הוא "אורגניזם חי" בעל מטרה והוא אותו "כוח מאוחד", אשר הפיזיקאים מחפשים אותו במסה החיצונית אך מיקסומיה גילתה אותו בפנימיות המסה.

למאמר השלם ולפירוט נוסף, כולל כתבות, המלצות ועוד, ניתן לפנות לאתר שלי mixumya.net .

  

עיקרי המאמר. במאמר זה אני מוכיח באמצעות חוק היסוד המרכזי בטבע שהוא תורת מיקסומיה (מיקסומיה) הבנויה מחמישה חוקי יסוד של הטבע, כי רק היתכנותם המצטברת איפשרה את הקמת הטבע. כדי להקים את הטבע יש צורך לעמוד בתנאים מדעיים ברורים.

תורת מיקסומיה מוכיחה כי חייבת להיות ישות העליונה והיא זו שהקימה את הטבע. האינטליגנציה המנהלת העליונה (האמנ"ה) של הטבע הייתה חייבת לציית לחוקי יסוד הטבע, אחרת לא היה קיים הטבע. לכן, הטבע לא הוקם  בדרך שהיא מעל ומעבר לחוקי הטבע, בדרך של ניסים, נפלאות וקסמים, אלא, בדרך מדעית רגילה של מגע פיזי בין מסות וחלקיקים פיזיים שכולם חייבים לשם תנועתם חיכוך ולכן מחויבים באנרגיה, שהיא המצרך החשוב והנדרש ביותר בטבע.

מיקסומיה אף מוכיחה, כנאמר לעיל  כי האמנ"ה של הטבעהעמידה מטרה ברורה ומוכחת: מיקסום האנרגיה וגם הרווחה של כל ישויות הטבע.

מיקסומיה מפריכה את הנחת רציפות הטבע שהיא בסיס חוקי הפיזיקה, ומוכיחה בדיוק את ההיפך: חוק אי הרציפות של הטבע. מיקסומיה אף מסבירה לאלו שאין להם שום מושג בפיזיקה ומתמטיקה, את הסיבה לטעות הקריטית של ניוטון ולייבניץ אשר עליה אף לא אדם אחד עד היום עלה. הם לא הבינו שמחשבה חייבת להיות צמודה למציאות הטבע

אני רוצה להדגיש כי תורת מיקסומיה אינה עוסקת לא בהשערות, לא בהנחות, לא באקסיומות, לא במיסטיקה, ולא בפילוסופיה.  מיקסומיה מוכיחה באופן מדעי שאינו ניתן להפרכה כי רק דרך ההוכחה היא הנכונה היחידה בטבע.

מאז ניוטון בעל ההשפעה העצומה, התגבשה שיטה פסבדו מדעית של ניסויים אמפיריים אשר מיקסומיה מוכיחה כי הינה מוטעית בשורשה ועובדה היא כי שום חוק טבע לא הוכח ב- 400 השנים האחרונות! למרות שהמדע קודם, הרי שבמונחים אלטרנטיביים, אילו הפיזיקאים היו נוקטים בדרך ההוכחה של חוקי טבע, כפי שתורת מיקסומיה מוכיחה, התקדמות המדע והחברה הייתה עשרות מונים רבה יותר: טכנולוגית, חברתית ומוסרית ערכית.   

פעם ראשונה בהיסטוריה מנוסחים, מוגדרים ומוכחים חוקי יסוד של הטבע אשר הם שאיפשרו את בניית המציאות הפיזית של הטבע, והם הבסיס לכל חוקי הטבע האחרים הנגזרים מהם.

הוכחת חוקי היסוד של הטבע מקורה במחשבה המעבדת בתוכה כל הזמן את מציאות הטבע הממשי כחלק אינטגראלי ובלתי נפרד מהמחשבה , ורק כך ניתן להוכיח את תנאי היתכנות הקמת הטבע מרגע תחילתו. לכן, כל מחשבה שמופרדת  מהטבע וחוקיו, אינה קבילה ומופרכת בשורשה.  הוכחת חוקי יסוד הטבע  אינה יכולה לעולם להיעשות בדרך אמפירית.  

בשום פנים אסור שהוכחה תהיה מבוססת על מחשבה בלבד, ללא גיבוי במציאות חוקי יסוד הטבע מתחילת הקמתו, כי אז מתרחשים פרדוקסים, סתירות וטעויות, כפי שהפיזיקאים והמתמטיקאים עשו ואחראים לכך. תורת מיקסומיה אינה סותרת את חוקי יסוד הטבע, אלא, מקיימת אותם, ואין בה שום סתירות, פרדוקסים וטעויות, בניגוד לפיזיקה.

את מיקסומיה יישמתי בפועל באמצעות "מיקסומיה תוכנות למיקסום רווחים בעסקים" המאפשרות תיאור זהה של התנהגות לכל עסק מכל סוג שהוא באמצעות הקוד הייחודי שגיליתי (DNA ) והן היו המעולות והמתקדמות בישראל כבר לפני כ- 20 שנה. התוכנות קיבלו שבחים מעולים מפי מומחי כלכלה, מדענים ידועים ומנכ"לים. ב- 7.1.92 כתבתי מאמר מדעי בעיתון "הארץ" על המשמעות המדעית והיישומית של מיקסומיה. המדען הדגול פרופ' אפרים קציר, שהיה נשיא מדינת ישראל, אף שיבח אישית את הגישה היישומית של מיקסומיה בעסקים בהתאם למאמר שכתבתי "מערכות משולבות הלכה למעשה (מערכות מיקסומיה)", ולתוכנה שיישמתי. לצערי, ההשקעה ההונית הנדרשת הייתה גדולה ביותר, כך שהעדפתי גרסה פשוטה יותר שאף היא קיבלה שבחים יוצאי דופן.

