שיר:

בני ים / שוקי גוטמן 

בַּסְּעָרָה הָרִאשׁוֹנָה לַמִּנְיָן

פָּגַשְׁתִּי בְּנֵי יַם הָרִמּוֹן,

אֵלֵי מָוֶת נִצְחִיִּים,

וְהָפַכְתִּי כְּמוֹתָם.

בְּחוֹף פֶּרֶא נוֹדָע

הִכִּיתִי גַּלִּים עַזִּים,

קְרוּם אֶצְבְּעוֹתַי סָמַר

וְשִׁנַּי הִרְטִיטוּ מֶרְחַקִּים.

פַּדַּחְתִּי מָלְאָה יָרֹק,

אַפִּי הִזְדַּקֵּר עַד תֹּם,

עֵינַיִם לִי חֲזִיר

וְעוֹרִי עָפָר אֵפֶר.

בְּבֵית אֶבֶן בְּצַד מַעְלָה

דִּבַּרְנוּ מֵימִית עַתִּיקָה,

סִפּוּרֵי מַפָּלִים חַמִּים

וּסְנַפִּירִים נִגְּנוּ פַּעֲמוֹנִית.

לֹא אֲגַלֶּה הִמָּצְאָן

שֶׁל חַיּוֹת פֶּלֶא יָם,

כִּי נָדַרְתִּי מִלַּת סוֹד

וּשְׁבוּעָתִי שָׁקְעָה מַעֲמַקִּים.