שיר:
'יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם' רוֹבֶּרט לוּאִיס סטִיבֶנסוֹן אַלמוּט קֶרטִינג מאנגלית יעקב שקד
חֲמִישָׁה עָשָׂר אִישׁ עַל תֵּיבָה שֶׁל אִישׁ מֵת.
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
שׁתֵה, שִׁילחָם שֵׁד אֶל עוֹלַם הָאֱמֶת.
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
פִּגיוֹן הַבּוֹסְן נִיקֵב חוֹבֵל קֶרֶב,
בְּמוֹחַ הַבּוֹסְן חַרבּוֹ שֶׁל דָּג חֶרֶב,
הַקוּקִי נִטבַּח בְּחֶנֶק עם עֶרֶב,
בְּעֶשֶׂר אֶצבְּעוֹת חֲבֵרִים חֲבִיבִים.
וְשָׁם הֵם שׁוֹכבִים, הַמֵּתִים הַטּוֹבִים,
כּמוֹ בְּשַׁחַר יוֹם בְּמַרזֵחַ סוֹבאִים.
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
חֲמִישָׁה עָשָׂר אִישׁ מִמַּצֶּבֶת הַצֶּוֶת,
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
הַמֵּת, הַמּקוּלָל, הַשׁוֹתקִים בְּעַצֶּבֶת.
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
הַסקִיפֶּר רֹאשׁוֹ בִּשׁלוּלִית שֶׁל דָּם,
מִגַּרזֶן הַשּׁוּליָה, שֶׁאֶת לֶחיוֹ גָּדַם,
כִּי נִדקַר עַל יְדֵי אַרבָּעָה עַד נָדַם.
וְשָׁם הֵם שָׁכבוּ, וַעֲנָנוֹת גּבוֹהוֹת,
הִטִּיפוּ אֶל תּוֹך עֵינֵיהֶם הַבּוֹהוֹת,
בִּשׁקִיעָה דּלוּחָה, בִּזרִיחַת בַּלָּהוֹת.
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
חֲמִישָׁה-עָשָׂר אִישׁ, כּוּלָם עַזֵּי מֵצַח.
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
עֲשָׂרָה מַלָּחִים נוֹשׂאִים אוֹת הָרֶצַח.
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
בְּחֶרֶב, אוֹ בִּקלִיעַ, פּתִיל חַיִּים נִפסַק,
אוֹ מֵחוֹר שֶׁנִּפעַר בְּרֹאשׁ מְרוּסָק,
אוֹ מִנִּקבַּת נֶקֶב אָדוֹם מְפוּשָׂק.
שָׁם הֵם שׁוֹכבִים כָּך, אָרוּר הַמַּבָּט,
כּמוֹ מִמֶּרחָק גַּן הָעֵדֶן נִיבַּט,
צרוּרָה נִשׁמָתָם בַּצּרוֹר הַנֶּחבָּט.
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
חֲמִישָׁה-עָשָׂר הֵם, גַּברָא רַבָּא הָיוּ -'
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
כֹּל גַ'ק בָּם מַתאִים לְהַפלִיג עִם אוֹלד פּיוּ.
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
כְּשֶׁתֵּיבָה עַל תֵּיבַה עִם זָהָב ספָרַדי,
וּבָאֶמצַע עוֹד טוֹן מְצוּפִּים וַעֲדִי,
וּבכֹל תָּא עַל בִּיזָה רָבוּ הַשּׁוֹדְדִים,
עַד שָׁכבוּ שָׁם זוֹכֵי הַמֵּיטָב בַּשָּׁלָל,
סוּמִים וְאִלּמִים כָּך חָלָל מוּל חָלָל,
כּשֶׁחָלַקנוּ בַּכֹּל עַל פִּי כּלָל אֲגוּדָל.
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
עוֹד גִּילָה אוֹר פָּנַס יַרכָתַיִם...