שיטת הניסוי האמפירי באמצעות השערות/אישוש והפרכה בה משתמשת הפיזיקה כבר מאות בשנים אינה מתבססת על שום חוק טבע מן הטעם הפשוט כי הפיזיקאים טוענים מאז קביעתו של ניוטון כי אין אפשרות להוכיח שום חוק טבע. אולם, עתה מוכיחה מיקסומיה כי כל ניסוי אמפירי חייב לקיים תחילה את חמשת חוקי היסוד של הטבע המוכחים ע"י מיקסומיה במאמר זה (וחוקי טבע מוכחים אחרים הנגזרים מהם). כלומר, אסור לשום ניסוי אמפירי לסתור שום חוק יסוד של הטבע, אחרת "חוקי הפיזיקה" הנגזרים מהם מופרכים בשורשם. תורת מיקסומיה מוכיחה באמצעות חמשת חוקי יסוד הטבע כי אין שום חוק פיזיקה אחד נכון, ואף לא אחד מקיים את כל חוקי יסוד הטבע.     

עתה מתבררת אמת מדעית בסיסית על ההבדל בין תורת מיקסומיה לבין הפיזיקה שבסיסה הוא הנחות, השערות, אקסיומות וכיוב'. הפיזיקאים מנפקים רק "חוקי פיזיקה" שאינם חוקי טבע וגם אינם מוכחים כאמת. פילוסופיה, מתמטיקה, לעולם לא יכולים להוכיח חוקי טבע כי הם נעשים במחשבה, ללא ווידואם במציאות הטבע. המתמטיקה והפילוסופיה אינם יכולים להוות כלי עזר לפיזיקה כל עוד הן מנותקות מחוקי הטבע. כל זה מוכח בחוק אי רציפות הטבע.

הטעות של הפיזיקאים היא אם כך, כי הם ביססו מחשבתם על הטבע הקיים ופועל עתה, במקום על חוקי יסוד הטבע הבונים את הטבע מתחילתו והלאה כפי שמוכיחה תורת מיקסומיה באמצעות המחשבה ללא שום ניסוי אמפירי .

בכך מוכיחה מיקסומיה כי טענות הפיזיקאים לפיהן אין אפשרות להוכיח שום חוק טבע, כיוון שהדבר הוא מעל ומעבר לתפיסת ויכולת האדם, שגויות בבסיסן והן אלו שמביאות עתה, בסופו של דבר, לקריסת כל חוקי הפיזיקה. גישת ההוכחות של חוקי יסוד הטבע, חזקה עשרות מונים מכל גישה ניסויית אמפירית, כיוון שהיא מוחלטת ומוכחת במחשבה ולכן, כל ניסוי אמפירי חייב להיות כפוף ראשית לכול  לחוקי יסוד הטבע.

באוקטובר 2012  פרסמתי את הספר: "תורת מיקסומיה כבסיס להפרכת תורת היחסות" המוכיח כי הטבע שונה לחלוטין מתפיסת הפיזיקאים, משום ששורש הטבע הוא מעמקי הסיבתיות הנמצא בפנימיות חלקיקי הטבע שם שולטים חוקים בלתי נראים.  חוקים פנימיים אלו מוכיחים כי הטבע הוא אורגניזם חי (כולל הדומם) ולא חסר חיים ואינטליגנציה כפי שסבורים הפיזיקאים בשטחיות.

 עתה ברור ומוכח כי מעל לכל התורות המדעיות הידועות בעולם שלנו כגון פיזיקה, אסטרונומיה, כלכלה, ביולוגיה, פסיכולוגיה ובכל התנהגות שהיא בטבע, ניצבת תורת מיקסומיה, שהינה תבנית כוללת, שלמה, ויחידה המתארת את כל התנהגות מכלול הטבע, הדומם, הצומח, החי והאדם, כאשר פעילות כל מסות הטבע מתבצעת בפנימיותם בלבד. לכן, במיקסומיה המתארת את מכלול הטבע אין שום פרדוקס או טעות. 

תורת מיקסומיה המוכיחה את חמשת חוקי יסוד הטבע עומדת לחולל בתוך זמן קצר את המהפכה המדעית הגדולה ביותר שהייתה באנושות, מהפכה שתגרום לשינויים עצומים בכל תחומי החיים:

מיקסומיה מוכיחה כי אין אפילו חוק פיזיקה אחד המקיים את חוקי היסוד של הטבע. לכן, כל חוקי הפיזיקה מופרכים בשורשם. תשתית הפיזיקה קרסה, לא בגלל שהדבר היה הכרחי, אלא, בגלל התנהגותם השטחית של הפיזיקאים במשך דורות ומאות שנים, אשר גילו מקובעות יוצאת דופן בכך שלא היו מוכנים בשום אופן לבקר ולפקח על דרך מחשבתם ושיטותיהם השגויות. אילו היו בודקים עצמם, ללא ספק היו יכולים לגלות כי ניתן לנסח ולהוכיח את חוקי יסוד הטבע המשתלשלים "מלמעלה למטה" בדרך פשוטה, ברורה, חד משמעית ודיאלקטית (צעד אחר צעד בדרך של שלבים הכרחיים).  אך, הם הלכו שולל אחרי תפיסתו השטחית של ניוטון שהקסימה אותם בפשטותה כיוון שהיתה ישירה ועבדה בשיטת ה"איך" שניוטון אהב: "זה עובד" משמע שזה נכון. אדגיש: שיטת ניוטון מתארת רק את התהליך האחרון המאובחן בשרשרת ארוכה של סיבה ותוצאה החל משורש מקור הסיבתיות המצוי בפנימיות המסה שאינה מאובחנת לעולם ע"י הפיזיקאים, ועד התהליך האחרון הנגלה והמאובחן ע"י הפיזיקאים, ללא סיבתיות, שם מתקיימים רק חוקי מתאם סטטיסטיים ללא האמת. מיקסומיה מוכיחה כי מניפות ענק לא מאובחנות עוטפות את כדה"א והן מסבירות את הכבידה.

