כמה שעות לשים בתיק עם רונית עלון/ראובן שבת
האמנית והיוצרת , רונית עלון, השיקה לאחרונה בתאטרון ירושלים תערוכה חדשה ,מיוחדת במינה.
תערוכה המבטאת , ככל הנראה, שילוב מקורי, יצירתי ומיוחד באמצעות חומר קשיח ויציב כמו בטון את הדואליות שבחיינו וקיומנו: הנוקשות והרכות, החספוס והדיוק, המוצקות והפגיעות; תכונות הקיימות גם ב"תיקים" השונים אשר אנו נושאים עימנו במהלך חיינו.
ספרי מעט על עצמך ומדוע בעצם בחרת באמנות ככלי ביטוי?
שמי רונית עלון, נשואה לצדוק ואמא לשלוש בנות מקסימות, וסבתא לשני נכדים תאומים מתוקים. במקצועי אני מרצה למתמטיקה, בעלת תואר שני בתחום.
קשה לי להסביר בדיוק מדוע בחרתי באמנות ככלי ביטוי, מכיוון שהאהבה לאמנות וליצירה הייתה קיימת בי תמיד.
מגיל צעיר, עסקתי בתחומי אומנות ויצירה שונים כמו- רקמה, סריגה, מקרמה ,ציור ועוד.
למעשה, במשך כל חיי עסקתי באומנות בצורה כזו או אחרת, והיא ליוותה אותי בצורות ובדרכים שונות בכל התחנות החשובות של חיי.
מה מייחד את התערוכה הזאת?
קודם כל, זו התערוכה הפומבית הראשונה שלי ועל כן היא מאוד מרגשת.
התערוכה מאגדת בתוכה מעל 30 תיקים העשויים מבטון, שאת הראשון מביניהם הכנתי לפני כשנתיים. אפשר לראות בתערוכה מעין מסע, כשלכל תיק יש את הסיפור שלו, קצת כמו התיקים שאנחנו רוכשים במהלך חיינו.
התערוכה מציגה תיקים שונים ומאוד מעניין לראות שאנשים שונים מתחברים לתיקים שונים. למה איש זה או אישה זו נקשרים לתיק מסוים זה ולא אחר? אפשר להניח שיש קשר לזיכרונותיהם.
'תיק' הוא מונח חומרי מעיקרו. אבל הוא מלווה אותנו מילדות ומצוי בקרבנו בחזקתנו עד בגרות. בכל מיני מסלולי חיים. האם התערוכה שלך מפקיעה את המונח/ אפשרות זו גם לכיוונים נוספים ומדוע חשוב לדעתך להביע זאת דרך אמנות?
"תיק" הוא אכן מונח חומרי מעיקרו, אך הוא קיים גם בצירופים שונים כגון תיק אישי, תיק רפואי, תיק בממשלה ואפילו כסלנג "איזה תיק זה". את כל אלו, התערוכה מניחה בין השורות ובין התיקים, וכך כל מבקר מגיע עם התיק שלו. עם מטען של כל האסוציאציות והמשמעויות של התיקים בחייו, ובוחר מה להכניס לתוך אותו התיק האישי שלו.
במהלך העבודה, התערבבו אצלי הנושאים השונים הגלומים במונח "תיק": הגדרתו המילונית ככלי אחסון; חשיבותם של התיקים כמייצגים של מעמד, השתייכות חברתית ואמירה אופנתית; וכן במשמעות מושאלת למשא הנפשי והרגשי המכיל את חוויותינו וזיכרונותינו במהלך חיינו.
ספרי קצת על העבודה בבטון; מה מיוחד בה?
הבטון מייצג עבורי מוצקות, חוזק, יציבות, וזאת בניגוד לחיים השבריריים ובני החלוף. העבודה בבטון מתחלקת לשניים: שלב ההכנה הוא גמיש ונעתר; בשלב הבא הוא מתקשח ומסמל מוצקות ויציבות. המתח בין שני קצוות אלו מעורר חוויות ומניע ליצירה.
למה בחרת ליצור מהבטון תיקים?
לא רק תיקים אני יוצרת מבטון. אבל, נושא התיקים תמיד העסיק אותי. בצעירותי לא קניתי תיקים, והייתי מכינה אותם בעצמי בהתאם לטעם ולאסתטיקה שלי ובהתאם לצרכים הפונקציונליים שלי. את התיק הראשון מהבטון יצרתי מתוך דחף פנימי. עכשיו אני יוצרת דימויים של תיקים מבטון, גם מתוך חשק לקבע ולהנציח היום את חוויות ילדותי שהביאו אותי אז ליצור לעצמי תיקים. ביומיום אנו חושבים על התיק שלנו ועל תכולתו כדברים נפרדים. ואילו מיצירת התיקים מבטון אנו רואים כי התיקים ותכולתם – חד הם.
ספרי קצת על שם התערוכה; יש לתיקים עצמם שמות כמו: 'ענתיק', 'תיקתק', 'תיק בלי שר', 'ארטתיק', בותיק', עוטפן', 'התיק של שירה', 'ממתיק', ועוד. האם יש לכך משמעות?
את שם התערוכה – 'תיק השעה' בחרתי כי תיקים מלווים אותנו במהלך חיינו ומשתנים מעת לעת ויש למונח זה משמעות תקופתית, אישית, חברתית ופוליטית.
וכך גם בשמות של התיקים ניסיתי לערב משמעויות שונות; חלק ניכר מהשמות הם שמות נרדפים למילה 'תיק', ובחלק יש מעין היתול המחייב התבוננות, שנועד גם לעורר בחינה של הדואליות שבבטון; ניסיתי לעשות זאת לא רק בבחירת השמות אלא גם בבחירת הידיות העשויות מבד ומאביזרים שבריריים אחרים העומדים בניגוד מוחלט לחוזקו של התיק העשוי מבטון.