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
סִימָנִים שֶׁהָיתָה שָׁם אִשָּׁה, אוֹ שׁתַּיִים:
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
תּזוּזָה קַלָּה שֶׁל דַּרגַּשׁ הַמַּלָּח,
הֵיכָן שֶׁנָּח חֵיק, עַכשָׁיו יֵשׁ חֲתָך,
וְקָרוּשׁ עַל הַבַּד כֶּתֶם דָּם שֶׁנִּשׁפַּך.
הֶהָיתָה זוֹ אַמָּה, אוֹ יְצוּר מְנוּוָן,
שֶׁשִּׁסעָה בּפִגיוֹן מְשׁוּנָן, בִּמכוּוָן,
אֱלוֹהִים, לָהּ עִניָן רַב בְּגֵ'ייד עַז גָּוָן.
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
חֲמִישָׁה-עָשָׂר אִישׁ עַל תֵּיבָה שֶׁל אִישׁ מֵת.
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
שׁתֵה, כִּי חִיסלָם הַשֵּׁד בֶּאֱמֶת.
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
אָרַזנוּ אוֹתָם קָשׁוֹר וְדַקדֵּק,
זֶה אֶל זֶה וְאֶל זֶה וְהַדּוֹק וְהַדֵּק,
וְהִשׁלַכנוּ אוֹתָם אֶל מֵעֵבֶר לַדֶק,
עִם יוֹ-הַנֵּף-הוֹ! וְהֵטִיבוּ לִצלוֹל,
בִּצלִיל של צלִילָה אֶל תַּחתִּית הַנַּחשׁוֹל,
בְּעוֹמֶק שִׁשִּׁים אַמּוֹת אֶל הַשּׁאוֹל.
יוֹ הוֹ הוֹ וּבַקבּוּק שֶׁל רוּם!
Fifteen men on a dead man's chest
And also Yo ho ho and a bottle of rum
By Robert Louis Stevenson (1850-94) / Almut Koerting
Translated by Jacob Shaked
Fifteen men on a dead man's chest.
Yo ho ho and a bottle of rum!
Drink and the devil had done for the rest.
Yo ho ho and a bottle of rum!
The mate was fixed by the bosun's pike,
The bosun brained with a marlin spike,
And cookey's throat was marked belike,
It had been gripped by fingers ten;
And there they lay, all good dead men,
Like break o'day in a boozing ken.
Yo ho ho and a bottle of rum!
Fifteen men of the whole ship's list,
Yo ho ho and a bottle of rum!
Dead and be damned and the rest gone whist!
Yo ho ho and a bottle of rum!
The skipper lay with his nob in gore,
Where the scullion's axe his cheek had shore,
And the scullion he was stabbed times four.
And there they lay, and the soggy skies,
Dripped down in up-staring eyes,
In murk sunset and foul sunrise.
Yo ho ho and a bottle of rum!
Fifteen men of 'em stiff and stark,
Yo ho ho and a bottle of rum!
Ten of the crew had the murder mark!
Yo ho ho and a bottle of rum!
Twas a cutlass swipe or an ounce of lead,
Or a yawing hole in a battered head,
And the scuppers' glut with a rotting red.
And there they lay, aye, damn my eyes,
Looking up at paradise,
All souls bound just contrawise.
Yo ho ho and a bottle of rum!
Fifteen men of 'em good and true - '
Yo ho ho and a bottle of rum!
Ev'ry man jack could ha' sailed with Old Pew.
Yo ho ho and a bottle of rum!
There was chest on chest of Spanish gold,
With a ton of plate in the middle hold,
And the cabins riot of stuff untold.
And they lay there that took the plum,
With sightless glare and their lips struck dumb,
While we shared all by the rule of thumb.
Yo ho ho and a bottle of rum!
More was seen through a sternlight screen...
Yo ho ho and a bottle of rum!
Chartings undoubt where a woman had been:
Yo ho ho and a bottle of rum!
'Twas a flimsy shift on a bunker cot,
With a dirk slit sheer through the bosom spot,
And the lace stiff dry in a purplish blot.
Oh was she wench or some shudderin' maid,
That dared the knife and took the blade,
By God! she had stuff for a plucky jade.
Yo ho ho and a bottle of rum!
Fifteen men on a dead man's chest.
Yo ho ho and a bottle of rum!