ידיעת מקור הסיבתיות היא הגורם מספר אחת, אשר יקדם מעתה ואילך את המדע בצעדי ענק לעתיד טוב יותר.  שכן, התקשורת/קשר בין החלקיקים הפנימיים של המסות ( שם נמצא היסוד הנפשי והמחשבתי) יאפשר קשרים אנושיים טובים הרבה יותר בין יחידים לעמים בכיוון של אחדות חברתית; יגרום להאצת מהירות חלליות לכיוון מהירות האור; יעלה את תוחלת החיים פי כמה; יאפשר את ניצול משאבי האנרגיה; זאת כיוון שמיקסומיה מוכיחה כי האנרגיה היא יחידות של חלקיקים פיזיים Z0 שקילים הקטנים ביותר בטבע.  מחלקיקי אנרגיה Z0 בנויים כל המסות וחלקיקי הטבע כולם. מהם בנוי התווך מרובה הרבדים (תמ"ר) שהוא ספק האנרגיה ומצע הגא"מ של הטבע. הזנחת הפיזיקאים בעקשנות ובמקובעות את שאלת ה"למה"(?) והתמקדותם רק ב"איך", היא שגרמה לכך כי התקדמות המדע הפכה להיות מנוכרת, חסרת ערכים ומוסר, השמה דגש על השגת מטרות לטווח קצר בלבד. לכן, הפיזיקאים הם שאחראים להתדרדרות המוסרית והחברתית בעולם המערבי ועכשיו גם בשאר חלקי העולם.  

הפיזיקאים אימצו קונספציה שגויה ומוטעית אותה הנחיל להם ניוטון כי אומנם האל הוא שברא את הטבע אך, אין לעסוק בחוקי הטבע כי הם מעל הבנת האדם. כך, הוצא כל סממן של האל מהנוסחאות של הפיזיקאים כולם: בין אם הם דתיים, אתיאיסטים או אבולוציוניים. לכן, גם במישור האמוני והערכי תרמו הפיזיקאים למצב בו הערכים והמוסר באין אמונה, נעלמים ונמוגים לאט אך בהתמדה  תוך שהפיזיקאים ממשיכים להדגיש את ה"איך" הטכני.

הנוסחאות של הפיזיקאים הן מדויקות (בעלות 3- 5 פרמטרים בממוצע, ללא שום אחדות כללית), אך הן בודקות רק חוקי מתאם סטטיסטיים ללא סיבת השורש, ההיפך ממה שמיקסומיה עושה. התוצאה ברורה: הנוסחאות מדויקות, אך אין להן שום קשר למציאות הסיבתית האמיתית. לכן, אני קובע כי הפיזיקה אינה מדע מדויק אלא, להיפך, מדע לא מדויק וגם מטעה, וחסר הישגים של ממש.  

הפרכת כל חוקי הפיזיקה היא תוצאה הכרחית. חוק אי רציפות הטבע מוכיח כי המסות אינן מקיימות לא רציפות חלוקה ולא רציפות תנועה וכך מתערער בשורשו כל בסיס הפיזיקה: אין אפשרות לחלוקת מסה או חלקיק (בקיצור: חלקיק)  בדרך אינסופית לכיוון גבול ה- 0. להיפך, כל חלקיקי הטבע הם בדידים וחייבים להיות בעלי מסה פיזית והם מתקדמים רק בדרך של קפיצה קוונטית; מושג האינסוף מופרך ע"י מיקסומיה, וכך גם החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי (חדו"א) שהומצא ע"י ניוטון ולייבניץ במאה ה- 17. היות וניוטון ביסס את החוק הראשון שלו על רציפות התנועה, ברור שהחוק מופרך בשורשו ולכן אין אפשרות לריק בטבע. כפי שמיקסומיה מוכיחה מכיוון שכל חוקי ניוטון מבוססים על המסה החיצונית, לכן הם מופרכים כולם עד אחד, כיוון שיש תווך (אך הוא מרובה רבדים), ולכן אין ריק בטבע. כל תורת היחסות הפרטית של אינשטיין מופרכת כתוצאה מחוק אי הרציפות אותו מוכיחה מיקסומיה. זאת כיוון שאינשטיין ביסס את תורתו על הנחת הרציפות המופרכת. תמיכה בהפרכת תורת היחסות הפרטית ניתן למצוא בהסבר השגוי של תוצאות ניסוי מיכלסון מורלי ב- 1887. מטרתו הייתה לבדוק את מהירות התווך ביחס לכדור הארץ. אין פיזיקאי שלא האמין אז כי קיים תווך המהווה מצע חיכוך לגא"מ. היות וגם כדור הארץ וגם האור נעים לפי הנחת הפיזיקאים ביחס לתווך, היה צפוי כי הניסוי יוכיח כי מהירות האור > <  C = 300,000 ק"מ בשנייה. לכן, הייתה תדהמה כשהתברר כי מהירות האור היא בדיוק C.  המסקנה העגומה בעקבות הנחת אינשטיין כי אין תווך (מהירות האור היא C לגבי כל מערכת ייחוס) ייתרה לחלוטין את התווך כפי שהוגדר. אילו הפיזיקאים היו מבינים כי התווך מרובה הרבדים (תמ"ר) הוא התווך הנכון (כפי שמיקסומיה מוכיחה) ועוטף כל מסה כולל את כדור הארץ ונע  יחד עמה, הכל היה שונה: מהירות האור חייבת להיות C= 300,000 ק"מ לשנייה, אינשטיין לא היה ממציא את תורת היחסות! זו דוגמה קלאסית לשטחיות הפיזיקאים.

