שיר:

טַלִּית מְיֻתֶּמֶת/ יעקב ברזילי 

ציור: נורית צדרבוים יעקבס

עֶרֶב צֵאת הָרַכָּבוֹת

צֻוֵּינוּ לֶאֱרֹז

סָבִי אָרַז אֶת הַטַּלִּית

אֶת הַתְּפִלִּין

וְסֵפֶר תְּפִלּוֹת בְּיָדָיו

הַטַּלִּית הָיְתָה תַּכְלִית חַיָּיו

כַּאֲשֶׁר קֹר אֵימִים הִתְגַּנֵּב לְעַצְמוֹתָיו

בְּלֵילוֹת בֶּרְגֶן בֶּלְזְן

הִתְכַּסָּה בַּטַּלִּית

וּכְשֶׁמְּפַקֵּד הַמַּחֲנֶה נִתְקַף שִׁעֲמוּם

הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בִּצְלִיפַת יְהוּדִים

סָבִי אָז הִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ

שַׁכְפָּ"ץ לְגוּפוֹ

מִשֶּׁכָּלוּ כֹּחוֹתָיו

נִנְעֲלוּ שְׁעָרָיו       

נוֹתַרְנוּ קֹמֶץ

לִוִּינוּ אוֹתוֹ כִּבְרַת דֶּרֶךְ

בֵּין הַמְּלַוִּים הָיְתָה גַּם

טַלִּיתוֹ הַמְיֻתֶּמֶת