Drink and the devil had done for the rest,
Yo ho ho and a bottle of rum!
We wrapped 'em all in a mains'l tight,
With twice ten turns of a hawser's bight,
And we heaved 'em over and out of sight,
With a Yo-Heave-Ho! and a fare-you-well,
And a sudden plunge in the sullen swell,
Ten fathoms deep on the road to hell.
Yo ho ho and a bottle of rum!
השיר 'יו הו הו ובקבוק של רום', נקשר לעד במשקה רוּם. אך ספורים יודעים מה מקורו של השיר הזה, ועוד פחות ספורים יודעים יותר משורות ספורות ממנו. אבל כל אחד מכיר את ה"יוֹ הוֹ הוֹ". זהו שיר קודר וביזארי ומלא דם, גולגלות מנופצות ואברים מרוטשים, שנכתב בידי אַלמוּט קֶרטִינג (Almut Koerting), אדם שלא הייתי רוצה לראות את החלומות שלו. השיר במלואו נכתב ב-1901 למחזמר בברודוֵ'יי. אבל לפניו כתב, ב-1883, את הבית הראשון, והתווה את הכיוון הכללי, הסופר הסקוטי רוברט לואיס סטיבנסון, בספרו הפופולרי 'אי המטמון'. עוד נוספים הוסיפו גירסה משלהם לקידומת של סטיבנסון, כך שיש כיום לא מעטות כאלו.
מה פתאום תרגמתי את השיר הזה? כי אני כותב את ספר 'כּוֹהֶלֶת'. על משקאות אלכוהוליים. והייתי בפרק של הרוּם. והלא אי אפשר לכתוב על רום בלי להביא את השיר הזה, שעומד ממש ברוּםֹו של העניין. וכשאני מביא שיר, אני גם מתרגם אותו.
מה היא ה"תיבה של איש מת" (dead man's chest)? רבים תהו ותוהים על כך. ומה הפך את זה למושג? לבוקאנירים (Buccaneers - פיראטים באיזור הקאריבי) היו תיבות אישיות, שבהן אצרו את רכושם, ובעיקר את דברי הערך ששדדו. כשקולומבוס הגיע אל, וגילה את, 'איי הבתולה' (Virgin Islands) הוא העניק לכל אי את שמה של אחת מרִבְבַת בתולותיה של אורסולה הקדושה. בוקאנירים רבים ציפצפו על קדושת הבתולה והעניקו לאיים שמות הרבה יותר אקזוטיים ומתאימים מאשר השמות המשעממים המקוריים. בין שמות אלה: 'אי הרום' (Rum Island), 'ירושלים השבורה' (Broken Jerusalem), 'כובעו של ההולנדי' (The Dutchman’s Cap) ו-'תיבת האיש המת' (The Dead Man’s Chest).
ומי הם אותם חמישה-עשר איש איש שיושבים על התיבה של האיש המת? על פי השיר התרחש בספינה טבח הכל בכל. בעבור מה פיראטים טובחים? בעבור כסף, זהב, אוצר. הדעת נותנת שכוונת המשורר היא לחמישה-עשר הגַּברָא רַבָּא אשר נותרו בחיים אחרי הטבח שבו היתה יד איש באחיו בתחרות על תיבת אוצר, שהיתה שייכת לאיש המת.
ומי הם גַ'ק ואוֹלד פּיוּ? ג'ק הוא סתם שם גנרי למלח. פיוּ הקשיש הוא פיראט ותיק, מטיל אימה ומרושע, מגיבורי הספר 'אי המטמון', שהתעוור במהלך אחת מהתנפלוית השוד על ספינה. והקוּקִי (cookey), המוזר? אולי הוא הקפטן בילי בווְ'נז (Billy Bones), אף הוא מגיבורי הספר. בשיר הזה יש עוד חידות הגלומות בו ונסתרות כמו חדר לפני חדר. פעם אכתוב גם עליהן. אולי.
להאזנה לביצוע חביב של השיר ביו-טיוב, נא להקליק על:
https://www.youtube.com/watch?v=huI6CJ4FCow&ab_channel=TroyBanarzi-Topic