 אך יתירה מכך, חוק אי רציפות המסה מוכיח כי כל חלקיק/מסה בטבע הוא בעל מסה פיזית מוחלטת ואין אפשרות להשאיפם לאפס (0) ולהפכם לחסרי מסה הנעים במרחבי הטבע להנאתם, כמו הגא"מ ללא הזדקקות לאנרגיה. כלומר, כל מסה חייבת לשם תנועתה בחיכוך, המחייב באנרגיה ולכןיש הכרח בתווך כדי להתקדם במרחבי הטבע. הפיזיקאים לא הבינו לחלוטין כי האנרגיה היא המצרך החשוב והנדרש ביותר בטבע, כפי שמיקסומיה מוכיחה. הם מעולם לא העלו בדעתם, (טרם הטעות האבסורדית של אינשטיין שייתר את התווך) כי תווך חייב לספק לא רק מצע לגא"מ אלא, גם אנרגיה. את זאת אפשר ללמוד גם מדברי אינשטיין עצמו שתיאר את התווך בדרך נאיבית כאילו הוא חסר גמישות ובעצם אינו חלק אינטגראלי של הטבע. מיקסומיה מוכיחה לא רק שהתווך הכרחי אלא, שהוא משמש בהכרח גם כמצע וגם כספק האנרגיה של הטבע. לכן, מושג "השדה" מופרך, אין ישויות חסרות מסה בטבע, אין גלים אלקטרומגנטיים (גא"מ) שנעים ללא אנרגיה. הגא"מ מוכחים ע"י מיקסומיה כי הם רק חלקיקים ולא גלים, והם מקבלים אספקת אנרגיה מתמ"ר ע"י הכוח המגנטי. לכן אין דואליות בטבע.

עתה ברצוני להסביר בקצרה את עקרונות הוכחת חוק אי הרציפות שהוא חוק הבסיס החשוב ביותר של הטבע. אין צורך להיות פיזיקאי או מתמטיקאי כדי להבין את מה שאסביר. כל אחד יכול לתפוס מיד את טעות ניוטון ולייבניץ:

מיקסומיה מוכיחה  כי אסור בשום אופן לצאת מהטבע הקיים, אלא, לדמיין כי אנחנו רוצים עתה להקים טבע "יש מאין". כאשר מקימים את קבוצת החלקיקים  Z0 של הטבע, חייב להתקיים לכל חלקיק כי הוא יהיה > 0 אפילו במעט שבמעט, כדי שיהיה טבע. למשל: 1Z0 > 0. החלקיק הקטן ביותר אינו יכול להיות 0, כי אז לא יהיה טבע. הוא גם לא יכול להיות רציף ל 0 כי אז החלקיק  1Z0 = 0 והוא לא  יהיה קיים.

הטעות הקריטית של ניוטון ולייבניץ וכן כל מיליוני הפיזיקאים והמתמטיקאים שלא הצליחו להבין זאת, מקורה בכך כי הם יצאו מטבע קיים, לקחו מסה קיימת והחלו לפרקה במחשבתם ובדמיונם, כאשר החלוקה נמשכת אינסוף פעמים. פעולתם במחשבתם אינה מייצרת כלום במציאות הטבע. לכן, הם דברו על הנחה ולא על הוכחה. כלומר, במקום לפעול לפי התהליך האמיתי מההתחלה לסוף, הם עשו שגיאה גסה והתחילו מהסוף להתחלה. הרעיון של הקמת הטבע יש מאין הוא כי חייבים להיות אגידים הכי קטנים בטבע שהם > 0. אני מדגיש כי אין זה אומר שאין אפשרות לחלק את אגידי  Z0  הלאה לכיוון 0 . זה אומר כי בזמן הקמת הטבע כל אגידי Z0  > 0. אך, גם אם מישהו ימשיך תמיד לחלק את אגידי Z0 , ברגע ספציפי שאנחנו בודקים את מצב הטבע, תמיד יתקיים כי כל אגידי Z0  > 0 ואין רציפות. טעות ניוטון, לייבניץ והשאר מוכיחה כי לא הלכו עם האמת המדעית עד הסוף.   סוף הסבר.

למרות האמור לעיל, מיקסומיה מוכיחה כי את אגידי Z0J   הקטנים בטבע אין שום אפשרות לחלק, וזאת על פי הוכחת חוקי היסוד של הטבע. הסיבה היא שהם חסומים משום ששינוי בהם ישנה את ה – DNA של הטבע.

חוק אי רציפות התנועה בטבע דומה בעקרונותיו לנ"ל. היפרדות ממקום קודם אינה מאפשרת רציפות, אלא, רק קפיצה קוונטית באפס זמן!  טעות ניוטון ולייבניץ מקורה כי ניתחו את התנועה מהסוף להתחלה במחשבתם ללא קשר למציאות בה תנועת מכונית/מסה יוצאת מהתחלה והלאה כנ"ל. הוכחה פורמאלית באתר Mixumya.net.

הפרכת הנחת הרציפות בטבע  לא רק שפירושה תהליך קריסת חוקי הפיזיקה, אלא, שהיא אף איפשרה לי לגלות, לנסח ולהוכיח את חמשת חוקי יסוד הטבע של תורת מיקסומיה בדרך של שלבים דיאלקטיים הכרחיים צעד אחרי צעד, אותם אציג עתה בקצרה (פירוט באתר Mixumya.net ) : 

חוק ראשון: חוק קיום הטבע (באמצעות תמ"ר): ראשיתו הוכחת אי הרציפות בטבע, שמסקנתו ההכרחית כי כל תנועה מחייבת חיכוך ומחייבת אנרגיה. (בניגוד להנחת הרציפות). חוק זה מוכיח כי קיימת ישות על שתיקרא:  האינטליגנציה המנהלת העליונה של הטבע (האמנ"ה), אשר היא הקימה את הטבע, שכן, כדי להקים את הטבע יש הכרח להכין מראש מאגר אנרגיה B0 כדי לגרום לתנועה הראשונה בטבע. מיקסומיה מוכיחה כי כל תהליכי התכנון חייבים להיות מוכנים מראש, כולל הטענת האנרגיה באגידי Z0 המכסים ומתפשטים בכל הטבע מיד עם הקמתו. מיקסומיה מוכיחה כי מהירות החשיבה והביצוע של האמנ"ה לפי חוק רביעי: חוק הגא"מ, היא פי מאות אלפים ויותר מיכולת האמ"נ של האדם, כדי שתוכל לנהל את הגא"מ (מהירותם במרב היא 300,000 ק"מ לשנייה) שהם קוד (שפת) הטבע, ביחס לקוד האדם האיטי. האמנ"ה בהקימה את הטבע צפתה כי מיידית מאגר האנרגיה ינוצל כולו. לכן, הייתה חייבת להכין מראש תוכנית המשכית לקיום הטבע, אחרת הטבע היה מתפרק מיד בגלל מחסור באנרגיה. זהו החוק השני:

