סיפור:

משל בן המלך החולה/ מדרש קהלת רבה

אָמַר רַ' יִצְחָק: רְאוּיִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁתִּנָּתֵן לָהֶם הַתּוֹרָה מִיָּד,

אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲדַיִן לֹא בָּא זִיוָם שֶׁל בָּנַי;

מִשִּׁעְבּוּד טִיט וּלְבֵנִים יָצְאוּ וְאֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל תּוֹרָה מִיָּד.

מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

לְמֶלֶךְ שֶׁעָמַד בְּנוֹ מֵחָלְיוֹ,

וְאָמַר לוֹ פֵּדָגוֹגוֹ: יֵלֵךְ בִּנְךָ לְאִסְכּוֹלֵי שֶׁלּוֹ.

אָמַר: עֲדַיִן לֹא בָּא זִיווֹ שֶׁל בְּנִי וְאַתָּה אוֹמֵר "יֵלֵךְ בִּנְךָ לְאִסְכּוֹלֵי שֶׁלּוֹ"?

אֶלָּא יִתְעַדֵּן בְּנִי שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָה יְרָחִים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וְיַבְרִיא,

וְאַחַר כָּךְ יֵלֵךְ לְאִסְכּוֹלֵי שֶׁלּוֹ.

כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲדַיִן לֹא בָּא זִיוָם שֶׁל בָּנַי;

מִשִּׁעְבּוּד טִיט וּלְבֵנִים יָצְאוּ – וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה?

אֶלָּא יִתְעַדְּנוּ בָּנַי שְׁנַיִם וּשְׁלוֹשָה חֳדָשִׁים בְּמָן וּבְאֵר וּשְׂלָו

וְאַחַר כָּךְ אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה.