צילום: דורית הופמן 

אמת עירומה  – להקת המחול יניב הופמן בתיאטרון תמונע/ מארי רוזנבלום

מתרשמת-רושמת 

עומדת בתור להיכנס למופע. יודעת את תוכנו. מבטיחה לעצמי לא להתרגש. רק לבוא , לקלוט, לכתוב....זה לא קרה.

מה שקרה: מתחילת ההופעה ולכל אורכה נגררתי חסרת כוחות. מצאתי עצמי סופקת כפיים, בוכה, ממלמלת פסוקים מהתנ"ך, "אימה וחרון אף", זועקת "היכן אתה?", כועסת על ריקוד האהבה הנפלא, בהמשך המופע, צוחקת במרירות, בליבי, על השיר "הללויה", רוצה לברוח מהמופע.

יוצאת ממנו עם כאב אדיר ואומרת לעצמי -"אל תשכחי, זו עדיין לא המציאות, זה רק המופע".

״קצת לפני שש בבוקר/בקרוב השמיים ייבערו והאדמה תישמט מתחת לרגלינו/אוטוטו יתנקזו להם/שנה או שנתיים או חמש של שכרון חושים וכוח, של פילוג ופלגנות/בקרוב ישבר לנו הלב/ואז נתאחד שוב, ונילחם/ בקרוב נגלה אמת עירומה״

מופע מחול חדש משקף תובנות על ה-7 באוקטובר ומה שקרה לפניו!

"אמת עירומה" זה מופע מחול חברתי שנוצר בתקופת הקיטוב החברתי בישראל שקיבל טוויסט מפתיע אחרי האסון ודרך תנועה, שואל שאלות על לפני, במהלך ועל היום שאחרי, שאולי אנחנו רוצים לברוח מהן.

האם מחול יכול וצריך לקחת עמדה חברתית-אקטואלית ?

הרקדן- כוריאוגרף ,יניב הופמן מקיים ביצירתו התכתבות תמידית עם חוויות ומסרים חברתיים. הופמן מכנה את יצירותיו כ"מחול חברתי",  וככזה הוא מחפש דווקא לפנות לקהל רחב ופופולרי ולא בהכרח לברנז'ת המחול שנתפסת כאליטיסטית, אולי.

הוא שואף לקחת את הקהל הרחב למסע רגשי שנוגע ומתכתב עם כל צופה ולא רק עם חובבי המחול המושבעים.

 כך גם במופעו החדש – "אמת עירומה" מופע שנולד על התקופה ויחד אתה. יצירת מחול אודות החברה הישראלית ומה שקרה לה ולנו - האנשים שבה.

בשיחתי עם הופמן וגם בכתובים הוא מספר :

"העבודה על ‘אמת עירומה’ החלה לפני ה- 7/10/23 . אז, היא עסקה בגילוי הכואב ובתובנה החזקה שאולי אנחנו איננו אומה כה נפלאה ומאוחדת כמו שחשבנו. היא עסקה בפיצול, בתחושת השבטיות והסקטוריאליות שאפיינה את ימי טרום השבת השחורה ואת ההבנה המטלטלת שאולי אנחנו לא אחים... וזו חתיכת אמת עירומה לעסוק בה.   ואז הגיעה השבת השחורה וטרפה את הקלפים. שם נאלצנו להבין, שרק ביחד ננצח, ושאין לנו את הפריבילגיה להתפצל. ושכולם נכנסים מתחת לאותה האלונקה.....

הוכרזה מלחמה. וצריך להתארגן מחדש.....

בין אזעקה לאזעקה, נוצרה מטאמורפוזה לעבודה שרק החלה, עת חזרנו לשאלות קיומיות - האם נועדנו לחיות על חרבנו לנצח? האם אנחנו עדיין נלחמים על זכותינו הבסיסית לחיות פה? האם אפשר להיות מדינה מערבית ודמוקטית בשכונה מזרח תיכונית? ובעיקר - האם בקרוב נחזור לאותו שיח פנימי אלים שהשהינו ביום הנורא ההוא?

העבודה שזורה באלמנטים רבים שיעוררו את קהל הצופים, קוביות בטון שמסתובבות על הבמה ומאזכרות לנו אנשים שאינם? חטופים שלא הוחזרו? או קברים של מי שקיפחו חייהם? או בני זוג רחוקים? 

והאם צופן לנו עתיד אופטימי? האם יש סיכוי לתקווה מחודשת?" 

להקת המחול יניב הופמן - הוקמה בסוף 2022, הלהקה נולדה מתוך פיילוט מוצלח של הרכב המחול WOMEN שיצר הופמן באותם ימים (2020-2022), הרכב מחול יחודי שהופיע ביצירה חברתית מהדהדת נגד הטרדות מיניות ואלימות כלפי נשים. היא מונה 13 רקדנים  ומבוססת על סגנונו הניהולי והאמנותי של הכוריאוגרף יניב הופמן.       

העבודה שזורה באלמנטים רבים שיעוררו את קהל הצופים, רכבות ללא קטר וללא כיוון (המדינה?  חוסר ההנהגה?) קוביות בטון שמסתובבות על הבמה ומאזכרות לנו אנשים שאינם? חטופים שלא הוחזרו? או קברים של מי שקיפחו חייהם? או בני זוג רחוקים?

על פס הקול אחראים הזוג יניב ודורית הופמן .  חשיבות עצומה יש בבלט זה לפסי קול, המעבירים את הצופה ממצב למצב - משואה לתפילה,  למוות, לפחד, להללויה, לאהבה, לתקווה.

מצאתי לנכון לציין לשבח את חוברת האירוע   הניתנת לכל מבקר. מלבד היותה יפה לעין באמצעה יש דף כפול ובו מילים בודדות:

רגע לפני, מסך עשן, עת מלחמה, גבר? גבר! יחד ננצח, שברון לב, את אשה לביאה, זמן האהבה, פנטזיה, אובדן וגעגוע, לא נשכח! ובתוכן שזורות מילים בגוון בהיר כגון: 7/10/23, חופשי בארצנו, אחים לנשק, נכשלתם, שיסוי, אנחנו האנשים להם חיכינו, העם יחליט, ועוד .

הבמה הייתה קטנה מדי בכדי להציג את כל יופיו של האירוע והרקדנים נאלצו, מדי פעם, לצאת משטח הבמה ולפלוש לאולם. אבל ההופעה הייתה משכנעת, האמנתי להם, לחרון אפם, לאובדן, לתסכול, למחול האהבה הנפלא והרך, לנשים, לגברים.

אירוע שהשפיע עלי ועדיין נושאת אותו בליבי.

שפו שפו.