 חוק שני: חוק שלוש הפעימות למיקסום אנרגיה. חוק זה יוצר את עצמאות חלקיקי הטבע. מיקסומיה מוכיחה כי  בפנימיות כל מסה/חלקיק (להלן גם: אגיד) הקימה האמנ"ה "אינטליגנציה מנהלת" (אמ"נ) (גם בדומם) בעלת יסוד נפשי ומחשבתי (כמו בתאי האדם) שמטרתה מיקסום אנרגיית הטבע למען רווחת ישויות הטבע כולל הדומם והאדם. האמנ"ה עצמה אינה מתערבת בהחלטות אגידי הטבע כולל האדם שהוא אגיד רגיל אך בעל אמ"נ גבוהה במיוחד. הדרך למיקסום האנרגיה מוטל על כתפי אגידי הטבע בדרך של שיטת שלוש הפעימות החייבת להיות מופעלת באמצעות 2  מניפות/ זרועות העוטפות כל אגיד בטבע. הראיה לכך היא המשך קיום הטבע!  קיומם של כל אגידי הטבע מחייב השגת אנרגיה אחרת הם יימוגו ויתפרקו. שיטת שלוש הפעימות גורמת לכך, כי כל אגיד יפעל למיקסום האנרגיה שלו.  מכאן: מטרת הקמת הטבע היא מיקסום האנרגיה של כל מסות וחלקיקי הטבע למען רווחתם המיטבית. כדי להניע את אגידי הטבע למען השגת רווחתם בדרך עצמאית, תכננה ויצרה האמנ"ה מראש את האמ"נ שמקום מושבה הוא בפנימיות כל אגיד בטבע, והיא בעלת רצון/אינטרס להנאה. כלומר כל אגיד בטבע מטרתו והאינטרס היחיד שלו הוא הנאה. כך פועל גם האגיד הקטן ביותר בטבע, האטום, האלקטרון והפרוטון, תאי האדם, כל החי והצומח וגם האדם, כדור הארץ וכל מסות הכוכבים. אולם, יש להבין, כי ככל שהאגיד מפותח יותר, יש לו דרגות חופש גדולות יותר להגיע להנאה/רווחה גדולים יותר.

את פנימיות אגידי הטבע לא יכולים הפיזיקאים לאבחן, וזו בעייתם  הגדולה ביותר. הם כאמור יכולים לאבחן רק את התהליך האחרון בשרשרת, בגלל שהם החליטו החלטה בעייתית ביותר לעסוק רק באיך במקום בלמה, כי זה היה להם יותר קל ואטרקטיבי להגיע לתוצאות מהירות. החוק השני של מיקסומיה (מיקסום האנרגיה) הוא לפיכך החוק החשוב ביותר בטבע, והוא חוק דיאלקטי והכרחי שמיקסומיה מוכיחה אותו, לא משערת, לא מניחה, לא מתפלספת, לא יוצרת אקסיומות, ולא בונה בשביל כך כל מיני סוגי מתמטיקה מסובכים הנוגדים את חוקי הטבע. מיקסומיה מוכיחה אם כך בדרך דיאלקטית כי חייבת להיות האמנ"ה, כי היא הייתה צריכה לתכנן מראש הבאת אנרגיה ראשונית (מאגר אנרגיה B0 ), את הקצאת האנרגיה לכל אגידי Z0 שמספרם "כחול על שפת הים" ואת עצמאות אגידי הטבע להשגת ומיקסום אנרגיה. אסור לאמנ"ה לעשות אפילו את הטעות הקטנה ביותר, שכן, הקצאה לא מדויקת של אנרגיה או אי השגת אנרגיה, מיד מפרקת את הטבע: אגידי Z0 הקטנים ביותר בטבע, הם ורק הם בסיס האנרגיה של כל הטבע והם הנושאים את כל הטבע ומהם מורכבים ובנויים כל אגידי ומסות הטבע. לכן, אם הם לא מקבלים את האנרגיה שלהם, הטבע מיד מתפרק. העובדה כי הוא קיים ופועל מוכיחה כי האמנ"ה מבצעת את תפקידה. ברור לכן, כי האמנ"ה הייתה חייבת לתכנן מראש את כל הטבע, לבצע זאת, לפקח וכיוב'. לכן, אין שום אפשרות לאקראיות ולאבולוציוניות שאמורה לקום אחרי שהטבע הוקם. מכאן שאותה אבולוציה תוכננה מראש והיא פרט ידוע וברור כחלק מתכנון הטבע. אסביר בקצרה כיצד מתבצעת  תקשורת ליצירת הנאה.

חוק שלישי: חוק הרווחה המיטבית בטבע (חוק המשיכה והדחייה): הנאה היא האינטרס של כל אגידי הטבע. (פירוט באתר שלי  Mixumya.net ).  את ההנאה/מניעת סבל, יצרה האמנ"ה באגידים באמצעות כוחות משיכה/ דחייה ושילוב הגא"מ. הפיזיקאים מכירים היטב את החלק המאובחן של כוחות המשיכה (+- ) (נקבי זכרי) שהם כוחות בסיסיים בטבע, והם כוחות משוקללים, יוצרי ההנאה. ככול שההנאה חזקה יותר, המשיכה חזקה יותר. כוחות (- -), ( + +)  הם כוחות דחייה היוצרים סבל (משוקלל ולכן קיימת אפשרות בתוכם גם למשיכה) ולכן האגידים נמנעים מהם.  היות והמטרה של האגיד היא השגת הנאה מיטבית (שהיא מרכיב סובייקטיבי), כול אגיד A יימשך לאגיד שיפיק ממנו מקסימום רווחה. לכן, חייב להיות אינטרס משותף בין אגיד A  לבין אגיד B (משיכה או דחייה).

