פרוזה פיוטית:
על ההחמצה / הדר גלרון
איך החמצנו הזדמנות
לחירות ?
איך פספסנו שיעור
בערבות
הדדית
מוסרית
יהודית
איך השארנו את אחיותינו ואחינו
בסיוט?
שלא ברא השטן
ונגמר להם הזמן ,
כבר מזמן ...
איך החמצנו הזדמנות
לחירות?
תמורת חירטוט
של אנשים מנותקים
שלא לוקחים אחריות
איך הקרבנו מצוות פדיון שבויים,
על מזבח הספק,
אנחנו לא שפויים ...
ניסינו להאמין לתסריטים
על 'ניצחון מוחלט'
וחילוץ החטופים כולם
קיבינימט !
מי נתן לכם מנדט
לשחק לנו בלב
כשאת הראש שלכם, למדתם לסובב
ולהסיט מהכאב...
והחמלה? וואללה.
יצאה לפגרה
ממילא אין אותה,
היא סתם מפריעה
לתחת
להישאר על הכסא ככה בנחת
ומה נאמר לילדים ?
מה נספר ?
הם מבינים עד ליל הסדר
שכלום כבר לא בסדר
ואין 4 קושיות. יש 400!
לפחות
ועוד 133. חטופים וחטופות
ופליטים מצפון ומדרום
שאין להם מקום
בליל הסדר
אבל אנחנו כמו עדר
או אולי כמו רובוט
ממשיכים לנקות
וגם לקנות
מצרכים לחג, במחירים מופקעים
שרק עולים ועולים
כשסולם הערכים
בירידה תלולה..
נו, מה נשתנה ?
אף לא מאומה !
אז נשים
ת'פירורים
בפינות
ונחליף גם מתכונים
"יש לחמניות !
בחיי! לחמניה כשרה לפסח
עקפנו ת'מצות! "
שמחה רבה. שים חרא בה
אביב הגיע פסח הבא !
אבל 133
עוד מחכים לגאולה במנהרה חשוכה !
ושר אחד דורש לשלוח יין ומצה
למצות את הטמטום
כי לטמטום אין תרופה.
וגם לחטופים
אין תרופות
אז מה יועילו להם יין ומצות ??
האדישות
היא מחלה ממארת
צאו כבר מהסרט
יציאת מצרים כבר היתה
אנו זקוקים כיום
ליציאה אחרת.
כי אנחנו לא
"כפסע מנצחון!"
אלא עמוק בתוך אסון .
מהשביעי לעשירי
הכל כל כך שברירי
פה
בואו נודה
200 ימים,
זה מספיק זמן להבין
אז בואו נודה !
ונתחיל כאן לשקם
רק כשנודה
אולי נצליח לתקן
את מה שעוד אפשר
ולהציל
את מי שעוד נשאר...
כי יאללה מאוחר!
בואו נתאחד
שמאל מרכז ימין
כי אפשר עוד להאמין
בנצחון אחד קטן:
להחזיר ת'חטופים לכאן!
עכשיו! עכשיו !
אך שווא ??
....עכשיו...!!!!