בדרך זו תכננה האמנ"ה את הקמת הטבע בפועל, רק מתוך אינטרס הדדי. כך, לאחר שהטבע הוקם ביצירת אגידי האנרגיה Z0 , הם יצרו מגע הדדי ביניהם מתוך מטרה של מיקסום אנרגיה ורווחה, כך, לאט ובשלבים, הוקמו אגידי מסה גדולים, ובדרך זו יכלו כולם יחדיו ליצור אנרגיה ורווחה גבוהים יותר. כלומר, בניגוד למה שחושבים הפיזיקאים והיום חלק גדול מהאנושות שהושפעה מהם, כי לא קיימת אמנ"ה, כי הכל מקרי ולא מתוכנן, כי קיימת "אנטרופיה" הגורמת לחוסר סדר והרס הטבע, הכל שגוי ומוטעה. מטרת האמנ"ה היא הפוכה: לגרום לכך כי אגידי הטבע ימקסמו את רווחתם והאנרגיה שלהם בדרך עצמאית. לכן, המטרה היא כי אגידי הטבע כולל האדם ילמדו את הדרכים היעילות ביותר להעלות יכולתם כדי שיוכלו לנצל את הטבע בדרך טובה יותר. את זה יש ללמוד, ולכן זוהי מטרת הטבע/האמנ"ה. את כל אלו מוכיחה מיקסומיה.

חוק רביעי : חוק הגא"מ מוכיח כי בניגוד למה שחושבים הפיזיקאים, הגא"מ הם המשנעים את אגידי הטבע, והגא"מ והמכניים הם זהים, ומקיימים שניהם את חוק חיבור המהירויות, ההיפך ממה שאינשטיין טען וגרם לכל הפיזיקאים להאמין בו בטעות.

חוק חמישי: חוק תורת מיקסומיה המאפשר את בניית כל התנהגות בטבע באמצעות ארבעת חוקי היסוד הנוספים.

חוקי ההסתברות בקוונטים הם מופרכים: כאשר שני אגידים A, B מקיימים מגע ביניהם, הוא יכול להיות פיזי מלא ועמוק (כמו בין גבר ואישה), אך תחילתו במגע של "התרשמות" מרחוק באמצעות גא"מ וכוחות מגנטיים. לכן, בעוד אגידים A ו B יוצרים מגע ביניהם ( + -) הם מחליפים אנרגיות לפי שיטת שלוש הפעימות למיקסום אנרגיה (רווחה). במקביל, אגידA  מכוון עצמו לכיוון קפיצה קוונטית נוספת, והוא יוצר קשר אנרגטי באמצעות גא"מ עם מספר אגידים "נבחרים" ואז מתקיימת החלטה אנרגטית של הנאה, ואגידים A ו D מבצעים קפיצה קוונטית הדדית להחלפת אנרגיות ביניהם. כלומר, הפיזיקאים של הקוונטים הבטוחים בעצמם, מאבחנים מציאות חלקית בלבד, ולכן מסיקים מסקנות מוטעות על חוקי הסתברות. דרך מיקסום האנרגיה/רווחה נעלם ולא ידוע לפיזיקאים.

הסבר קצר על זמן הקפיצה הקוונטית: אפס זמן. היות ומקום מושבה של האמנ"ה הוא "הלא ידוע" ומהירותה גבוהה פי מאות אלפים ויותר לעומת האדם, באותו מרווח זמן בו הפיזיקאים בטוחים כי הזמן לא זז, מתרחשות פעילויות קוונטיות שהאדם לא מודע להן במהירות עצומה, בתוך זמן אפס ברזולוציה עדינה.  הזמן במונחי האדם קיים, אך מוסתר.

סיכום תקציר: כפי שאתם קוראים ולבטח משתוממים, ממול עיניכם קיימת מציאות מהפנטת ומאתגרת אשר הפיזיקאים המקובעים ב"איך" במקום ב"למה" לעולם לא יאבחנו אותה. אני מזמין אתכם הקוראים להגיב, כולל כניסה לאתר שלי Mixumya.net שם תוכלו לקרוא את המאמר המלא והמפורט ואף לא אחד מכם יהא אדיש אליו. ברור לכולנו כי כאן מדובר בפריצת דרך מהפכנית, שתקדם את המדע בקצב מהיר ומסחרר ואף ייכנסו שוב ערכי אמת לאנושות הטכנית. 

הוכחת חוק אי הרציפות של כל אגידי הטבע (חוק סופיות החלוקה של אגידי הטבע).

משפט 1 א.כאשר טרם נוצר הטבע, כלומר קיים רק מקום ה"לא ידוע", ועכשיו אמור לקום הטבע (בדרך אקראית או מתוכננת), חייבים אגידי Z0J   (K.....3,J =1,2)   ( בקיצור:Z0)  המקימים את הטבע (שהם אגידי יסוד הטבע שנקרא להם "אגידים נדרשים") להיות תמיד > 0  . לכן גם, כל אגיד נוסף המתווסף לטבע באיזשהו שלב, תמיד יהא שייך לקבוצת  Z0

הסבר:   אם אגידי Z0 הבונים את הטבע >0, אזי פירוש הדבר בפועל כי לא קיימת רציפות בטבע. אין זה מעניין אם ניתן לחלק אח"כ את האגידים, שכן במצב נתון זה אלו הם האגידים הנדרשים להקמת הטבע. לכן, הוכח כי במצב נתון זה הטבע אינו רציף, כיוון שקיימים האגידים הקטנים ביותר בטבע והם אגידים בדידים > 0.

הוכחה 1 א. כאשר מוקם הטבע, אין אפשרות כי אגידי Z0 = 0 כי אז הטבע לא קיים. גם אין אפשרות כי תהא צמיחה/הקמה בדרך רציפה של אגידי Z0 סביב  גודל  0  שלהם,  מה"לא ידוע" לתוך מרחב הטבע, כיוון שאין אפשרות של התנתקות מה"לא ידוע" של שום אגיד Z0, אלא אם הוא > 0, ואז פירושו כי אין רציפות, כי הוא תופס מרחב בבת אחת והוא גודל בדיד. ה"לא ידוע" ימשיך כך לנצח.  לכן, אם אמור לקום הטבע תמיד חייב להתקיים מצב כי בפתאומיות, באפס זמן  0 =,  כל אחד מאגידי Z0J   בנפרד חייב לצוץ כך שמתקיים לכל אגידי  Z0J   > 0  לגבי  (K.....3,J =1,2) , וכל אחד מהם מעצם היותו במרחב הטבע הוא בעל מסה פיזית ותופס מקום במרחב והוא אגיד בדיד עם מסה פיזית >0, ולכן אין רציפות. כן חייב להתקיים מצב בו מסביב לכל אגיד מאגידי  Z0 קיים מקום ה"לא ידוע" כי אם לא כך, אין התנתקות מוחלטת מה"לא ידוע".  פירוש הדבר הוא כי במצב זה וכן בהמשך הזמן תמיד מתקיים כי כל אגידי הטבע בפועל, כל אחד בנפרד תמיד > 0 והוא בעל מסה פיזית, גודל מוחלט וסופי ואינו ממשיך להתחלק כיוון שזהו מצבו .  לכן, אגידי Z0  הם הקטנים בטבע וכולם > 0 וקיימת סופיות החלוקה של אגידי הטבע.    מש"ל.

משפט 1 ב.  אם פעם אחת הוכח כי הטבע אינו רציף, אלא, בנוי מאגידים בדידים, כך שקיימת תמיד קבוצת Z0 שהיא מהווה את קבוצת האגידים הקטנים ביותר בטבע, אזי לעולם הטבע לא יכול להיות רציף.

הוכחה 1 ב.  לפי משפט 1 א.  הוכח כי כאשר הוקם הטבע הוא חייב היה לקיים מצב בו כל אגידי הטבע מקבוצת Z0 הם האגידים הקטנים ביותר בטבע, כלומר הטבע מורכב מאגידים בדידים ולכן לא קיימת רציפות בטבע. מכאן שאם מישהו ימשיך לחלק את אגידי הטבע ככל שירצה, הרי מעצם החלוקה, תמיד ימשיך הטבע להיות מורכב מאגידים בדידים ולכן אינו מקיים רציפות. כלומר, בכל רגע בו יבדוק אדם אם קיימת רציפות בטבע הוא ייווכח כי הטבע אינו רציף.  מש"ל.

טעות הפיזיקאים היא חוסר מודעותם לאגידי Z0.

הפיזיקאים (וגם המתמטיקאים והפילוסופים) פועלים מתוך מציאות הטבע הקיים. התייחסותם לחלוקת אגידי הטבע לא נבנתה אם כך מהתחלת הקמת הטבע. אילו היו פועלים על פי תהליכי הקמת הטבע הפיזיקאים היו מודעים לכך כי בטבע הקיים בו הם נמצאים קיימת קבוצת אגידי Z0  שהם הקטנים ביותר בטבע. כלומר, המסות של הטבע אינן רציפות בפועל, כפי שהוכחתי לעיל, וקיימת סופיות חלוקת האגידים בפועל עד הגודל של אגידי  Z0. הפיזיקאים  התעלמו ממצב הטבע בפועל וכך גרמה מחשבתם לטעותם הקריטית שהביאה לכך כי הניחו כי קיימת רציפות בחלוקת כל אגיד בטבע עד לאינסוף, דבר שמוכח כמופרך על פי שני המשפטים להלן.         

משפט 1 ג. חלוקת אגיד D0 במחשבה  עד לגבול (אסימפטוטה) של 0,  אינה הוכחה לרציפות חלוקת אגידי הטבע.

הוכחה 1 ג. חלוקתאגיד   D0 במחשבת האדם שנעשית הלוך וחזור לכיוון גבול (אסימפטוטה) של 0 , פירושה כי קיימת הנחה כי הטבע הוא רציף כך, שניתן להמשיך ולחלק את אגידי הטבע ולהשאיף את גודלם לגבול  (אסימפטוטה ) של 0 .  אולם פעולה זו נעשית במחשבת האדם בלבד ואינה מייצרת כלום במציאות הטבע הממשי. המחשבה אינה מאומתת עם מציאות הטבע לעולם, ולכן אינה מהווה הוכחה לרציפות אגידי הטבע בפועל, כיוון שאינה נעשית במציאות.  בתרשים המצ"ב מודגם מצב בו אגיד מחולק כך שכאשר הוא מגיע לגודל המינימאלי הנדרש היתה חובה להפסיק לחלקו.

 

 אולם, מכיוון שהדבר נעשה רק במחשבתו של האדם מהסוף (הטבע הקיים) להתחלה (רגע הקמת הטבע), במקום מההתחלה לסוף, האדם אינו מודע כי הגיע בחלוקתו במחשבתו, לאגיד הנדרש הקטן ביותר בטבע Z0 כפי שהוכח לעיל. לכן הוא ממשיך לחלק  אותו הלאה במחשבתו, ללא שום קשר למציאות האמיתית של הטבע. האדם ממשיך לחלק את האגיד Z0 הקטן ביותר בטבע רק במחשבתו, ללא שהוא יוצר משהו מעשי בטבע. לכן, החלוקה הזו סותרת את מציאות הטבע הממשי, היות האדם ביצע הפרדה בין מחשבתו לבין מציאות הטבע.  מש"ל.

משפט 1 ד.  אם יש  בידי האדם כלים מעשיים לחלק את אגידי הטבע הלוך וחזור  במציאות, עד לגבול (אסימפטוטה) של  0 אין הדבר מהווה הוכחה לקיום רציפות.

הוכחה 1 ד.  גם כשיש בידי האדם כלים מעשיים  לחלוקת אגידי הטבע, לאיזה גודל שירצה,זוהי רק שאיפה אסימפטוטית לגבול של  0.  אך, הדבר אינו  מוכיח רציפות מלאה כי לעולם אין אפשרות להגיע ל-0 כמוכח לעיל הוכחה 1 ג.  שכן ב-0  לא קיים הטבע .  מש"ל. 

 

אולם, למרות האמור לעיל, למרות שהדבר אינו חלק מההוכחות לעיל,  אוכיח בהמשך, למטרה אחרת, כי את אגידי  Z0J   הקטנים ביותר בטבע אין שום אפשרות לחלק, וזאת על פי הוכחת חוקי היסוד של הטבע.

 הטעות הקריטית של הפיזיקאים שהאמינו כי קיימת רציפות חלוקת אגיד בטבע כך שניתן לחלק ולחזור ולחלק כל מסה לכיוון אינסוף פעמים. כלומר, שהגבול של החלוקה הוא בעצם אפס (0). מקורה של הטעות שלהם היא בכך שהם התחילו מהסוף במקום  מההתחלה, ועשו זאת במחשבתם בלבד מבלי להשוות זאת למציאות הטבע שהוקם מהלא ידוע, שמכך התעלמו.

בנוסף, יש להבין כי הפיזיקאים והמתמטיקאים עצמם מבינים היטב כי אין אפשרות כי גודל האגיד יוכל להגיע לאפס, אלא, רק לשאוף לאפס, כהגדרתם. לכן, לבוא ולומר כי פירוש הדבר ברמה התיאורטית הוא כי בעצם ניתן להקטין כל אגיד עד לכל גודל רצוי הקרוב לאפס ולהסיק כי בגדלים קטנטנים בעצם מדובר באפס, זה ל"החליק פינות" דבר שאינו ראוי במדע. ההבדל בין לא ידוע לבין משהו שאפילו הוא קטן ביותר, הוא עצום. אסור היה למתמטיקאים ולפיזיקאים לטעות טעות כזו המוכיחה כי לא הלכו עם האמת המדעית עד הסוף.

כבר עתה אני יכול לקבוע כמה דברים לגבי הבעיות הקשות שגרמה הטעות הזו בפיזיקה.  המשמעות כי קיימת בטבע סופיות חלוקה של אגידי הטבע היא עצומה. קיום סופיות לחלוקת אגידי הטבע מוכיחה כי כל ישויות הטבע, מעצם קיומן במרחב הטבע, חייבות להיות בעלי מסה פיזית מוכחת. לכן, כל אגיד בטבע חייב (אם קיומו מוכח בטבע, גם אם אינו מאובחן בניסויים האמפיריים של הפיזיקאים), להיות מוכר ע"י הפיזיקאים. כך היה צריך להיות גם ללא הוכחות מיקסומיה. כמובן שלא כך המצב היום, שכן הפיזיקאים מוכנים להכיר  באגידים רק באם "הוכח" או אושש  קיומם בניסוי אמפירי. ברור לכן שהפיזיקאים הגבילו את עצמם מראש בדרך זו הסותרת כל היגיון מדעי.

עתה אמשיך הלאה להוכחה שנייה שהיא  חוק אי רציפות התנועה  בטבע ואדון במשמעות אי הרציפות בטבע בכלל.

א.       הוכחת חוק אי הרציפות של כל תנועת אגיד בטבע ( מהקטן ביותר Z0J  ועד מסות הכוכבים).

משפט 2. תנועה של כל אגיד בטבע מתקיימת רק כאשר קיימת "קפיצה קוונטית".

   הוכחה 2.  אם אגיד A נמצא בנקודה שהיא מקום שיוגדר אפס (0) , הרי אין כל אפשרות לתנועה שלו כל עוד אינו מתנתק מהאפס ( 0) לחלוטין. כדי שתתבצע תנועה של אגיד A , אפילו הקטנה ביותר שמישהו יכול לחשוב עליה, האגיד חייב להתנתק כולו מהאפס מכל סביבותיו. לכן, על מנת שתתבצע תנועה חייב להתקיים שגודל התנועה  0 > 0, כאשר  0 הוא גודל התנועה. אבל, מכיוון שלא מתקיימת רציפות תנועה שכן, אז אגיד A צמוד לאפס ולא מתנתק ממנו לעולם, השינוי הזה חייב להתבצע רק בדרך של "קפיצה קוונטית" כלומר ללא זמן.  ז"א, שזמן הקפיצה הוא  0  =  .

  מכיוון שבפועל חולף זמן T תוך תנועה של אגיד A, בעוד כל קפיצה נעשית באפס זמן 0 =, חייב להתקיים בהכרח המצב הבא בו כל אגידי הטבע AI  כאשר N... 1,2,3 I=    מתנהגים כך באופן החוזר על עצמו בקביעות :

השהייה לזמן כלשהו  0< , קפיצה קוונטית ללא זמן , וחוזר חלילה. מש"ל.
(C) כל הזכויות המלאות למאמר זה וחלקיו שמורים ליוסף זמירי.

* יוסף זמירי- כלכלן, מדען  ומרצה בכיר לכלכלה. שימש ככלכלן הראשי של קונצרן אוסם. יועץ כלכלי בכיר בחברת קוקה קולה. בעליה של חברת מיקסומיה. מחברו של  הספר"תורת מיקסומיה כבסיס להפרכת תורת היחסות הפרטית". נשוי לאיילה אב לשלושה, מתגורר במודיעין.

 



  כתובת אתר:
 mixumya.net  . 
logo בניית אתרים